נראה רע: לפי הלמ"ס כלכלת ישראל צמחה 0.1% בלבד בחישוב שנתי ברבעון השני

המשק הישראלי כמעט עובר לצמיחה שלילית, אחרי נתונים חזקים ברבעונים הקודמים
גיא בן סימון | (9)
נושאים בכתבה צמיחה

אם באוצר היו חרדים מהאטה בצמיחה באומדן הראשוני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני הצמיחה של המשק לרבעון השני ולפי המספרים זה נראה הרבה יותר רע משחשבו. ברבעון השני של השנה הצמיחה הסתכמה ב-0.1% בלבד בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 1.8% ברבעון הראשון ו-6.1% ברבעון האחרון של שנת 2014. 

הצמיחה האפסית ברבעון השני משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית (0.6%) ובהוצאה לצריכה ציבורית (0.4%) וירידות בהשקעות בנכסים קבועים (3.4%-) וביצוא הסחורות והשירותים למעט חברות הזנק ויהלומים (11.9%-) בחישוב שנתי.

במחצית השנה הראשונה של 2015 הצמיחה של המשק המקומי עמדה על 2.5% בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 2.5% במחצית הקודמת, ועלייה של 2.4% במחצית הראשונה אשתקד. האומדן הקודם היה צמיחה של 2.6% במחצית הראשונה של השנה.

כזכור, שר האוצר משה כחלון, וראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו לפני כשבועיים על הורדת המע"מ מ-18% ל-17%. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אינפלציה 17/09/2015 15:27
    הגב לתגובה זו
    כמעט 7 שנים ומה מקבלים חובות על גבי חובות . השכר הריאלי לא עלה בשנים הללו לכן, המסקנה ששוק ההון זו בועה ש הולכת להתפוצץ . לא יעזרו כל דברי התעמולה והרגעה ,העסק לפני קריסה.תשמרו על הכסף שלכם כיוון שהמוסדים חיים מעמלות.
  • 5.
    אשמת כחלון בלבד (ל"ת)
    כישלון כחלון 17/09/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כחלון גם יהרוס את המשק וגם מחירים לא ירדו (ל"ת)
    שני ציפורים יתפוס 17/09/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סליחה על שנכשלנו!!!! 17/09/2015 14:40
    הגב לתגובה זו
    תבקשו סליחה מהעם
  • 2.
    דמגוגיה עליך ישראל 17/09/2015 14:08
    הגב לתגובה זו
    ככלכלן ותיק בתחום המאקרו, אני מזועזע כבר חודשים מה שמתרחש בכלכלת ישראל. האנרכיסטים והדמגוגים כבשו כל חלקה טובה. איש העסקים והייזם הפכו ל"טייקונים" מילת גנאי ששנואה על ידי ההמון והתקשורת יותר ממחבלי החמאס. דמגוגים כמו שלי יחימוביץ ומשה כחלון, שהבנתם בכלכלה שואפת לאפס מובילים את דעת הקהל. זה התחיל במחאה החברתית וממשיך עם הגז, ועם גזרות כחלון ופעולותיו המגוחכות. במקום לטפח השקעות וצמיחה מטפח כחלון דמגוגיה וליקוק לציבור, בדמות הורדת המע"מ - ביזבוז אדיר שיעלה קצת את הצריכה הפרטית אבל אין בינו לבין התפתחות המשק כלום. התחום היחיד שצומח פה בזכות הדמגוגיה זה "ענף הרגולציה" שטופח לממדים מפלצתיים, וכל מטרתו לעצור את היוזמה, את הקידמה ולהטיל על האזרח עוד ועוד חובות ומגבלות. יחי הרגולציה הכחלונית והביביית שהורסים את המשק. בואו נצמיח את המשק באמצעות עוד אלפי פקידים דמויי הממונה ההרסני על ההגבלית דיויד גילה שמומחים טוענים שגרם למשק הרס של למעלה מ 10 מיליארדי ש"ח ואולם יחימוביץ וחבריה למפלגת העבודה - או מפלגת האנרכיה, מטפחים לקול התלהבות ההמון
  • Z 17/09/2015 15:18
    הגב לתגובה זו
    את זה מבין רק מי שמייצר ראלית, ובאמת מייצר ערך....השאר פופוליזם זול!
  • בני 17/09/2015 14:48
    הגב לתגובה זו
    אתה כנראה מהשפוטים של ביבי
  • יקי 17/09/2015 14:29
    הגב לתגובה זו
    כאשר ברור שהאחראי העקרי להתדרדרות הקשה הצפויה לנו הוא הקוסם שלצערנו נגמרו לו הקסמים
  • 1.
    כולנו רוח וצילצולים . (ל"ת)
    בא 17/09/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים