עידו נחושתן
צילום: יח"צ

הסיוע האווירי של קנאשור: עידו נחושתן מוצנח לתפקיד יו"ר החברה

לאינטקיור יש את אהוד ברק? חברת הקנאביס קנאשור רוצה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן ליו"ר הדירקטוריון 
נועם בראל | (3)

אהוד ברק הקפיץ את אינטרקיור? חברת הקנאביס קנאשורמבקשת סיוע אווירי. בתחילת החודש הבא תתכנס אסיפת בעלי מניות כאשר על הפרק עומדת ההחלטה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן, ליו"ר הדירקטוריון של החברה. 

בדומה לחברת אינטרקיור ששמה בראשה את אהוד ברק, גם במקרה של נחושתן, לא מדובר על אדם שמגיע מתחום הקנאביס אלא על כזה שקשריו העסקיים עשוים לפתוח לה דלתות. 

אם יאושר מינויו באסיפה בעלי המניות, נחושתן, אשר שימש בעבר כמפקד חיל האוויר, יקבל מקאנשור שכר של כ-390 אלף שקל בשנה (עלות מעסיק), שהם כ-32.5 אלף שקל בחודש ויחליף את יו"ר הדירקטוריון היוצא, ניר פלס, שיעבור לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. היקף המשרה של נחותשן יהיה 22% בלבד ויסתכם בכ-40 שעות חודשיות.

אצל אינטרקיור זה עבד לא רע. כי לאחר מינויו של אהוד ברק ליו"ר חברת אינטרקיור זינקה מניית החברה בפראות, ובתוך מספר שבועות הצטרפו להשקעה בחברה אנשי עסקים בעלי שם, כמו אדם נוימן מ-Wework.

יו״ר קנאשור היוצא, ניר פלס ציין: ״אנו מברכים על מינויו של עידו נחושתן לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. לעידו ניסיון רב בהובלת תהליכי התרחבות אסטרטגיים ואנו סמוכים ובטוחים כי נזכה ליהנות מיכולותיו הרבות בהובלת קנאשור להמשך צמיחה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שט 13/01/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    אבל הוא יביא רווחים מעל לאפס כי עיסקי קאנאביס בישראל הם כשלון מובטח. אבל מה איכפת לנחושתן ? את ההכנסות שלו בתור ראש דירקטוריון הוא יקבל אפילו אם ריווחי החברה ישארו אפס או יהיו הפסדים(כצפוי). ההכנסות היחידות יהיו על ידי הוצאת כספים ממשיקיעים פריירים בדרכי הונאה (הבטחה של רווחים שלא יתממשו).
  • 2.
    אנונימי 13/01/2019 09:58
    הגב לתגובה זו
    לי זה נשמע מאד צורם ואפילו קצת מעליב. גם אהוד וגם עידו.
  • 1.
    רם 13/01/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למחזיקים
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


אבי גבאי, מנכ״ל פרטנר, קרדיט צילום: יעל גבאיאבי גבאי, מנכ״ל פרטנר, קרדיט צילום: יעל גבאי
דוחות

פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי

ה-EBITDA המתואם עלה ל-331 מיליון שקל, במקביל לגידול במצבת מנויי הסלולר והסיבים; שורת הרווח הושפעה מהכנסה חד פעמית בשל ביטול הפרשה למע"מ

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אבי גבאי פרטנר

קבוצת פרטנר פרטנר -1.19%  מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי של 2025, מהן עולה צמיחה מתונה אך עקבית ברווחיות לצד המשך התחזקות בתשתיות הליבה. הרווח הנקי עלה ל-90 מיליון שקל, גידול של כ-6% מול הרבעון המקביל. הרווח התפעולי עלה לכ-132 מיליון שקל, עלייה של כ-10%, וה-EBITDA המתואם עלה לכ-331 מיליון שקל, גידול של כ-4% מול התקופה המקבילה.

יש לציין כי תוצאות הרבעון מושפעות מגורמים חד פעמיים בשני צדי ההשוואה. ברבעון הנוכחי הוכר ביטול הפרשה למע״מ בהיקף של כ-38 מיליון שקל (נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?), וברבעון המקביל נרשם רווח חד פעמי של כ-24 מיליון שקל מעסקת סיבים עם לקוח עסקי. לכן, חלק מהשיפור במדדי הרווחיות אינו משקף בהכרח מגמה תפעולית נקייה, אלא שילוב של השפעות חשבונאיות חד פעמיות בשתי התקופות.

הכנסות החברה הסתכמו ב-784 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת 811 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נובעת מהשפעת הכנסה חד פעמית גבוהה שנרשמה אשתקד בגין השכרת סיבים ללקוח עסקי. הכנסות השירותים הסתכמו ב-650 מיליון שקל, ירידה של כ-5% בהשוואה לאותה השפעה חד-פעמית. מנגד, ההכנסות ממכירת ציוד רשמו גידול של כ-5% והגיעו ל-134 מיליון שקל.

ברקע התוצאות, החברה השיקה בסוף הרבעון את שירות הטלוויזיה המשודרג +Partner tv, הכולל ממשק חדש והיצע תכנים רחב יותר. שדרוג כלל מנויי הטלוויזיה הושלם בתחילת הרבעון הרביעי. בסגמנט האינטרנט, מצבת מנויי הסיבים האופטיים עלתה ב-5 אלף מנויים ברבעון, וה-ARPU באינטרנט עלה ל-59 שקל, גידול של 5 שקלים מול הרבעון המקביל.

ברשת הסלולר, פרטנר מציגה צמיחה של 19 אלף מנויים נטו ברבעון ו-36 אלף מתחילת השנה, עם המשך פריסה ושימוש ברשת Private 5G. ה-ARPU הסלולרי נותר יציב ברמה של 44 שקל. שיעור הנטישה הסתכם ב-4.9%, ירידה קלה לעומת 5.1% בשנה שעברה.