עידו נחושתן
צילום: יח"צ

הסיוע האווירי של קנאשור: עידו נחושתן מוצנח לתפקיד יו"ר החברה

לאינטקיור יש את אהוד ברק? חברת הקנאביס קנאשור רוצה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן ליו"ר הדירקטוריון 
נועם בראל | (3)

אהוד ברק הקפיץ את אינטרקיור? חברת הקנאביס קנאשורמבקשת סיוע אווירי. בתחילת החודש הבא תתכנס אסיפת בעלי מניות כאשר על הפרק עומדת ההחלטה למנות את מפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן, ליו"ר הדירקטוריון של החברה. 

בדומה לחברת אינטרקיור ששמה בראשה את אהוד ברק, גם במקרה של נחושתן, לא מדובר על אדם שמגיע מתחום הקנאביס אלא על כזה שקשריו העסקיים עשוים לפתוח לה דלתות. 

אם יאושר מינויו באסיפה בעלי המניות, נחושתן, אשר שימש בעבר כמפקד חיל האוויר, יקבל מקאנשור שכר של כ-390 אלף שקל בשנה (עלות מעסיק), שהם כ-32.5 אלף שקל בחודש ויחליף את יו"ר הדירקטוריון היוצא, ניר פלס, שיעבור לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של החברה. היקף המשרה של נחותשן יהיה 22% בלבד ויסתכם בכ-40 שעות חודשיות.

אצל אינטרקיור זה עבד לא רע. כי לאחר מינויו של אהוד ברק ליו"ר חברת אינטרקיור זינקה מניית החברה בפראות, ובתוך מספר שבועות הצטרפו להשקעה בחברה אנשי עסקים בעלי שם, כמו אדם נוימן מ-Wework.

יו״ר קנאשור היוצא, ניר פלס ציין: ״אנו מברכים על מינויו של עידו נחושתן לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. לעידו ניסיון רב בהובלת תהליכי התרחבות אסטרטגיים ואנו סמוכים ובטוחים כי נזכה ליהנות מיכולותיו הרבות בהובלת קנאשור להמשך צמיחה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שט 13/01/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    אבל הוא יביא רווחים מעל לאפס כי עיסקי קאנאביס בישראל הם כשלון מובטח. אבל מה איכפת לנחושתן ? את ההכנסות שלו בתור ראש דירקטוריון הוא יקבל אפילו אם ריווחי החברה ישארו אפס או יהיו הפסדים(כצפוי). ההכנסות היחידות יהיו על ידי הוצאת כספים ממשיקיעים פריירים בדרכי הונאה (הבטחה של רווחים שלא יתממשו).
  • 2.
    אנונימי 13/01/2019 09:58
    הגב לתגובה זו
    לי זה נשמע מאד צורם ואפילו קצת מעליב. גם אהוד וגם עידו.
  • 1.
    רם 13/01/2019 08:43
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה למחזיקים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס מזנקת 10%, שניב ב-9%; המדדים בירוק: ת"א 35 מוסיף 1.4%, ת"א 90 2.1%

דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026



שניב שניב 8.73%   קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".


סוף השנה הוא גם נקודת זמן שבה רשות המסים מבצעת בדיקות ומנסה להרחיב את גביית המס וכך יש לא מעט חברות שמקבלות שומות. ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 1.5%  , השותפה המרכזית במאגר הגז לוויתן, קיבלה דרישה לתשלום מס נוסף בהיקף של כ־198 מיליון דולר בגין שנות המס 2019-2020. לפי עמדת רשות המסים, ההכנסה החייבת של ניו-מד גבוהה במאות מיליוני דולרים מהסכומים שעליהם דיווחה בדוחות, פער שמוביל לשומת מס משמעותית ומכניס את החברה לעימות חשבונאי ומשפטי מול המדינה.