הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
רז קינסטליך
צילום: עודד קרני

"המדינה תיהיה חייבת להזרים כספים לרשויות כדי להתאושש"

המיתון הכלכלי של החודשים גרם לפגיעה משמעותית גם ברשויות המקומיות, שנאלצות להגדיל הוצאות ותמיכה בזמן שההכנסות יורדות. בראיון לביזפורטל מסביר ראש עיריית ראש לציון, רז קינסטליך, מה המשמעויות של האירועים האחרונים 
עמית נעם טל | (4)
נושאים בכתבה מיתון ראשון לציון

שנת 2020 והאירועים סביב הקורונה יצרו סיטואציה כלכלית חדשה במשק הישראלי. חלק נכבד מהאחראיות לטיפול במשבר הכלכלי/רפואי/חברתי מוטל כעת על הרשויות המקומיות. ערכנו בביזפורטל ראיינו עם ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, וניסנו לראות כיצד הוא מתייחס לרצף האירועים בחודשים האחרונים.

רז, איך זה להיות ראש עיר בעיר ה-4 הגדולה בישראל בתקופה כה לחוצה?

"אין ספק שמדובר בתקופה מאתגרת מאוד, מדובר באירוע היסטורי שלא ידענו כמותו ולכן גם ההתמודדות הייתה מאוד מורכבת וקשה. בעצם בנינו נהלים ונתנו פתרונות תוך כדי המשבר על מנת לספק את כל הצרכים והשירותים הדרושים ל- 270 אלף תושבי העיר. אם זה בחלוקת סלי מזון, סיוע לקשישים ברכישת תרופות, הקמת מערכי סיוע, קו חם לעסקים, החזרת מערכת החינוך לפעילות ועוד. לצערי הרב, הרשויות המקומיות לא זכו לשיתוף פעולה ממשרדי הממשלה בסיבוב הראשון של הקורונה וזה בא לידי ביטוי קודם כל בהעברת המידע בזמן אמת ובשיתוף הרשויות המקומיות בטיפול בקורונה. הרי בכל בעיה התושב פונה קודם כל אלינו ולא לממשלה".

בשיא האירועים סביב נגיף הקורונה, כמה עובדי עירייה יצאו לחל"ת? כמה הוחזרו? האם העירייה מתכננת קיצוצים בכוח האדם?

"העירייה לא הוציאה עובדים לחל"ת, אלא לחופשה בהתאם להסכם הקיבוצי על מנת שזכויותיהם של העובדים לא ייפגעו. נושא העסקת העובדים קרוב לליבי ובעת הזאת אין בכוונתנו לקצץ בכוח אדם. מדובר בתקופה בה משפחות רבות נקלעו למשבר ורבות מהן עדיין לא רואות את האור בקצה המנהרה. חשוב מאוד שהמדינה תזרים כספים ותעניק פתרונות למעסיקים ובכלל זה הרשויות המקומיות שמעסיקות בישראל עשרות אלפי עובדים".

הפגיעה בהכנסות של העיר – מהי הערכה הנוכחית שלכם? איך זה משפיע על התמיכה לאוכולוסיה החלשה?

"קיימת ירידה באחוזי הגבייה בארנונה למגורים בעיקר. כל הערכה כרגע לגבי הפגיעה הכלכלית תהיה מוטה משום שלא ידוע איך תבוא לידי ביטוי האבטלה במשק, גל נוסף של קורונה ככל שיהיה, פעולות אכיפה עירוניות ועוד.

העירייה מעניקה תמיכה מקיפה לאוכלוסיות החלשות בעיר, זה בא לידי ביטוי ביתר שאת בתקופת הקורונה אז חילקנו כ-180,000 מנות חמות, למעלה מעשרת אלפים סלי מזון, תרופות, הפעלנו קו חם עם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שעמד לרשות התושבים ועוד מגוון פעולות של המנהל לשילוב חברתי יחד עם מאות מתנדבים מדהימים מהעיר שנרתמו לסייע, מחמם את הלב לראות את ההירתמות של הקהילה שלנו ברגעים כאלה. חילקנו לאחרונה עשרות מחשבים ניידים כתרומה למשפחות עם ילדים שאין ידם משגת ואנחנו ממשיכים בחלוקה של עוד מאות מחשבים בתקופה הקרובה. וגם כיום נבנות תוכניות ייחודיות לטיפול וסיוע ליחידים ומשפחות שנקלעו למשבר בעקבות הקורונה.

 

מה הסיוע שהעניקה עיריית ראשון לציון לעסקים אלו? האם יש תוכניות גם לעתיד? 

"אנחנו ערים ורגישים מאוד למצוקה ולקשיים של בעלי העסקים. פעלנו ליישם באופן אוטומטי את הפטור מארנונה מיום 1 במרץ 2020 עד 31 במאי 2020. הפטור לעסקים ניתן ללא צורך בהגשת בקשה. בעל עסק ששילם מראש את הארנונה השנתית- מקבל החזר.

עם תחילת המשבר הקמנו קו חם לעסקים שנתן מענה וליווי צמוד בכל התחומים הנוגעים לעסקים לרבות ארנונה ותשלומים עירוניים, הלוואות בערבות מדינה, מענקים לעצמאיים ,סיוע עם התו הסגול ועוד. בנוסף, סייענו בפרסום עסקים מקומיים באתר העירוני שמאפשר לבעלי עסקים מקומיים לפרסם עצמם באתר ולהציע את שירותיהם ומוצריהם כולל שירות משלוחים. הקמנו צוות לבחינת ביטול אגרות שילוט לסוגי עסקים שנפגעו מהמשבר מתחילת מארס ועד סוף החודש הקרוב והקפאה זמנית של היטל שולחנות וכסאות לבתי אוכל עד סוף החודש הנוכחי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתחילת החודש שלחתי מכתב למנכ"ל משרד הפנים עם בקשה למתן עדיפות לעסקים מקומיים במכרזי העירייה, על מנת שנוכל לעודד פעילות כלכלית בעיר לסייע לעסקים המקומיים. אני חושב שמהלך כזה יעניק להם צינור חמצן נוסף ליציאה ממשבת הקורונה.

סוגיית מימון קבוצות הספורט העירוניות".

בדומה לערים נוספות, עיריית ראשון לציון מעניקה מידי שנה תמיכה משמעותית לקבוצות הספורט של העיר (כדורסל/כדורגל/כדור יד). מה המשמעות של האירועים בחודשים האחרונים עבור מחלקות הספורט?

"תקציב הספורט מתחלק לתקציב עירייה ותקציב תמיכות שאנו מקבלים מהמדינה. סך כל התקציב מסתכם בעשרות מיליוני שקלים בשנה וזה כולל את כל תחומי הספורט, כולל מחלקות הילדים והנוער ופעילויות ספורט ופנאי נוספים בעיר.

צריך להבין שמשבר הקורונה פגע אנושות בתקציבי הרשויות המקומיות. המדינה תיהיה חייבת להזרים כספים לרשויות כדי להתאושש. תהיה ירידה בתקצוב זה בלתי נמנע, אך הרבה תלוי גם בממשלה ובמשרד הספורט ואני מאמין שהשר חילי טרופר מבין את החשיבות והמשמעות של הספורט בטח אחרי משבר הקורונה ובטח לעיר ספורט כמו ראשון לציון שמגדלת ספורטאים אולימפיים ובולטת בכל תחומי הספורט בישראל.

אני נמצא בקשר ישיר עם ראשי הקבוצות והיו"רים ואני מבטיח שאנו נעשה הכל כדי לסייע מול הגורמים הרלבנטיים אם זה משרד התרבות והספורט ותמיכות מפעל הפיס וגופים נוספים. אם זאת עברנו משבר שמשפיע על כל התחומים, אז אין לי ספק שתצטרך להיות חשיבה מחודשת של איך בונים את הקבוצות ולתת יותר ביטוי למחלקות הנוער ולכישרונות הישראלים".

סוגיית הנדל"ן

כמה דירות חדשות נבנות כעת בעיר? כיצד העירייה מעודדת הישארות של הדור הצעיר בעיר?

"בעשור האחרון ממוצע התחלות הבניה עומד על כ 1300 יח"ד חדשות כל שנה. בימים אלו אנו מוציאים היתרי בניה למאות יחידות דיור בשכונות צריפין החדשות אשר שווקו במכרזי מחיר למשתכן המבטיחים מחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק. כ- 6000  יח"ד שווקו עד כה בשכונות החדשות במזרח העיר, מעל 1000 אוכלסו ועוד אלפי יח"ד בתכנון. בנוסף מקודמים פרויקטים של עשרות יח"ד להשכרה ארוכת טווח, כל אלה נועדו לתת מענה אמיתי לזוגות הצעירים בעיר.

לפני כחצי שנה התחלנו בבניית מעונות הסטודנטים בעיר, שתכלול 350 יח"ד לסטודנטים בעלות עירונית של כ-100 מיליון שקל. מדובר במהלך שיסייע ויקל משמעותית על הצעירים בעיר ויאפשר להם ללמוד ולהתפתח עם כמה שפחות טרדות כלכליות. אחד האג'נדות שאני מוביל מאז כניסתי לתפקיד היא הגדלת התעסוקה בעיר- ככל שיותר אנשים יעבדו בעיר בה הם מתגוררים כך נקל משמעותית על הפקקים, נעלה את הפיריון וחשוב יותר נשפר משמעותית את איכות החיים. כרגע 66% מתושבי ראשון עובדים מחוץ לעיר. ההקמה של מתחם האלף ומתחמים נוספים יסייעו להקטין משמעותית את האחוזים הללו ויגרמו לצעירים רבים לקבוע את משכנם בעיר".

 

מתחם ה-1,000 זהו מתחם שאתם משקיעים בו לא מעט בשנים האחרונות, מה אתה יכול לספר לקוראים עליו?

"אנחנו משקיעים מחשבה רבה במתחם האלף, יש לו משמעות כלכלית אדירה לעיר הן בהיבט של התעסוקה והן בהיבטים של תחבורה שתשתנה מקצה לקצה. במתחם ה-1,000 מתוכננים כ-1,700,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר המיועדים לפיננסים, הייטק ועוד וכ- 5,600 יחידות דיור. המתחם מחולק לשלשה תתי-מתחמים:

מתחם א' - בו הבעלות על הקרקע במקור הייתה של העירייה בלבד ונמכרו בו עד היום 3 מגרשים לתעסוקה בלבד:

*דיסקונט – כבר  בבניה, לשימוש הבנק וחברות קשורות, מתוכנן להתאכלס חלקית בשנת 2021 ובאופן מלא משנת 2022.

*הפניקס – בתכנון לקראת היתר, לשימוש החברה וחברות אחרות כאשר השימוש העצמי והחברות קשורות מתוכנן להתחיל בשנת 2025.

*רוגובין – בתכנון לקראת היתר, לשימוש חברות אחרות החל משנת 2023.

בנוסף צפויה בניה לחברות שונות בשבעה מגרשי תעסוקה נוספים שימכרו ליזמים בשנים הקרובות ויתאכלסו החל משנת 2024/5.

בתחום המגורים, במתחם א' מתוכננות כ-1,100 יח"ד שכעת עובדים על תב"ע חדשה למיקומן. לאחר אישור התב"ע והשלמת התהליכים הסטטוטוריים, נכנס למכירת המגרשים ליזמים. אנחנו חוזים שתחילת אכלוס המגורים תהיה בשנת 2025.

מתחם ב' בו מרבית המגרשים, כולל ארבעת מגרשי המגורים, הם בבעלות פרטית. העירייה מכרה עד כה 3 מגרשים לתעסוקה: פרשקובסקי, שהחלה בבניית המבנה ומכרה מחצית מהזכויות לקבוצת מגדל, לשימוש חברות אחרות, תחילת אכלוס צפויה ב-2023. אמות, הנמצאת בתכנון לקראת היתר,  לשימוש חברות אחרות, תחילת אכלוס צפויה  ב-2023. JTLV, הנמצאת בתכנון לקראת היתר, לשימוש חברות אחרות, תחילת אכלוס צפויה ב-2023/4. בנוסף צפויה בניה לחברות שונות בארבעה מגרשי תעסוקה נוספים הנמצאים בבעלות פרטית שיתאכלסו החל מ-2025/6. 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחד מהעירייה 30/06/2020 10:24
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לדבריו , דווקא כן מפטרים בעירייה כעת עשרות עבדים.
  • 3.
    X 30/06/2020 08:16
    הגב לתגובה זו
    להחריז על מדינת ישראל כעיר אחד גדולה. לפטר את כל הפרזיטים עם משכורות אסטרונומיים, ראשי ערים, מאות סגנים, מזכירות וכו'
  • 2.
    גבי 30/06/2020 07:47
    הגב לתגובה זו
    במקביל יהיה צורך להגדיל את הארנונות בהדרגה לצורך פדיונות האגחים
  • 1.
    שראשי הערים יפסיקו לגנוב ולמכור מכרזים יהיה הרבה כסף (ל"ת)
    אפק 29/06/2020 21:06
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.19%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%. 

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


להמשך הכתבה לחץ כאן