מגוון את המקורות: משרד האוצר יבצע הנפקה באירו בשווקי אירופה

בקרוב תצא משלחת של היחידה לניהול חוב לפגישות עם משקיעים באירופה. מדובר בהנפקת האירו הראשונה מ-2010
אמיר נהרי |

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בוינאנג'ו, הודיעה היום על כוונת המדינה לבצע הנפקה באירו, כאשר ההנפקה תלויה בתנאי השוק. לצורך ההנפקה שכר משרד האוצר את שירותיהם של גולדמן זאקס, ברקליס וסיטי גרופ כחתמים להנפקה.

האג"ח הממשלתי של ישראל נחשבת לאטרקטיבית יותר מאשר אג"ח מקומיות בשווקי אירופה בשל הבדלי הריבית בין אירופה לישראל. בעוד שהריבית באירופה עומדת על 0.25%, הריבית בישראל עומדת על 1%. דירוג Moody's של האג"ח הממשלתי עומד על A1 יציב, ו-S&P דירגו את האג"ח A+ יציב.

בימים הקרובים תצא משלחת של היחידה לניהול החוב שצפויה לקיים סדרת פגישות עם משקיעים זרים באירופה כחלק מתכנית קשרי משקיעים כדי לבחון ביקושים בשווקים הבינלאומיים.

נציין כי ההנפקה האחרונה שביצע האוצר באירו הייתה בשנת 2010 על אג"ח ל-10 שנים, אז ביצעה המדינה גיוס חוב בהיקף של 1.5 מיליארד אירו. בינואר 2013 הנפיק אגף החשב הכללי באג"ח ל-13 עד 30 שנים בהיקף של 2 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מנכ"לית Max, שגית דותן. קרדיט: רמי זרנגרמנכ"לית Max, שגית דותן. קרדיט: רמי זרנגר

מקס תתחרה בבנקים ותתן לכם 3% שנתי על יתרה בחשבון

בחדירה נוספת של הגופים החוץ בנקאיים לשירותי הבנקים המסורתיים, מקס משיקה חשבון חוץ בנקאי חדש שמעניק ריבית שנתית קבועה של 3% על כל היתרה, ללא תנאים מוקדמים וללא פגיעה בנזילות, בתחרות ברורה מול חשבונות העו"ש בבנקים

רן קידר |
נושאים בכתבה מקס כלל

חברת כרטיסי האשראי Max, שבבעלות כלל כלל עסקי ביטוח 0.69%   מודיעה על השקת חשבון חוץ בנקאי חדש בשם "צובר ושב", שמאפשר ניהול יתרה נושאת ריבית שנתית קבועה של 3% על כל יתרת הכסף בחשבון, ללא תנאים מוקדמים כמו העברת משכורת או היקף פעילות מינימלי. מדובר במהלך ראשון מסוגו בישראל, המאפשר ללקוחות להעביר כספים מהעו"ש הבנקאי לחשבון חוץ-בנקאי ייעודי וליהנות מתשואה יומית, תוך שמירה על נזילות מלאה.

הלקוחות יוכלו להעביר כספים לחשבון מקס בהעברות חד פעמיות או לבצע הפקדה חודשית קבועה דרך כרטיס האשראי, מבלי שהסכום יתפוס מסגרת אשראי בכרטיס. החשבון מפוקח בבנק ישראל, תחת הפיקוח על הבנקים, במסגרת כלל פעילותה של החברה כחברת כרטיסי אשראי.

לפי נתוני בנק ישראל, סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. החשבון החדש של מקס מציע פתרון אחיד לכל הלקוחות, עד תקרה של חצי מיליון שקל ללקוח, עם גמישות מלאה ומשיכות ללא קנסות או עמלות. לאחרונה, החלו הבנקים להציע ריבית על היתרה בעו"ש עד לגובה של 20 אלף שקל לכל היותר, וחלקם מתנים זאת בהעברת משכורת וביתרת נכסים בחשבון.

אופן הפעולה של החשבון החדש הוא פתיחת חשבון באפליקציית מקס או באתר, העברת כספים ולאחר מכן היתרה תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור של 3%, ללא הצמדה לפריים או למדד. הלקוחות יוכלו לעקוב אחרי הריבית שהצטברה, מדי יום, ולבצע מספר בלתי מוגבל של משיכות או הפקדות, ללא עמלות או דמי ניהול. ניתן יהיה למשוך את הכסף באמצעות זיכוי לחשבון הבנק או בזיכוי בכרטיס האשראי.

שגית דותן, מנכ"לית Max: "חשבון 'צובר ושב' מהווה צעד נוסף ביישום אסטרטגיית Max לספק ללקוחותיה שירותים פיננסים נרחבים, הרבה מעבר לכרטיס אשראי. מעכשיו לקוחות Max יוכלו לפתוח חשבון חוץ-בנקאי שמקושר לכרטיס ומעניק ריבית מעולה על היתרה. נתוני בנק ישראל מלמדים כי מאות מיליארדי שקלים נשחקים בחשבונות העובר ושב בבנקים ללא כל תשואה ללקוח. אנחנו מאמינים שלצד החשבון בבנק, אפשר לנהל גם חשבון חוץ בנקאי משלים שיעניק לך ריבית על כל היתרה בחשבון. חשבון "צובר ושב" שלMax מציע ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי, תוך שמירה על כסף נזיל, באופן נגיש ופשוט, לכל הלקוחות, ללא תלות בהעברת משכורת או בגובה יתרה. כחלק מהאסטרטגיה שלנו, להרחבת הצעת הערך הפיננסית, Max מציעה כבר כיום מגוון רחב של מוצרים פיננסים כמו חשבון מט"ח, כרטיס נטען להורים וילדים, ביטוח, מעטפת שירותי חו"ל כולל אתר להזמנת טיסות ומלונות וכמובן הלוואות צרכניות ואשראי לעסקים קטנים, עכשיו אנחנו מאגדים הכל תחת חשבון חוץ בנקאי חדש ונגיש לכל לקוחותינו - אנחנו מציבים אלטרנטיבה ושירות משלים לשירותי הבנקאות ומאפשרים לציבור לבחור באפשרות הטובה ביותר עבורו, לקבל ערך כלכלי נוסף לצד כרטיס האשראי".