זו הסיבה שמניית הפועלים עולה במחזור הגבוה בשוק
מניית בנק מזרחי טפחות 1.12% מזנקת כעת בכ-8% במחזור ענק של כ-100 מיליון שקל, על רקע הדיווח מאמש לפיו דירקטוריון הבנק אישר את ההסדר עם משרד המשפטים בארצות הברית, במסגרתו ישלם הבנק סכום נמוך יחסית לצפי בשוק, של 195 מיליון דולר. סכום נמוך בכ-43% ביחס לדרישת התשלום המקורית אשר עמדה על כ-342 מיליון דולר.
האנליסטים הגיבו בהעלאת מחירי היעד, כאשר בבית ההשקעות IBI מזהים אפסייד של כ-12% ביחס לשער הבסיס של הבנק הבוקר ובלידר שוקי הון מעניקים המלצת קניה עם אפסייד של כ-22% על שער הבסיס של הבנק הבוקר (לכתבה המלאה).
מי ששואבת עידוד מההסדר של מזרחי טפחות היא מניית בנק הפועלים 2.09% אשר עולה כעת בכ-1.7% ומרכזת את המחזור הגבוה ביותר בשוק - כ-120 מיליון שקל. מחזור זה גבוה באופן חריג גם יחסית למחזור המסחר היומי הממוצע במניה בשנה האחרונה אשר הסתכם בכ-53.7 מיליון שקל בלבד.
ככל הנראה, הפשרה אליה הגיע מזרחי טפחות נותנת למשקיעים תקווה שגם בנק הפועלים יצליח לצאת בזול באופן יחסי מהפרשה. כלומר, חלק מהמשקיעים מצפים לראות הסכם פשרה טוב ביחס לצפי גם עבור בנק הפועלים אשר רק בשבוע שעבר הודיע כי יפריש כ-246 מיליון דולר במסגרת פרשת המס בארה"ב (לכתבה המלאה).
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נניח הפחתה דומה של כ-40% עבור סך ההפרשות של בנק הפועלים עד כה (611 מיליון דולר), מדובר על פער של כ-245 מיליון דולר, או כ-880 מיליון שקל, המהווים כ-2.6% משווי השוק הנוכחי של בנק הפועלים. עם זאת חשוב להדגיש כי מדובר בספקולציה בלבד, ולא במידע ודאי.
- 1.גרשון 13/03/2019 16:51הגב לתגובה זומה בנוגע לקנס הענק בארה"ב. הא אם מחר יהיו ירידות אז תכתבו שזה הסיבה לירידות. האתר הזה ממש הפך ללא רלבנטי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
