כך נראית מחאה חדשה: לייקים וגיוס כספים - במקום הפגנות
תתקשו היום למצוא את המונים שייצאו למחות בכיכרות. תחושת הלייק יצרה סוג חדש של מחאה, ויחד עם גיוס כסף מהמונים, עשויים להוביל לשינוי בתפיסתם של אישי הציבור לגבי מחאה מהי
חלפו 10 שנים מאז אישי ציבור, סלבס וגופים ציבוריים הבינו כי הטכנולוגיה יכולה לסייע להם להשמיע את דעתם ועמדתם ללא סינון ועריכה, ובלי כל ניסיונות שכנוע, באופן ישיר לציבור. בכך הם עוקפים את התקשורת המסורתית. למעשה, טכנולוגית הרשתות החברתיות יצרה ציר ישיר ובעצם הביאה לעולם את התקשורת המודרנית, החינמית והידידותית למשתמש.
בעוד שטוויטר הפכה בישראל לאחד מהכלים החזקים ליצירת שיח בין פוליטיקאים לכתבים, הפייסבוק הפכה לכיכר העיר לכל אזרח ולכל תושב. השילוב בין 2 הכלים הללו, חייבו את כלי התקשורת המסורתיים לקבל את נוכחות המדיה החברתית ובכך למעשה אלצה את הכתבים להכיל את המוצר החדש שמספק כמויות אדירות של מידע בזמן כל כך קצר ולהתמודד ביתר שאת על פרסום ראשון של סיפור כזה או אחר.
תחושת הלייק הראשון בפוסט, השיתוף והתגובות גרמה לציבור הרחב להרגיש שמקשיבים לו, להבין שיש אוזן קשבת ולמרות שלרוב מדובר באשליה מתוקה, הסחף אחר הניו-מדיה שבו כל אחד חושב שהוא נואם בהייד פארק בלונדון, הלך וגבר עם השנים.
עם ההבנה הזו וההיכרות עם הטכנולוגיה החדשה, החלו אזרחים לפעול גם בבניית מחאות ציבוריות ובהעלאת סדר היום הציבורי. תחילה יצרו הד ציבורי בכלי המדיה השונים ודרשו מהאזרחים לצאת ולהיפגש בכיכר. כך למשל, החלה מחאת הקוטג', האוהלים ואפילו עצרות בין שמאל לימין.
אך כיום המצב השתנה. תתקשו למצוא המונים שבאים למחות בכיכר רבין או בכיכר ציון. תחושת הלייק המסממת יצרה סוג חדש של מחאה. סוג של פחות עבודה אבל עם אותה הזדהות. המשקל שיש לשיתוף, לתגובה וללייק הבודד, מרגיש כמו אותו משקל כאשר נפגשים בכיכר. אותם לייקים ושיתופים יצרו לחץ ציבורי עצום על מקבלי ההחלטות ואף חשש מהיסחפות הדיון הציבורי להוצאת העם החוצה למחאות בכיכרות ולחסימת צמתים ובעצם להאריך את משך זמן הדיון הציבורי.
בשבועות האחרונים שוטף שיא חדש של מחאות את הרשתות החברתיות - מצביעים דרך השקל הבודד. לפני חודשיים יצאתי במאבק נגד אחת מהשערוריות הגדולות ביותר לדעתי 
שידעה מערכת הביטחון בשנים האחרונות. החייל יהודה הישראלי שנפצע במבצע צוק איתן ומאז אושפז בבית חולים, לא יכול לחזור לביתו עד שיבנו לו יחידת שיקום מיוחדת כפי שהמערכת מחויבת לעשות וכפי שעשתה כבר בעבר לחיילים אחרים. הבעיה היא עצם העובדה שיהודה מתגורר בישוב עופרה שמעבר לקו הירוק. תחילה יזמנו כתבות וראיונות בכלי התקשורת המסורתיים, הקמנו דף פייסבוק למאבק ולהפעלת הלחץ, אך אז הבנו כי עלינו להפעיל לחץ נוסף שבעזרתו נביא את הציבור להצביע כנגד האבסורד אך גם נקבל את עזרתם הכספית. בתוך פחות מיומיים גייסנו באמצעות אתר הדסטארט למעלה מ-1.5 מיליון שקלים. למעשה כל שקל שנתרם לטובת בניית היחידה, ניתנה בגאווה מהעם ובאמירה חד משמעית כלפי הממשלה שלא מפקירים פצוע בטח.
כך בשבוע שעבר כאשר שוב נשבר שיא בהדסטארט כאשר משפחתו של אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, יצאה בקמפיין באמצעותו של איש התקשורת שרון גל ותוך יממה גייסה את מלוא הסכום לטובת הטיפול המשפטי. המדיה החברתית הופכת לקלה יותר לתפעול ומהווה משקל מכריע בקביעת סדר היום הציבורי. ב-2 המקרים העם בחר להביע את דעתו באמצעות השקל הבודד - השקל שיכול לשנות מערכות וסדר יום ציבורי. המגמה הזו תלך ותגדל ותביא תוצאות שעתידות לשנות החלטות הרות גורל בקרב מקבלי ההחלטות במדינה.
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
הקידמה החלה להשפיע גם על הצורה בה אנשים מביעים את מחאתם. למעשה המונח "הכפר הגלובלי" שתבע בזמנו חוקר התרבות והמדיה מרשל מקלוהן עבר תהפוכות בשנים האחרונות וניתן היום לומר כי מדובר "בבניין הגלובלי". המציאות מוכיחה כי על אישי ציבור ומובילי דעה ללכת יחד עם האזרח הפשוט ולשמוע מה הם רוצים להעלות לסדר הדיון הציבורי ולפעול בהתאם. לא רחוק היום שגיוס תרומות למאבקים פוליטיים משמעותיים יתבצעו במדיות החברתיות ויגרמו לאישי הציבור לפעול בהתאם לשקל הבודד שהגיע מכיסו של האזרח הפשוט.
עופר ענבר הינו סמנכ"ל משרד יחסי ציבור ואסטרטגיה 'לרנרקום' תקשורת
- 5.שטויות-מי יתן כסף לקמפיינים פוליטיים דרך הדסטארט? (ל"ת)אמיר 13/07/2016 22:45הגב לתגובה זו
- 4.ענבר גם בלי לכתוב לעצמך תגובות זה בסדר (ל"ת)לרנר 13/07/2016 18:41הגב לתגובה זו
- 3.נקודה מעניינת (ל"ת)עינת 13/07/2016 09:04הגב לתגובה זו
- 2.נקודה מעניינת שעוד לא נתחו אותה. כל הכבוד (ל"ת)ארז 12/07/2016 22:22הגב לתגובה זו
- 1.אפרים 12/07/2016 17:13הגב לתגובה זומסכים לחלוטין.
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 14 מתבססת במקום השני עם כמעט שני שליש מהמובילה הנצחית, חדשות 12, חדשות 13 באורח קבע במקום השלישי ואילו המהדורה המרכזית של התאגיד הציבורי מצליחה לטפס ל-80 אלף צופים, ועדיין רק אחד מתוך עשרה צופים צופה בה
רייטינג באורח קבע, טבלת הרייטינג של מהדורות החדשות היא שחדשות 12 במקום הראשון, אחריה לרוב 14 ואז 13 ואת הרשימה סוגרת כאן11. גם הרייטינג הנוכחי זהה, אלא במספר הצופים של חדשות 14 הולך ומתקבע על כמות מכובדת של כמעט שני שליש מצופי חדשות 12. וכך, באחוזים של כלל צופי מהדורות החדשות המרכזיות, חדשות 12 עומדות על כ-42%, חדשות 14 עם 26%, חדשות 13 עם 20% ואילו כאן11 עם כ-12%. ועם זאת, הציפייה היא ששיטת המדידה תשתנה ותאפשר לנו לראות אומדן מדויק יותר של הצופים.
ולנתונים עצמם: חדשות 12 של קשת עמדה על 12.1% רייטינג עם 294 אלף צופים, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 עם 184 אלף צופים ו-6.4% רייטינג. חדשות 13 עומדת על 5.9% ו-144 אלף צופים וכאן11 עם רייטינג של 2.6% ו-82 אלף צופים.
פריים טיים ועוד
בפריים טיים, כרגיל, "האח הגדול" של רשת בראש, עם רייטינג של 15.2% ו-411 אלף צופים, ואחריו "חתונה ממבט שני", עם 11.6% רייטינג ו-338 אלף צופים. הפטריוטים ממשיכה להפגין יציבות עם 7.5% רייטינג ו-230 אלף צופים. הדרמה של כאן11, "התנתקות", השתפרה עם 2.2% רייטינג ו-45 אלף צופים.
חדשות קשת ממשיכות להוביל במהלך היום כולו, אבל גם במהלך היום חדשות 14 מתחילות להדביק פערים. בבוקר, חדשות הבוקר של קשת מובילה את הרצועה, עם 3.9% ו-83 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שהשיגה 2.1% רייטינג ו-52 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר ו-1.8% רייטינג ו-34 אלף צופים.
- השידור הציבורי בבעיית רייטינג: חדשות כאן11 עם פחות מ-60 אלף צופים
- אפילו מאסטר שף לא עוצרת את האח הגדול; חדשות התאגיד עם 50 אלף צופים בלבד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 2% ו-43 אלף צופים, אחריו במקום השני "פותחים יום" של רשת, עם 1.6% רייטינג ו-32 אלף צופים ואת הרשימה סגר ערוץ 14, "על הבוקר" עם רונה לוי, עם 1.2% בלבד ו-26 אלף צופים.
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIהזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
אמנים במוזיקה לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.
