רובוגרופ
צילום: צילום מסך - אתר החברה

הקורונה עשתה לה טוב: רובוגרופ צופה צמיחה של 194% בהכנסות החציון

על רקע משבר הקורונה אשר יצר עניין גובר בפתרונות שמספקת החברה, רובוגרופ דיווחה על שורה של שיתופי פעולה שהזניקו את מנייתה בכ-420% מתחילת השנה, ההכנסות צמחו ל-10.3 מיליון דולר בחציון הראשון; מה זה אומר על השווי בשוק?
ערן סוקול | (3)

יצרנית ומשווקת מערכות ההדרכה ע"י רובוטים ללימוד מרחוק רובוגרופ -2.16% דיווחה על תוצאות מקדמיות לחציון הראשון של 2020, עם צפי להכנסות של כ-10.3 מיליון דולר, זינוק של 194% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממנוע הצמיחה של החברה - פלטפורמת ה-CoderZ ללמידה מרחוק, הוכפלו פי 19 לרמה של 1.9 מיליון דולר. החברה לא סיפקה אומדנים כלשהם לגבי הרווחיות הצפויה. 

לקריאה נוספת:

> שיתוף הפעולה של רובוגרופ עם אמזון יצא לדרך

> רובוגרופ מדווחת על שת"פ נוסף ונכנסת מחר למדדים - האם זה מצדיק שווי של חצי מיליארד שקל?​

> רובוגרופ בהסכם נוסף עם אמזון, תספק שירותים באוסטרליה וניו זילנד

> רובוגרופ מדווחת על שיתופי פעולה בשרשרת, אבל הדוחות הכספיים חלשים

> האם משבר הקורונה יעביר את רובוגרופ לרווחיות?

על פי הדיווח של רובוגרופ, הכנסות החציון הראשון של 2020 צפויות להסתכם בכ-10.3 מיליון דולר, זינוק של כ-194% לעומת הכנסות החציון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-3.5 מיליון דולר.

היקף ההכנסות במגזר המוצרים הדיגיטליים למערכת ה-CoderZ - מנוע הצמיחה של החברה, צפוי להסתכם בכ-1.9 מיליון דולר פי 19 לעומת כ-0.1 מיליון דולר בחציון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי מגמת הצמיחה במוצרים הדיגיטליים החלה במרץ השנה ונמשכת בימים אלו, יחד עם זאת אין ביכולת החברה לספק אומדנים לגבי המשך השנה.

לצורך מתן פרספקטיבה, הכנסות החברה בחציון השני של 2019 הסתכמו בכ-7.3 מיליון דולר, עם רווחיות גולמית של כ-61%. בחציון זה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-250 אלף דולר. כעת, אם נניח רווחיות גולמית דומה, החברה צפויה לדווח על רווח גולמי של כ-6.3 מיליון דולר. כלומר, גם אם נניח שהוצאות התפעול יישארו ללא שינוי מהחציון הקודם (הנחה אופטימית ולא סבירה), הרי שהחברה תציג רווח נקי של כ-2 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על רקע משבר הקורונה, החברה זוכה לאחרונה בעניין גובר בפתרונות שהיא מספקת, ודיווחה לאחרונה על מספר שיתופי פעולה (לא דווח על סכומים), שהזניקו את מנייתה בכ-420% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-407 מיליון שקל (כ-118 מיליון דולר) - החברה אמנם פועלת בתחום חם בעידן הקורונה, אבל בשביל להצדיק שווי של 118 מיליון דולר, החברה צריכה להציג רווח של כ-10 מיליון דולר בשנה. כרגע החברה עדיין רחוקה משם, אולם החברה אכן צומחת בקצב חזק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפני שבוע היית כותב שהיא שווה רבע ממה שכתבת עכשיו 21/07/2020 14:10
    הגב לתגובה זו
    לפני שבוע היית כותב שהיא שווה רבע ממה שכתבת עכשיו ובעוד חצי שנה כשהיא תהיה שווה כפול אתה תכתוב שהיא שווה חצי וכן הלאה
  • 1.
    נסה יותר 30-50 20/07/2020 19:41
    הגב לתגובה זו
    מעבר לזה שאיזה חברות נורמליות נסחרות בעולם של ריבית אפס במכפיל רווח אפס ניתוח יפה מסקנה שגויה רובוגרופ לפי הניתוח של רווח 3 מיליון דולר לשנה צריכה להיסחר בשווי 100-150 מיליון דולר
  • דייב 21/07/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    הכתב המלומד שלנו חושב שזה לא טוב כי זה לא של פיפלביז.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.