עידו נחושתן
צילום: יח"צ

הסיוע האווירי של קנאשור: עידו נחושתן מוצנח לתפקיד יו"ר החברה

לאינטקיור יש את אהוד ברק? חברת הקנאביס קנאשור רוצה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן ליו"ר הדירקטוריון 
נועם בראל | (3)

אהוד ברק הקפיץ את אינטרקיור? חברת הקנאביס קנאשורמבקשת סיוע אווירי. בתחילת החודש הבא תתכנס אסיפת בעלי מניות כאשר על הפרק עומדת ההחלטה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן, ליו"ר הדירקטוריון של החברה. 

בדומה לחברת אינטרקיור ששמה בראשה את אהוד ברק, גם במקרה של נחושתן, לא מדובר על אדם שמגיע מתחום הקנאביס אלא על כזה שקשריו העסקיים עשוים לפתוח לה דלתות. 

אם יאושר מינויו באסיפה בעלי המניות, נחושתן, אשר שימש בעבר כמפקד חיל האוויר, יקבל מקאנשור שכר של כ-390 אלף שקל בשנה (עלות מעסיק), שהם כ-32.5 אלף שקל בחודש ויחליף את יו"ר הדירקטוריון היוצא, ניר פלס, שיעבור לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. היקף המשרה של נחותשן יהיה 22% בלבד ויסתכם בכ-40 שעות חודשיות.

אצל אינטרקיור זה עבד לא רע. כי לאחר מינויו של אהוד ברק ליו"ר חברת אינטרקיור זינקה מניית החברה בפראות, ובתוך מספר שבועות הצטרפו להשקעה בחברה אנשי עסקים בעלי שם, כמו אדם נוימן מ-Wework.

יו״ר קנאשור היוצא, ניר פלס ציין: ״אנו מברכים על מינויו של עידו נחושתן לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. לעידו ניסיון רב בהובלת תהליכי התרחבות אסטרטגיים ואנו סמוכים ובטוחים כי נזכה ליהנות מיכולותיו הרבות בהובלת קנאשור להמשך צמיחה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שט 13/01/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    אבל הוא יביא רווחים מעל לאפס כי עיסקי קאנאביס בישראל הם כשלון מובטח. אבל מה איכפת לנחושתן ? את ההכנסות שלו בתור ראש דירקטוריון הוא יקבל אפילו אם ריווחי החברה ישארו אפס או יהיו הפסדים(כצפוי). ההכנסות היחידות יהיו על ידי הוצאת כספים ממשיקיעים פריירים בדרכי הונאה (הבטחה של רווחים שלא יתממשו).
  • 2.
    אנונימי 13/01/2019 09:58
    הגב לתגובה זו
    לי זה נשמע מאד צורם ואפילו קצת מעליב. גם אהוד וגם עידו.
  • 1.
    רם 13/01/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למחזיקים
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.