צ׳יינאנלסיס רוכשת את אלתריה הישראלית תמורת 150 מיליון דולר
עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את החברה העוסקת במניעת הונאות בזמן אמת
עסקה שנייה תוך פחות מחודשיים לענקית הבלוקצ'יין צ׳יינאנלסיס (Chainalysis) בישראל - רוכשת את חברת אלתריה תמורת 150 מיליון דולר. לאחר שבחודש שעבר רכשה את חברת Hexagate.
אלתריה הוקמה ב-2022 על ידי אלעד פוקס (מנכ"ל) ושחף גונן (סמנכ"ל טכנולוגיות). עד כה השלימה החברה גיוס סיד בסך 9.8 מיליון דולר, בהובלת קרן באטרי ונצ'רס, בהשתתפות הקרנות Nyca, NFX, והאקסלרטור Y Combinator. אלתריה עוסקת במניעת הונאות בזמן אמת, בדגש על תשלומי קריפטו, ושיטות תשלום מיידיות נוספות. החברה פיתחה פתרון המשלב יכולות סייבר ובינה מלאכותית לזיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות אלו. החברה מעסיקה 28 עובדים אשר ימשיכו לעבוד בה לאחר הרכישה, והיא תפעל כקו מוצר עצמאי וכמרכז פיתוח מקומי, עבור צ׳יינאנלסיס שמעסיקה מעל ל-700 עובדים ברחבי העולם.
- פיפ"א תחת חקירה: האם הבלוקצ'יין שבכרטיסי המונדיאל מוביל להימורים?
- ממניות לטוקנים: נאסד"ק רוצה לשכתב את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ונתן לוין, מייסד-משותף ומנכ"לצ׳יינאנלסיס : "עם רכישה זו צ׳יינאנלסיס יכולה כעת לספק הגנה יזומה על הונאה בזמן אמת עבור תשלומים וזיהוי משופר של הונאה במהלך תהליך KYC (זיהוי ואימות הלקוח) עבור ספקי בורסות, בלוקצ'יין וארנקים. אלתריה כבר סייעה לבורסאות הקריפטו המובילות בעולם להפחית הונאות בעשרות אחוזים ולייעל תהליכי חקירה ידניים. רכישת אלתריה מהווה צעד משמעותי בעבודתנו לספק פתרון סיכון הוליסטי הכולל מניעת הונאות, ציות לרגולציה ובניית אמון בבלוקצ'יין כתשתית פיננסית."
אלעד פוקס, מייסד-שותף ומנכ"ל אלתריה: אנו נרגשים מהשלמת הרכישה וחבירת אלתריה לציאנלסיס. קיימת סינרגיה גבוהה בין הטכנולוגיות אשר נבנו בשתי החברות ואנו צופים שהמיזוג יוביל לצמיחה מהירה, העמקת הערך ללקוחות הקיימים והרחבת הפעילות לשווקים חדשים. הונאות הנדסה חברתית הפכו לבעיה הגדולה ביותר עבור שירותים פיננסים בעולם, אשר שואפים לאמץ תשתיות תשלומים מהירות ויעילות יותר. הבעיה החריפה בשנה האחרונה עם שימוש נרחב ב-GenAI לטובת יצירת זהויות דיגיטליות בדויות וסינטטיות, כמו גם יצירת תוכן מזויף ברמת מהימנות גבוהה ובהיקף , זאת לטובת שיטוי לקוחות קצה ועקיפת תהליכי אימות סטנדרטיים. אלתריה פיתחה פתרון שמייצג פרדיגמה חדשה בזיהוי של פשיעה כלכלית ועושה שימוש ב-AI וכלי סייבר שפותחו בחברה, כדי לאפשר זיהוי מוקדם ורחב היקף של הונאות על מנת להגן על שירותי תשלומים ולקוחות קצה בעולם.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
