פישר תומך בהמלצות צמח: "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק ל-25-30 שנה"
הנגיד, פרופ' סטנלי פישר בא היום (ב') להיפרד מוועדת הכלכלה בכנסת, שעסקה בקידום התעשייה בישראל. פישר התייחס בדבריו גם לענף הנפט גז הצומח בישראל תוך שהוא מצדד בעמדה של ועדת צמח ואמר, "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25-30 שנה".
בפתח דבריו בעניין זה אמר הנגיד פישר כי "ממצאי הגז צפויים להוזיל את עלויות הייצור בתעשייה הישראלית ולהגדיל את הוודאות לגבי מחירי האנרגיה עבור התעשייה, היות וחוזי הגז לתעשייה הם ארוכי טווח".
"להפקת הגז יש השפעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים: היא מביאה לירידה ביבוא חומרי האנרגיה, מה שמביא ללחץ לייסוף על שער החליפין. תופעה זו מוכרת כ"מחלה ההולנדית", המתייחסת לנזק שנגרם בדרך כלל לתעשייה בעקבות גילוי משאבי טבע והייסוף שנגרם כתוצאה מכך למטבע המקומי".
"הפתרון המקובל הוא הקמת " קרן עושר " או "קרן העתיד". הרעיון הוא פשוט משקיעים את תקבולי הגז בחו"ל, משתמשים בתשואת ההשקעה לצרכים מקומיים, אבל מונעים את ההשפעה של עודף חד בשוק המט"ח וייסוף חד בשער החליפין".
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- הפוגת המכסים לא עזרה: הייצוא של סין לארה"ב נחתך במאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המיידי. זאת, משום שהממשלה החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות, הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, והתייקרות מחירי הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל".
"יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז"
"מוכרת גם התופעה, על פיה גילוי הגז מביא להתפתחות מואצת של תעשייה מבוססת גז, אולם תעשייה זו עשויה להיתקל בקשיים בהמשך כאשר מאגרי הגז מתכלים. לכן, במידה ומחיר הגז הטבעי יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז".
"חשוב מאוד להיות שמרניים לגבי היקפי הגז שעומדים לרשותנו, ולא להשתמש בגז בקצב מהיר מדי, על מנת לוודא שנוכל ליהנות ממנו גם בעתיד.
"בנק ישראל איננו מתנגד ליצוא גז. אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן. עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25-30 שנה, ולהערכתנו, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM".
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
"אנו סבורים שניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה"ב, אוסטרליה וכו' כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות כפי שציינתי".
ברוורמן מביע תמיכה בקרנית פלוג
על רקע עזיבתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בסוף החודש את תפקידו לאחר שמונה שנים, הביע היום יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, פרופ' אבישי ברוורמן את תמיכתו במשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג כמחליפתו בתפקיד.
לדבריו, "בזמן שירותי בבנק העולמי זכיתי להכיר את המשנה לנגיד קרנית. אני לא מכיר כלכלנים רבים שיש להם עוצמה שקטה ואת הניסיון שיש לד"ר פלוג. אני מקווה שבקרוב היא תקבל את התפקיד שראוי לה ולנו למען עם ישראל".
לכתבות נוספות בנושא ההכרעה על ייצוא הגז מישראל:
- 18.זסר 11/06/2013 08:09הגב לתגובה זול5 אתה צר העיין וזבל וקנאי אתה ויחימוביץ ועמיר פרץ שסתם מקבל משכרת בלי לעבוד והעובדים ינחש פרץ פופוליזים והתמני מראש העיין שניכנס חדש לקבוצת יחימוביץ וכל הצרי העיין למינהם תוכלו את הקובע היום זה יאושר זבלים מספיק נזק גרמתם ליכלוך
- 17.פטריוט 11/06/2013 00:29הגב לתגובה זוזאת הנוסחא המנצחת
- 16.מנהיג המהפכה 10/06/2013 21:56הגב לתגובה זופישר הבהיר צריך לתכן את הצריכה במשק ולעבור לגז . לויתן ותמר לצריכה בארץ - כתחליף לדלק . כדי למשוך משקיעים נתן להם לייצא את מה שימצאו בעתיד .
- 15.מה פישר מבין בכלכלה? תשאיר את הגז האדמה ! (ל"ת)פישר 10/06/2013 16:09הגב לתגובה זו
- 14.מה פישר מבין בגז וכלכה? שלי ,שטרום , והירוקים מבינים ! (ל"ת)והמבין יבין 10/06/2013 15:45הגב לתגובה זו
- 13.ניהול כושל=לא עצר גרעון בזמן=גרם לבועה להתנפח=מיתון קשה (ל"ת)פישר=אשם=בורח 10/06/2013 15:44הגב לתגובה זו
- 12.אוי לא 10/06/2013 15:43הגב לתגובה זותאריך את הסבל של המסכנות העיקר לא לשלם בטוח לאומי לפני שהכלבה מקבלת תפקיד לחייב אותה לעבוד במפעל בעמידה 8 שעות בלי לשבת ולבקש רשות לצאת לשירותים ואם היא תהיה חולה לפטר אותה מיד שתרגיש מה זה
- 11.שפוי 10/06/2013 14:45הגב לתגובה זוסוף סוף האדם הכי שפוי במערכת הפיננסית מביע דעתו בסוגיית הגז- ואף אחד לא יכול להאשים אותו בקנוניה עם הטייקונים או שהוא איז משקיע במניות הגז כדי לגרוף הון..הוא אומר את דעתו המקצועית ובראש הכי קר ו רציונאלי מנתח את הסוגיה ואומר את מה שצריך להיאמר ושישמעו ביבי וסילבן- תנו לתינוק הזה ללכת..אל תרחיקו משקיעים..תנו גז ותעשיית האנרגיה שלנו..אל תחנקו אותה...לא תהיה למדינה העניהה הזו הזדמנות נוספת למתנה כזו
- 10.רן 10/06/2013 14:30הגב לתגובה זומי זה סטנלי פישר? לנו יש את אמיר פרץ איתן כבל והמומחה בר אלי מדה מרקר מי יכול נגדם?
- 9.קרן העושר 10/06/2013 14:26הגב לתגובה זוזה אומר לבחורי הישיבות
- 8.האחד 10/06/2013 14:25הגב לתגובה זוזה הרי התגובה האוטומטית של השמאלנים לכל מי שלא מסכים איתם לגבי יצוא הגז. מפועלו עד היום אני לא חושב שמישהו יכול להאשים את פישר בקשרי הון שלטון, וגם הוא בעד יצוא הגז ממניעים אובייקטיביים לגמרי שטובת המדינה בראשם. מה תגידו על זה בולשביקים, או שגם אליו תשובה הגיע לשיטתכם ?
- 7.קקק 10/06/2013 14:08הגב לתגובה זוחשבתם רק אותנו המשקיעים יתקעו? יתקעו גם את אמא שלכם שחשבה שיהיה לה חשמל זול מגז.
- 6.לייויתן תמר אנחנו איפריה (ל"ת)טיסה נעימה 10/06/2013 14:08הגב לתגובה זו
- 5.שקר הדוח 10/06/2013 14:05הגב לתגובה זומי שרא את פרוטוקולים של הדוח רואה איזו בדיחה הוא, אין שום וודאות שיש 900 BCM ף יש רק וודאות לגבי 500. אז מה פתאום מקבלים החלטות לפי 900 BCM? בקיצור כל הוועדה הזו היא חארטה, מטרתה להכשיר את השרץ של יצוא 50% מהמאגרים , בניגוד גמור לאינטרס של המדינה לשמור רזרבות לדור הבא.
- יוסי 10/06/2013 14:28הגב לתגובה זויש 1100 BCM עם שמשון וכריש, לא כולל נטע ורועי של רציו ששם יכול להיות עוד 150 BCM CNNUMG.
- 4.מדינה אחראית מתכננת ל 50 שנה לפחות (ל"ת)מושחתים כולכם 10/06/2013 14:02הגב לתגובה זו
- למה לא ל200 שנה חזיר? שבינתיים כולם ימותו ? (ל"ת)פישר 10/06/2013 16:10הגב לתגובה זו
- 3.דוד 10/06/2013 13:59הגב לתגובה זוביבי תתעורר כבר! נהיית פחדן? תקבל כבר את המלצות ועדת צמח ואל תקשיב לכל אלו שלא מבינים בכלכלה.
- 2.רציו-נל 10/06/2013 13:55הגב לתגובה זולצאת ממצב האימפוטנציה . ויפה שעה אחת קודם.
- 1.פטריוט 10/06/2013 13:51הגב לתגובה זומה יותר מזה צריך. ביבי צא לדרך !

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
