צ׳יינאנלסיס רוכשת את אלתריה הישראלית תמורת 150 מיליון דולר
עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את החברה העוסקת במניעת הונאות בזמן אמת
עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את חברת אלתריה תמורת 150 מיליון דולר. לאחר שבחודש שעבר רכשה את חברת Hexagate.
אלתריה הוקמה ב-2022 על ידי אלעד פוקס (מנכ"ל) ושחף גונן (סמנכ"ל טכנולוגיות). עד כה השלימה החברה גיוס סיד בסך 9.8 מיליון דולר, בהובלת קרן באטרי ונצ'רס, בהשתתפות הקרנות Nyca, NFX, והאקסלרטור Y Combinator. אלתריה עוסקת במניעת הונאות בזמן אמת, בדגש על תשלומי קריפטו, ושיטות תשלום מיידיות נוספות. החברה פיתחה פתרון המשלב יכולות סייבר ובינה מלאכותית לזיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות אלו. החברה מעסיקה 28 עובדים אשר ימשיכו לעבוד בה לאחר הרכישה, והיא תפעל כקו מוצר עצמאי וכמרכז פיתוח מקומי, עבור צ׳יינאנלסיס שמעסיקה מעל ל-700 עובדים ברחבי העולם.
- פיפ"א תחת חקירה: האם הבלוקצ'יין שבכרטיסי המונדיאל מוביל להימורים?
- ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ונתן לוין, מייסד-משותף ומנכ"לצ׳יינאנלסיס : "עם רכישה זו צ׳יינאנלסיס יכולה כעת לספק הגנה יזומה על הונאה בזמן אמת עבור תשלומים וזיהוי משופר של הונאה במהלך תהליך KYC (זיהוי ואימות הלקוח) עבור ספקי בורסות, בלוקצ'יין וארנקים. אלתריה כבר סייעה לבורסאות הקריפטו המובילות בעולם להפחית הונאות בעשרות אחוזים ולייעל תהליכי חקירה ידניים. רכישת אלתריה מהווה צעד משמעותי בעבודתנו לספק פתרון סיכון הוליסטי הכולל מניעת הונאות, ציות לרגולציה ובניית אמון בבלוקצ'יין כתשתית פיננסית."
אלעד פוקס, מייסד-שותף ומנכ"ל אלתריה: אנו נרגשים מהשלמת הרכישה וחבירת אלתריה לציאנלסיס. קיימת סינרגיה גבוהה בין הטכנולוגיות אשר נבנו בשתי החברות ואנו צופים שהמיזוג יוביל לצמיחה מהירה, העמקת הערך ללקוחות הקיימים והרחבת הפעילות לשווקים חדשים. הונאות הנדסה חברתית הפכו לבעיה הגדולה ביותר עבור שירותים פיננסים בעולם, אשר שואפים לאמץ תשתיות תשלומים מהירות ויעילות יותר. הבעיה החריפה בשנה האחרונה עם שימוש נרחב ב-GenAI לטובת יצירת זהויות דיגיטליות בדויות וסינטטיות, כמו גם יצירת תוכן מזויף ברמת מהימנות גבוהה ובהיקף , זאת לטובת שיטוי לקוחות קצה ועקיפת תהליכי אימות סטנדרטיים. אלתריה פיתחה פתרון שמייצג פרדיגמה חדשה בזיהוי של פשיעה כלכלית ועושה שימוש ב-AI וכלי סייבר שפותחו בחברה, כדי לאפשר זיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות על מנת להגן על שירותי תשלומים ולקוחות קצה בעולם.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע
- המדוזה שלומדת ללא מוח ואיך זה קשור ל-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
