הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

פישר תומך בהמלצות צמח: "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק ל-25-30 שנה"

רגע לפני פרישתו חושף הנגיד את עמדתו בסוגייה הרותחת של יצוא הגז: "ניתן למצוא פתרון שיביא משקיעים וגם ישאיר מספיק גז למשק"
יעל גרונטמן | (20)
נושאים בכתבה ייצוא נפט פישר קרן עושר

הנגיד, פרופ' סטנלי פישר בא היום (ב') להיפרד מוועדת הכלכלה בכנסת, שעסקה בקידום התעשייה בישראל. פישר התייחס בדבריו גם לענף הנפט גז הצומח בישראל תוך שהוא מצדד בעמדה של ועדת צמח ואמר, "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25-30 שנה".

בפתח דבריו בעניין זה אמר הנגיד פישר כי "ממצאי הגז צפויים להוזיל את עלויות הייצור בתעשייה הישראלית ולהגדיל את הוודאות לגבי מחירי האנרגיה עבור התעשייה, היות וחוזי הגז לתעשייה הם ארוכי טווח".

"להפקת הגז יש השפעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים: היא מביאה לירידה ביבוא חומרי האנרגיה, מה שמביא ללחץ לייסוף על שער החליפין. תופעה זו מוכרת כ"מחלה ההולנדית", המתייחסת לנזק שנגרם בדרך כלל לתעשייה בעקבות גילוי משאבי טבע והייסוף שנגרם כתוצאה מכך למטבע המקומי".

"הפתרון המקובל הוא הקמת " קרן עושר " או "קרן העתיד". הרעיון הוא פשוט משקיעים את תקבולי הגז בחו"ל, משתמשים בתשואת ההשקעה לצרכים מקומיים, אבל מונעים את ההשפעה של עודף חד בשוק המט"ח וייסוף חד בשער החליפין".

"מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המיידי. זאת, משום שהממשלה החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות, הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, והתייקרות מחירי הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל".

"יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז"

"מוכרת גם התופעה, על פיה גילוי הגז מביא להתפתחות מואצת של תעשייה מבוססת גז, אולם תעשייה זו עשויה להיתקל בקשיים בהמשך כאשר מאגרי הגז מתכלים. לכן, במידה ומחיר הגז הטבעי יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז".

"חשוב מאוד להיות שמרניים לגבי היקפי הגז שעומדים לרשותנו, ולא להשתמש בגז בקצב מהיר מדי, על מנת לוודא שנוכל ליהנות ממנו גם בעתיד.

"בנק ישראל איננו מתנגד ליצוא גז. אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן. עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25-30 שנה, ולהערכתנו, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אנו סבורים שניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה"ב, אוסטרליה וכו' כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות כפי שציינתי".

ברוורמן מביע תמיכה בקרנית פלוג

על רקע עזיבתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בסוף החודש את תפקידו לאחר שמונה שנים, הביע היום יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן את תמיכתו במשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג כמחליפתו בתפקיד.

לדבריו, "בזמן שירותי בבנק העולמי זכיתי להכיר את המשנה לנגיד קרנית. אני לא מכיר כלכלנים רבים שיש להם עוצמה שקטה ואת הניסיון שיש לד"ר פלוג. אני מקווה שבקרוב היא תקבל את התפקיד שראוי לה ולנו למען עם ישראל".

לכתבות נוספות בנושא ההכרעה על ייצוא הגז מישראל:

ג'ינה כהן: "בעניין יצוא הגז ישראל חייבת להפסיק להיות כמו בת יענה - זו טעות"

פישר הציג את "קרן העושר": בין 2018-2037 יצטברו כ-72 מיליארד ד'

עמיר פרץ: "צריך לשמור 600 BCM של גז טבעי לשוק המקומי, האמירות שאנחנו מעצמת גז - מוגזמות בלשון המעטה"

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    זסר 11/06/2013 08:09
    הגב לתגובה זו
    ל5 אתה צר העיין וזבל וקנאי אתה ויחימוביץ ועמיר פרץ שסתם מקבל משכרת בלי לעבוד והעובדים ינחש פרץ פופוליזים והתמני מראש העיין שניכנס חדש לקבוצת יחימוביץ וכל הצרי העיין למינהם תוכלו את הקובע היום זה יאושר זבלים מספיק נזק גרמתם ליכלוך
  • 17.
    פטריוט 11/06/2013 00:29
    הגב לתגובה זו
    זאת הנוסחא המנצחת
  • 16.
    מנהיג המהפכה 10/06/2013 21:56
    הגב לתגובה זו
    פישר הבהיר צריך לתכן את הצריכה במשק ולעבור לגז . לויתן ותמר לצריכה בארץ - כתחליף לדלק . כדי למשוך משקיעים נתן להם לייצא את מה שימצאו בעתיד .
  • 15.
    מה פישר מבין בכלכלה? תשאיר את הגז האדמה ! (ל"ת)
    פישר 10/06/2013 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מה פישר מבין בגז וכלכה? שלי ,שטרום , והירוקים מבינים ! (ל"ת)
    והמבין יבין 10/06/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ניהול כושל=לא עצר גרעון בזמן=גרם לבועה להתנפח=מיתון קשה (ל"ת)
    פישר=אשם=בורח 10/06/2013 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אוי לא 10/06/2013 15:43
    הגב לתגובה זו
    תאריך את הסבל של המסכנות העיקר לא לשלם בטוח לאומי לפני שהכלבה מקבלת תפקיד לחייב אותה לעבוד במפעל בעמידה 8 שעות בלי לשבת ולבקש רשות לצאת לשירותים ואם היא תהיה חולה לפטר אותה מיד שתרגיש מה זה
  • 11.
    שפוי 10/06/2013 14:45
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף האדם הכי שפוי במערכת הפיננסית מביע דעתו בסוגיית הגז- ואף אחד לא יכול להאשים אותו בקנוניה עם הטייקונים או שהוא איז משקיע במניות הגז כדי לגרוף הון..הוא אומר את דעתו המקצועית ובראש הכי קר ו רציונאלי מנתח את הסוגיה ואומר את מה שצריך להיאמר ושישמעו ביבי וסילבן- תנו לתינוק הזה ללכת..אל תרחיקו משקיעים..תנו גז ותעשיית האנרגיה שלנו..אל תחנקו אותה...לא תהיה למדינה העניהה הזו הזדמנות נוספת למתנה כזו
  • 10.
    רן 10/06/2013 14:30
    הגב לתגובה זו
    מי זה סטנלי פישר? לנו יש את אמיר פרץ איתן כבל והמומחה בר אלי מדה מרקר מי יכול נגדם?
  • 9.
    קרן העושר 10/06/2013 14:26
    הגב לתגובה זו
    זה אומר לבחורי הישיבות
  • 8.
    האחד 10/06/2013 14:25
    הגב לתגובה זו
    זה הרי התגובה האוטומטית של השמאלנים לכל מי שלא מסכים איתם לגבי יצוא הגז. מפועלו עד היום אני לא חושב שמישהו יכול להאשים את פישר בקשרי הון שלטון, וגם הוא בעד יצוא הגז ממניעים אובייקטיביים לגמרי שטובת המדינה בראשם. מה תגידו על זה בולשביקים, או שגם אליו תשובה הגיע לשיטתכם ?
  • 7.
    קקק 10/06/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
    חשבתם רק אותנו המשקיעים יתקעו? יתקעו גם את אמא שלכם שחשבה שיהיה לה חשמל זול מגז.
  • 6.
    לייויתן תמר אנחנו איפריה (ל"ת)
    טיסה נעימה 10/06/2013 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שקר הדוח 10/06/2013 14:05
    הגב לתגובה זו
    מי שרא את פרוטוקולים של הדוח רואה איזו בדיחה הוא, אין שום וודאות שיש 900 BCM ף יש רק וודאות לגבי 500. אז מה פתאום מקבלים החלטות לפי 900 BCM? בקיצור כל הוועדה הזו היא חארטה, מטרתה להכשיר את השרץ של יצוא 50% מהמאגרים , בניגוד גמור לאינטרס של המדינה לשמור רזרבות לדור הבא.
  • יוסי 10/06/2013 14:28
    הגב לתגובה זו
    יש 1100 BCM עם שמשון וכריש, לא כולל נטע ורועי של רציו ששם יכול להיות עוד 150 BCM CNNUMG.
  • 4.
    מדינה אחראית מתכננת ל 50 שנה לפחות (ל"ת)
    מושחתים כולכם 10/06/2013 14:02
    הגב לתגובה זו
  • למה לא ל200 שנה חזיר? שבינתיים כולם ימותו ? (ל"ת)
    פישר 10/06/2013 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 10/06/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    ביבי תתעורר כבר! נהיית פחדן? תקבל כבר את המלצות ועדת צמח ואל תקשיב לכל אלו שלא מבינים בכלכלה.
  • 2.
    רציו-נל 10/06/2013 13:55
    הגב לתגובה זו
    לצאת ממצב האימפוטנציה . ויפה שעה אחת קודם.
  • 1.
    פטריוט 10/06/2013 13:51
    הגב לתגובה זו
    מה יותר מזה צריך. ביבי צא לדרך !
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית רשף טכנולוגיות

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


להמשך הכתבה לחץ כאן
תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה אוריאל לין גיל הפרישה
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: