בנק הפועלים
צילום: Bizportal

זו הסיבה שמניית הפועלים עולה במחזור הגבוה בשוק

מניית בנק הפועלים מרכזת את מחזור המסחר הגבוה בשוק, ועולה בכ-1.7%. למה זה קורה, ואיך זה קשור למזרחי טפחות?
ערן סוקול | (1)

מניית בנק מזרחי טפחות 0.76%  מזנקת כעת בכ-8% במחזור ענק של כ-100 מיליון שקל, על רקע הדיווח מאמש לפיו דירקטוריון הבנק אישר את ההסדר עם משרד המשפטים בארצות הברית, במסגרתו ישלם הבנק סכום נמוך יחסית לצפי בשוק, של 195 מיליון דולר. סכום נמוך בכ-43% ביחס לדרישת התשלום המקורית אשר עמדה על כ-342 מיליון דולר. 

האנליסטים הגיבו בהעלאת מחירי היעד, כאשר בבית ההשקעות IBI מזהים אפסייד של כ-12% ביחס לשער הבסיס של הבנק הבוקר ובלידר שוקי הון מעניקים המלצת קניה עם אפסייד של כ-22% על שער הבסיס של הבנק הבוקר (לכתבה המלאה).

מי ששואבת עידוד מההסדר של מזרחי טפחות היא מניית בנק הפועלים 0.13%  אשר עולה כעת בכ-1.7% ומרכזת את המחזור הגבוה ביותר בשוק - כ-120 מיליון שקל. מחזור זה גבוה באופן חריג גם יחסית למחזור המסחר היומי הממוצע במניה בשנה האחרונה אשר הסתכם בכ-53.7 מיליון שקל בלבד.

ככל הנראה, הפשרה אליה הגיע מזרחי טפחות נותנת למשקיעים תקווה שגם בנק הפועלים יצליח לצאת בזול באופן יחסי מהפרשה. כלומר, חלק מהמשקיעים מצפים לראות הסכם פשרה טוב ביחס לצפי גם עבור בנק הפועלים אשר רק בשבוע שעבר הודיע כי יפריש כ-246 מיליון דולר במסגרת פרשת המס בארה"ב (לכתבה המלאה).

אם נניח הפחתה דומה של כ-40% עבור סך ההפרשות של בנק הפועלים עד כה (611 מיליון דולר), מדובר על פער של כ-245 מיליון דולר, או כ-880 מיליון שקל, המהווים כ-2.6% משווי השוק הנוכחי של בנק הפועלים. עם זאת חשוב להדגיש כי מדובר בספקולציה בלבד, ולא במידע ודאי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גרשון 13/03/2019 16:51
    הגב לתגובה זו
    מה בנוגע לקנס הענק בארה"ב. הא אם מחר יהיו ירידות אז תכתבו שזה הסיבה לירידות. האתר הזה ממש הפך ללא רלבנטי
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים