נראה רע: לפי הלמ"ס כלכלת ישראל צמחה 0.1% בלבד בחישוב שנתי ברבעון השני
אם באוצר היו חרדים מהאטה בצמיחה באומדן הראשוני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני הצמיחה של המשק לרבעון השני ולפי המספרים זה נראה הרבה יותר רע משחשבו. ברבעון השני של השנה הצמיחה הסתכמה ב-0.1% בלבד בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 1.8% ברבעון הראשון ו-6.1% ברבעון האחרון של שנת 2014.
הצמיחה האפסית ברבעון השני משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית (0.6%) ובהוצאה לצריכה ציבורית (0.4%) וירידות בהשקעות בנכסים קבועים (3.4%-) וביצוא הסחורות והשירותים למעט חברות הזנק ויהלומים (11.9%-) בחישוב שנתי.
במחצית השנה הראשונה של 2015 הצמיחה של המשק המקומי עמדה על 2.5% בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 2.5% במחצית הקודמת, ועלייה של 2.4% במחצית הראשונה אשתקד. האומדן הקודם היה צמיחה של 2.6% במחצית הראשונה של השנה.
כזכור, שר האוצר משה כחלון, וראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו לפני כשבועיים על הורדת המע"מ מ-18% ל-17%. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
- 6.אינפלציה 17/09/2015 15:27הגב לתגובה זוכמעט 7 שנים ומה מקבלים חובות על גבי חובות . השכר הריאלי לא עלה בשנים הללו לכן, המסקנה ששוק ההון זו בועה ש הולכת להתפוצץ . לא יעזרו כל דברי התעמולה והרגעה ,העסק לפני קריסה.תשמרו על הכסף שלכם כיוון שהמוסדים חיים מעמלות.
- 5.אשמת כחלון בלבד (ל"ת)כישלון כחלון 17/09/2015 15:15הגב לתגובה זו
- 4.כחלון גם יהרוס את המשק וגם מחירים לא ירדו (ל"ת)שני ציפורים יתפוס 17/09/2015 15:14הגב לתגובה זו
- 3.סליחה על שנכשלנו!!!! 17/09/2015 14:40הגב לתגובה זותבקשו סליחה מהעם
- 2.דמגוגיה עליך ישראל 17/09/2015 14:08הגב לתגובה זוככלכלן ותיק בתחום המאקרו, אני מזועזע כבר חודשים מה שמתרחש בכלכלת ישראל. האנרכיסטים והדמגוגים כבשו כל חלקה טובה. איש העסקים והייזם הפכו ל"טייקונים" מילת גנאי ששנואה על ידי ההמון והתקשורת יותר ממחבלי החמאס. דמגוגים כמו שלי יחימוביץ ומשה כחלון, שהבנתם בכלכלה שואפת לאפס מובילים את דעת הקהל. זה התחיל במחאה החברתית וממשיך עם הגז, ועם גזרות כחלון ופעולותיו המגוחכות. במקום לטפח השקעות וצמיחה מטפח כחלון דמגוגיה וליקוק לציבור, בדמות הורדת המע"מ - ביזבוז אדיר שיעלה קצת את הצריכה הפרטית אבל אין בינו לבין התפתחות המשק כלום. התחום היחיד שצומח פה בזכות הדמגוגיה זה "ענף הרגולציה" שטופח לממדים מפלצתיים, וכל מטרתו לעצור את היוזמה, את הקידמה ולהטיל על האזרח עוד ועוד חובות ומגבלות. יחי הרגולציה הכחלונית והביביית שהורסים את המשק. בואו נצמיח את המשק באמצעות עוד אלפי פקידים דמויי הממונה ההרסני על ההגבלית דיויד גילה שמומחים טוענים שגרם למשק הרס של למעלה מ 10 מיליארדי ש"ח ואולם יחימוביץ וחבריה למפלגת העבודה - או מפלגת האנרכיה, מטפחים לקול התלהבות ההמון
- Z 17/09/2015 15:18הגב לתגובה זואת זה מבין רק מי שמייצר ראלית, ובאמת מייצר ערך....השאר פופוליזם זול!
- בני 17/09/2015 14:48הגב לתגובה זואתה כנראה מהשפוטים של ביבי
- יקי 17/09/2015 14:29הגב לתגובה זוכאשר ברור שהאחראי העקרי להתדרדרות הקשה הצפויה לנו הוא הקוסם שלצערנו נגמרו לו הקסמים
- 1.כולנו רוח וצילצולים . (ל"ת)בא 17/09/2015 14:01הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.