דובר בנק ישראל ימונה לנציג ישראל בדירקטוריון הבנק העולמי בוושינגטון

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודה לד"ר סעדון על תפקידו: "יוסי שימש כדובר בנק ישראל בתקופה מורכבת ועמוסה באירועים, שבה מדיניות בנק ישראל נתמכה על ידי מאמץ הסברתי בלתי פוסק"
יעל גרונטמן | (1)

לאחר שש שנים בהן היה ד"ר יוסי סעדון צמוד לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר כדובר בנק ישראל, מודיע היום (א') בנק ישראל על סיום כהונתו כדובר בחודש יולי הקרוב ומגלה כי ד"ר סעדון יקבל תפקיד יוקרתי חדש - ימונה לנציג ישראל בדירקטוריון הבנק העולמי בוושינגטון.

ד"ר סעדון נבחר לתפקיד בתהליך של ועדת איתור שבוצע בבנק ישראל, ומינויו אושרר על ידי הדירקטור ההולנדי, שהוא נציג קבוצת המדינות בה חברה ישראל בבנק העולמי. סעדון יסיים את תפקידו ביולי הקרוב לאחר פרישתו של הנגיד, ויחל את תפקידו החדש בבנק העולמי באוגוסט.

ד"ר סעדון מונה לדובר הבנק ולממונה על ההסברה הכלכלית במאי 2007 על ידי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לאחר ששימש ככלכלן בתחום היציבות הפיננסית בבנק.

בשש השנים בהן שימש כדובר, ניהל סעדון את מדיניות ההסברה הכלכלית של בנק ישראל בתקופה כלכלית מאתגרת מאוד, בה התמודדו המשק הישראלי וראשי הבנק עם המשבר הכלכלי העולמי והשפעותיו על ישראל. בנוסף, ניהל סעדון את מדיניות ההסברה בכל הקשור להעברת חוק חדש לבנק ישראל, להסברה לציבור הרחב, לאסטרטגיית הבנק בתחום המט"ח והמדיניות והמוניטרית, ועוד.

לסעדון תואר שלישי בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון והתמחות במדיניות מוניטרית. סעדון משמש גם כמרצה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בן גוריון בקורסים בתחום הכלכלה, המתמטיקה והסטטיסטיקה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודה לד"ר סעדון על תפקידו: "יוסי שימש כדובר בנק ישראל בתקופה מורכבת ועמוסה באירועים, שבה מדיניות בנק ישראל נתמכה על ידי מאמץ הסברתי בלתי פוסק מול כלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים, הקהילייה הכלכלית והציבור הרחב. הוא ניהל את מדיניות ההסברה בהצלחה רבה, ועל כך נתונה לו תודת בנק ישראל ותודתי. אני מברך על מינויו של יוסי לנציג בנק ישראל בבנק העולמי, ומאחל לו הצלחה רבה בתפקידו החדש".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דרומי 19/05/2013 19:10
    הגב לתגובה זו
    ממש מגיע לו, היתי סטודנט שלו במכללת ספיר. אדם משכמו ומעלה, אנושי ובעל ידע מדהים. לימד את המקצועות הקשים בשעות הכי מוזרות ולא איבדנו ענין לרגע. עלה והצלח יוסי, ויצג אותנו נאמנה . בהצלחה !!!!!
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.93%   והכסף כסף 1.64%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.