שלמה רודב בזק
צילום: דוברות בזק

בזק: קנס של 30 מיליון שקלים בשל ניצול לרעה במעמדה המונופוליסטי

הקנס מהווה כ-0.5% משווי השוק של החברה, אך החברה קיבלה התראה כי בכוונת הממונה להשית עליה קנס נוסף של 8 מיליון שקלים. בנוסף, הוטל קנס על סך חצי מיליון שקלים על בכיר בחברה
ארז ליבנה | (5)

הממונה על התחרות הטילה על בזק 1.18% קנס כספי בסך של 30 מיליון שקלים, בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת. בנוסף, הממונה הודיעה לבזק גם על כוונתה להטיל עליה עיצומים כספיים של כ-8 מיליון שקל בגין מסירת מידע מוטעה במסגרת הבדיקה שערכה הרשות לבחינת הפרותיה.

 

מה זה אומר על המניה?

שווי השוק הנוכחי של בזק הינו כ-5.8 מיליארד שקל, כלומר מדובר בהשפעה שאינה דרמתית על המניה אשר עשויה לנוע בטווח של 0.65%-0.5% - ירידה בשווי השוק של 38-30 מיליון שקל. 

הקנס של בזק מגיע בעקבות הצבת חסמים למתחרותיה, פרטנר -1.06% וסלקום -1.26% , שביקשו לפרוס רשת קווים עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בתשתיות הפסיביות של החברה, כדי להתחרות בבזק. לטענת הממונה "הפרקטיקות בהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת מסוג של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית".

 

"ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת"

"הממונה על התחרות הודיעה היום לבזק החברה הישראלית לתקשורת, כי היא קובעת שבזק כבעלת מונופולין, ניצלה לרעה את שליטתה בתשתיות תקשורת פסיביות... בגין זאת, הטילה היום הממונה על בזק עיצומים כספיים בסכום מצטבר של 30 מיליון שקל", נכתב בהודעה לעיתונות.

 

קביעת הממונה יוצאת בתום בדיקה מקיפה שערכה רשות התחרות במהלך השנתיים האחרונות. במסגרת בדיקה זאת בחנה הרשות את התנהלותה של בזק ביחס למתן שימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות התחרות עם מומחה הנדסי.

המונופול של בזק בתחום התשתיות

בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

 

התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן, החליטה הממונה להטיל עיצומים של 500 אלף שקל על נושא משרה בכיר בבזק, לגביו נמצא כי היה מודע למדיניות החברה ולמעשי בזק המפרים את החוק ולא מנע את ההפרות למרות שהיה בסמכותו ובאפשרותו לעשות זאת.

בזק ניסתה להפריע לחקירה

יחד עם קביעת הממונה, הודיעה הממונה כי בכוונתה להטיל על בזק עיצום כספי נוסף בסך של כ-8 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, לאחר שבזק העבירה לרשות מידע מוטעה לכאורה ביחס לשיטות השחלת הסיבים בהן היא משתמשת.

 

בזק מסרה מידע מוטעה לכאורה לרשות בתשובותיה השונות לדרישות נתונים שנשלחו לה ובכך עיכבה והקשתה בצורה משמעותית על הליך הבדיקה. על פי הנטען בהודעת הממונה לבזק, החברה לא פנתה אל הגורמים הרלוונטיים בחברה טרם המענה לדרישות הנתונים ולא בחנה את בסיסי הנתונים הקיימים אצלה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האזרח 05/09/2019 09:49
    הגב לתגובה זו
    התערבות משרד התקשורת באמצעות רגולציה ופגיעה בבזק הפחיתה עלויות אבל פגעה בקדמה הטכנולוגית של ישראל בתחום. ניתן היה פשוט לחלק זיכיונות מרובים ולהשיג תחרות והוזלה ולא להתערב בצורה רגולטורית בעיקר נגד בזק. בפועל השקעות בתשתית ירדו לרמה בזויה וממדינה בין המתקדמות בעולם בסלולר וכן בתשתית אינטרנט אנחנו הולכים אחורה. הפוך גוטה הפוך..
  • 2.
    יצחקי 04/09/2019 17:12
    הגב לתגובה זו
    להלן ניתוח של בזק : לפני 3 שנים חוב נטו של 11.2 מיליארד נכון להיום 8.4 מיליארד. ירידה של 2.8 מיליארד. אז בזק ניסחרה לפי שער של 8.1 כיום 2.08. בואו נוסיף את החובות של יורוקום 1.1 מיליארד חובות של אינטרנט זהב 700 מיליון וחובות נטו של בי קום 1.8 מיליארד. כיום עם הרכישה אין יורוקום אין אינטרנט זהב ובי קום 1.450 מיליארד . לפני 3 שנים בזק הרוויחה 1.4 מיליארד ושילמה מס . כיום ובעוד שנתיים קדימה בזק תרוויח 1 מיליארד ולא תשלם מס. במשך השנים האחרונות הייתה תחרות קשה וכעת הבינו שחייבים לשנות ולכן קדימה הפוטנציאל עצום. מסקנה פשוטה אומרת לי שבזק צריכה להיות שווה הרבה יותר היום. פורר סרצלייט הבינו וירויחו המון.
  • 1.
    אזרח 04/09/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    למה סלולרי בלי הגבלה עולה 30 ש""ח וטלפון ביתי של בזק 90 עם הגבלה?
  • דודו 04/09/2019 18:18
    הגב לתגובה זו
    ואם אתה רוצה , אתה יכול לעבור להוט ...(או לסלקום , או לפרטנר) . אף אחד לא מחזיק אותך בכח . אגב - לפחות משיקולי בריאות , לא ממליץ לך לדבר בסלולארי ללא הגבלה...
  • אתה ממש דביל 04/09/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
    להיות טיפש קשקשן כמוך זה כנראה ממש קל
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מתרסקת 16.5%, טאואר עולה 3%, אפולו צונחת 8.8%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 0.8%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.2%ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.6%.

ת״א נדל״ן מאבד 0.9% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.5%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -1.03%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.