נראה רע: לפי הלמ"ס כלכלת ישראל צמחה 0.1% בלבד בחישוב שנתי ברבעון השני
צמיחה אם באוצר היו חרדים מהאטה בצמיחה באומדן הראשוני, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את נתוני הצמיחה של המשק לרבעון השני ולפי המספרים זה נראה הרבה יותר רע משחשבו. ברבעון השני של השנה הצמיחה הסתכמה ב-0.1% בלבד בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 1.8% ברבעון הראשון ו-6.1% ברבעון האחרון של שנת 2014.
הצמיחה האפסית ברבעון השני משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית (0.6%) ובהוצאה לצריכה ציבורית (0.4%) וירידות בהשקעות בנכסים קבועים (3.4%-) וביצוא הסחורות והשירותים למעט חברות הזנק ויהלומים (11.9%-) בחישוב שנתי.
במחצית השנה הראשונה של 2015 הצמיחה של המשק המקומי עמדה על 2.5% בחישוב שנתי, וזאת לאחר עלייה של 2.5% במחצית הקודמת, ועלייה של 2.4% במחצית הראשונה אשתקד. האומדן הקודם היה צמיחה של 2.6% במחצית הראשונה של השנה.
כזכור, שר האוצר משה כחלון, וראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו לפני כשבועיים על הורדת המע"מ מ-18% ל-17%. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
- 6.אינפלציה 17/09/2015 15:27הגב לתגובה זוכמעט 7 שנים ומה מקבלים חובות על גבי חובות . השכר הריאלי לא עלה בשנים הללו לכן, המסקנה ששוק ההון זו בועה ש הולכת להתפוצץ . לא יעזרו כל דברי התעמולה והרגעה ,העסק לפני קריסה.תשמרו על הכסף שלכם כיוון שהמוסדים חיים מעמלות.
- 5.אשמת כחלון בלבד (ל"ת)כישלון כחלון 17/09/2015 15:15הגב לתגובה זו
- 4.כחלון גם יהרוס את המשק וגם מחירים לא ירדו (ל"ת)שני ציפורים יתפוס 17/09/2015 15:14הגב לתגובה זו
- 3.סליחה על שנכשלנו!!!! 17/09/2015 14:40הגב לתגובה זותבקשו סליחה מהעם
- 2.דמגוגיה עליך ישראל 17/09/2015 14:08הגב לתגובה זוככלכלן ותיק בתחום המאקרו, אני מזועזע כבר חודשים מה שמתרחש בכלכלת ישראל. האנרכיסטים והדמגוגים כבשו כל חלקה טובה. איש העסקים והייזם הפכו ל"טייקונים" מילת גנאי ששנואה על ידי ההמון והתקשורת יותר ממחבלי החמאס. דמגוגים כמו שלי יחימוביץ ומשה כחלון, שהבנתם בכלכלה שואפת לאפס מובילים את דעת הקהל. זה התחיל במחאה החברתית וממשיך עם הגז, ועם גזרות כחלון ופעולותיו המגוחכות. במקום לטפח השקעות וצמיחה מטפח כחלון דמגוגיה וליקוק לציבור, בדמות הורדת המע"מ - ביזבוז אדיר שיעלה קצת את הצריכה הפרטית אבל אין בינו לבין התפתחות המשק כלום. התחום היחיד שצומח פה בזכות הדמגוגיה זה "ענף הרגולציה" שטופח לממדים מפלצתיים, וכל מטרתו לעצור את היוזמה, את הקידמה ולהטיל על האזרח עוד ועוד חובות ומגבלות. יחי הרגולציה הכחלונית והביביית שהורסים את המשק. בואו נצמיח את המשק באמצעות עוד אלפי פקידים דמויי הממונה ההרסני על ההגבלית דיויד גילה שמומחים טוענים שגרם למשק הרס של למעלה מ 10 מיליארדי ש"ח ואולם יחימוביץ וחבריה למפלגת העבודה - או מפלגת האנרכיה, מטפחים לקול התלהבות ההמון
- Z 17/09/2015 15:18הגב לתגובה זואת זה מבין רק מי שמייצר ראלית, ובאמת מייצר ערך....השאר פופוליזם זול!
- בני 17/09/2015 14:48הגב לתגובה זואתה כנראה מהשפוטים של ביבי
- יקי 17/09/2015 14:29הגב לתגובה זוכאשר ברור שהאחראי העקרי להתדרדרות הקשה הצפויה לנו הוא הקוסם שלצערנו נגמרו לו הקסמים
- 1.כולנו רוח וצילצולים . (ל"ת)בא 17/09/2015 14:01הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
