הסיוע האווירי של קנאשור: עידו נחושתן מוצנח לתפקיד יו"ר החברה
אהוד ברק הקפיץ את אינטרקיור? חברת הקנאביס קנאשורמבקשת סיוע אווירי. בתחילת החודש הבא תתכנס אסיפת בעלי מניות כאשר על הפרק עומדת ההחלטה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן, ליו"ר הדירקטוריון של החברה.
בדומה לחברת אינטרקיור ששמה בראשה את אהוד ברק, גם במקרה של נחושתן, לא מדובר על אדם שמגיע מתחום הקנאביס אלא על כזה שקשריו העסקיים עשוים לפתוח לה דלתות.
אם יאושר מינויו באסיפה בעלי המניות, נחושתן, אשר שימש בעבר כמפקד חיל האוויר, יקבל מקאנשור שכר של כ-390 אלף שקל בשנה (עלות מעסיק), שהם כ-32.5 אלף שקל בחודש ויחליף את יו"ר הדירקטוריון היוצא, ניר פלס, שיעבור לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. היקף המשרה של נחותשן יהיה 22% בלבד ויסתכם בכ-40 שעות חודשיות.
אצל אינטרקיור זה עבד לא רע. כי לאחר מינויו של אהוד ברק ליו"ר חברת אינטרקיור זינקה מניית החברה בפראות, ובתוך מספר שבועות הצטרפו להשקעה בחברה אנשי עסקים בעלי שם, כמו אדם נוימן מ-Wework.
- ברננקי: "לא קרובים לסטגפלציה של שנות ה-70"; מה חושב הנגיד ירון?
- ממשלת ארה"ב תחייב להעסיק עובדים מחוסנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו״ר קנאשור היוצא, ניר פלס ציין: ״אנו מברכים על מינויו של עידו נחושתן לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. לעידו ניסיון רב בהובלת תהליכי התרחבות אסטרטגיים ואנו סמוכים ובטוחים כי נזכה ליהנות מיכולותיו הרבות בהובלת קנאשור להמשך צמיחה."
- 3.שט 13/01/2019 11:08הגב לתגובה זואבל הוא יביא רווחים מעל לאפס כי עיסקי קאנאביס בישראל הם כשלון מובטח. אבל מה איכפת לנחושתן ? את ההכנסות שלו בתור ראש דירקטוריון הוא יקבל אפילו אם ריווחי החברה ישארו אפס או יהיו הפסדים(כצפוי). ההכנסות היחידות יהיו על ידי הוצאת כספים ממשיקיעים פריירים בדרכי הונאה (הבטחה של רווחים שלא יתממשו).
- 2.אנונימי 13/01/2019 09:58הגב לתגובה זולי זה נשמע מאד צורם ואפילו קצת מעליב. גם אהוד וגם עידו.
- 1.רם 13/01/2019 08:43הגב לתגובה זובהצלחה למחזיקים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
