הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

סוגרים את הברז: בכירי הבנקים והביטוח לא יקבלו יותר בונוסים ואופציות

בקרוב יפורסמו הנחיות בנוגע לתגמול יו"ר גופים המנהלים כספי ציבור. במקרים חריגים בכירים ישיבו תגמולים
לירן סהר | (5)
נושאים בכתבה דורית סלינגר שכר הבכירים

עושים סדר בשכר הבכירים בגופים המנהלים כספי ציבור: הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, והמפקח על הבנקים, דוד זקן, סבורים כי גופים המנהלים כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות.

בהתאם, גופים מפוקחים כפופים למסגרת רגולטורית קפדנית והדוקה של ממשל תאגידי. לכן, בכוונת המפקחים לפרסם בקרוב הנחיות בנוגע למדיניות תגמול ליו"ר הדירקטוריון והסדרים נוספים. ההנחיות יוטמעו בהוראות הרגולציה לאחר השלמת הדיונים לגביהן, ועיקרן:

1. התגמול ליו"ר הדירקטוריון בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי (להלן- גוף מפוקח) יהיה קבוע ולא יותנה בביצועים, זאת בכדי לשפר את יכולת הפיקוח של יו"ר הדירקטוריון ולחזק את עצמאות הדירקטוריון. בהתאם לכך, תגמול יו"ר הדירקטוריון יתבסס על מנגנון הגמול של דירקטורים חיצוניים.

2. במקרים חריגים בעלי תפקידים מרכזיים בגוף מפוקח יידרשו להשיב את התגמולים המשתנים ששולמו להם, לדוגמה אם נגרם לגוף המפוקח הפסד משמעותי עקב קנסות או עיצומים שהוטלו עליו.

3. יוסדר נושא כהונה של בעל תפקיד בגוף מפוקח בתפקיד נוסף בקבוצה, ובכלל זה ייקבע שבעל תפקיד לא יכהן במקביל לתפקידו, גם בחברה מוחזקת של גוף מפוקח למעט אם יש הצדקה עניינית לכך, וכי גוף מפוקח לא יישא בעלויות העסקתו של בעל תפקיד בו בשל כהונתו בתפקיד בחברה אחרת בקבוצה. כמו כן, ייאסר על בעל תפקיד בקבוצת הגוף המפוקח לקבל תגמול מבעל היתר השליטה בגוף המפוקח.

 

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות יחזקו את עצמאותו של הדירקטוריון וישפרו את איכות הממשל התאגידי בגופים המוסדיים".

 

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "תאגידים בנקאיים כמנהלי כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות והנחיות אלו  יסייעו בכך".

לדוגמה, עלות השכר של יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים לדוגמה, עמדה ב-2014 על 7.887 מיליון שקל - משכורותו של סרוסי עמדה על כ-1.9 מיליון שקל ואילו סך המענקים שקיבל עמדו על 2.994 מיליון שקל. סרוסי קיבל הטבה בשל תשלום מבוסס מניות בהיקף של 1.697 מיליון שקל.

סך עלות השכר של דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי הסתכמה ב-2014 ב-3.078 מיליון שקל - משכרותו של ברודט עמדה על 2.186 מיליון שקל והוא לא קיבל מענקים באותה השנה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יורם 10/06/2015 17:36
    הגב לתגובה זו
    בקרוב הרבה מהם יכנסו לכלא
  • 4.
    אזרח ותיק. 10/06/2015 15:08
    הגב לתגובה זו
    למס 1. הגיע הזמן שתבין שמה שטוב לאזרחים, טוב (בסופו של דבר) גם לעסק.
  • 3.
    בא 10/06/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
    אותם למטה למטה ,כנסו ליוטיוב מוות קליני באנגלית מושחתים אומללים .
  • 2.
    בומבה, ! (ל"ת)
    מוטי 10/06/2015 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוב מבחינת האזרח,רע מבחינת הקהילה העסקית והבורסה. (ל"ת)
    לוקה 10/06/2015 14:01
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים




להמשך הכתבה לחץ כאן