עובדי אלתריה
צילום: אורון קפלן

צ׳יינאנלסיס רוכשת את אלתריה הישראלית תמורת 150 מיליון דולר

עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את החברה העוסקת במניעת הונאות בזמן אמת

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה בלוקצ'יין אקזיט

עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את חברת אלתריה תמורת 150 מיליון דולר. לאחר שבחודש שעבר רכשה את חברת Hexagate.

 

אלתריה הוקמה ב-2022 על ידי אלעד פוקס (מנכ"ל) ושחף גונן (סמנכ"ל טכנולוגיות). עד כה השלימה החברה גיוס סיד בסך 9.8 מיליון דולר, בהובלת קרן באטרי ונצ'רס, בהשתתפות הקרנות Nyca, NFX, והאקסלרטור Y Combinatorאלתריה עוסקת במניעת הונאות בזמן אמת, בדגש על תשלומי קריפטו, ושיטות תשלום מיידיות נוספות. החברה פיתחה פתרון המשלב יכולות סייבר ובינה מלאכותית לזיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות אלו. החברה מעסיקה 28 עובדים אשר ימשיכו לעבוד בה לאחר הרכישה, והיא תפעל כקו מוצר עצמאי וכמרכז פיתוח מקומי, עבור צ׳יינאנלסיס שמעסיקה מעל ל-700 עובדים ברחבי העולם.


ג'ונתן לוין, מייסד-משותף ומנכ"לצ׳יינאנלסיס : "עם רכישה זו צ׳יינאנלסיס יכולה כעת לספק הגנה יזומה על הונאה בזמן אמת עבור תשלומים וזיהוי משופר של הונאה במהלך תהליך KYC (זיהוי ואימות הלקוח) עבור ספקי בורסות, בלוקצ'יין וארנקים. אלתריה כבר סייעה לבורסאות הקריפטו המובילות בעולם להפחית הונאות בעשרות אחוזים ולייעל תהליכי חקירה ידניים. רכישת אלתריה מהווה צעד משמעותי בעבודתנו לספק פתרון סיכון הוליסטי הכולל מניעת הונאות, ציות לרגולציה ובניית אמון בבלוקצ'יין כתשתית פיננסית."

 

אלעד פוקס, מייסד-שותף ומנכ"ל אלתריה: אנו נרגשים מהשלמת הרכישה וחבירת אלתריה לציאנלסיס. קיימת סינרגיה גבוהה בין הטכנולוגיות אשר נבנו בשתי החברות ואנו צופים שהמיזוג יוביל לצמיחה מהירה, העמקת הערך ללקוחות הקיימים והרחבת הפעילות לשווקים חדשים. הונאות הנדסה חברתית הפכו לבעיה הגדולה ביותר עבור שירותים פיננסים בעולם, אשר שואפים לאמץ תשתיות תשלומים מהירות ויעילות יותר. הבעיה החריפה בשנה האחרונה עם שימוש נרחב ב-GenAI לטובת יצירת זהויות דיגיטליות בדויות וסינטטיות, כמו גם יצירת תוכן מזויף ברמת מהימנות גבוהה ובהיקף , זאת לטובת שיטוי לקוחות קצה ועקיפת תהליכי אימות סטנדרטיים. אלתריה פיתחה פתרון שמייצג פרדיגמה חדשה בזיהוי של פשיעה כלכלית ועושה שימוש ב-AI וכלי סייבר שפותחו בחברה, כדי לאפשר זיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות על מנת להגן על שירותי תשלומים ולקוחות קצה בעולם.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.