שרי אריסון
צילום: יח"צ

אלו המספרים שבשיכון ובינוי היו מעדיפים שלא תראו

ירידה של 50% ברווח הנקי לפני השפעת פרשת השוחד באפריקה; צבר ההזמנות של החברה ירד ב-20% ביחס לאשתקד. מניית החברה צונחת כעת ב-4%
ערן סוקול | (1)

ביום שישי בצהריים רגע לפני כניסת החג, קבוצת שיכון ובינוי -0.12%  פרסמה את תוצאותיה לשנת 2017 אשר היו מתוכננים להתפרסם יום קודם לכן, אולם פרסומם נדחה. ניסיון לברר את הסיבה לדחיית פרסום התוצאות מול החברה לא הניב תוצאה כלשהי, אולם נציין כי ברקע פרשת שוחד באפריקה, אשר הביאה למחיקת רבע משווי השוק של החברה מתחילת השנה. בגין הפרשה הפקידה החברה בחודש פברואר כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט - אשר לא באה לידי ביטוי בתוצאות 2017.

החדשות הטובות

שיכון ובינוי הנמצאת בשליטת שרי אריסון (47%) דיווחה בשנת 2017 על הכנסות בסך של כ-6.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-19.7% ביחס להכנסות של כ-5.4 מיליארד שקל אשתקד. בנוסף, הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-851 מיליון שקל, המשקף עלייה של כ-1.7% ביחס לאשתקד.

החדשות הפחות טובות

למרות העלייה ברווח הגולמי כאמור, שולי הרווחיות הגולמית בשנת 2017 עמדו על כ-13.2% זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-15.6% אשתקד. הגורמים לירידה בשולי הרווחיות הגולמית נעוצים בהשפעת מכירה של קרקע בצפון ת"א בשנת 2016 תמורת כ-90 מיליו שקל, הרווח מימוש הקרקע אשר היתה רשומה בספרים בעלות של 0 יוחס כולו לשורת הרווח הגולמי. בנוסף, הוצאות בסך כ-5 מיליון דולר מהפרשי שער בגין הפעילות בניגריה והפרשה של כ-5 מיליון דולר נוספים בגין אי עמידה באבני דרך בפרויקט בקולומביה השפיעו אף הן על שולי הרווחיות הגולמית. יש לציין, כי בנטרול השפעות אלו, אין הבדל מהותי בשולי הרווחיות הגולמית לעומת אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-583 מיליון שקל אשר היוו כ-9.1% מסך ההכנסות, ירידה של כ-36% ביחס לרווח התפעולי אשתקד אשר הסתכם בכ-912 מיליון שקל אשר היוו כ-17% מסך ההכנסות. מלבד השפעת הירידה בשולי הרווחיות כאמור לעיל, ההשפעה המהותית ביותר על שולי הרווחיות התפעולית נבעה מירידה של כ- 232 מיליון שקל בהכנסות אחרות המיוחסת ברובה למכירת 50% מזכויות החברה בפרויקט בקולומביה בסוף שנת 2016, אשר תרם לרווח התפעולי כ-190 מיליון שקל. בנוסף, בשנת 2017 רשמה החברה רווחים ממימוש נדל"ן להשקעה בסך של כ-3.2 מיליון שקל, ירידה של כ-67 מיליון שקל ביחס לאשתקד.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-231 מיליון שקל בשנת 2017, ירידה של כ-48.2% ביחס לרווח נקי של כ-446 מיליון שקל אשתקד.

מי שמחפש נחמה בצבר ההזמנות של החברה, ימצא ירידה של כ-19.5% בצבר ההזמנות לשנת 2017, אשר הסתכם בכ-13.3 מיליארד שקל, זאת לעומת צבר של כ-16.5 מיליארד שקל אשתקד.

ה-EBITDA של מגזר הקבלנות הסתכם בכ-442 מיליון שקל בשנת 2017, אשר היוו כ-8.2% מסך ההכנסות, ירידה של כ-27.1% ביחס ל-EBITDA של כ-606 מיליון שקל אשתקד. בנוסף, החברה מדווחת כי כמעט מחצית מה-EBITDA של שנת 2017 נבעה מהפעילות באפריקה והסביבה, היכן ששיעורי הרווחיות הינם הגבוהים ביותר (שולי EBITDA של כ-18.2%).

פרשת השוחד באפריקה

החברה אמנם לא מנדבת אומדן אודות הנזק הצפוי מפרשת השוחד באפריקה, אולם מציינת כי ביום 21 בפברואר 2018 (לאחר תאריך המאזן), הגיעה להסדר ביניים עם משטרת ישראל לפיו תפקיד כ-250 מיליון שקל בקרן חילוט בניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים כסכום תפוס, בהתאם להסדר ביניים שאושר על ידי בית המשפט. כלומר סכום זה איננו משתקף עדיין בתוצאות שנת 2017, אלא ישתקף רק בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2018 ויופיע בשלב ראשון במאזן החברה כפיקדון (משועבד).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שוק הדיור בישראל

החברה מדווחת כי היקף העסקאות שנחתמו בשנת 2017 הסתכם בכ-816 מיליון שקל, ירידה של כ-42% ביחס להיקף העסקאות שנחתמו אשתקד. גם בבחינת מספר החוזים שנחתמו חלה ירידה של כ-42% - 462 חוזים שנחתמו בשנת 2017 לעומת 803 חוזים שנחתמו אשתקד. נוכח הבדלים בתמהיל הדירות שנמכרו, לא ממש ניתן להשוות את מחירן, אולם על פי מידע שנמסר על ידי החברה במסגרת כנסים שונים, עולה כי מחירי הדירות שמכרה החברה בישראל עלו בשיעור של כ-2% בשנת 2017, אולם מגמה זאת התהפכה ברבעון הראשון של שנת 2018.

מניית החברה

מניית שיכון ובינוי איבדה כ-25% מתחילת השנה ונסחרת כעת בשווי שוק של כ-3.6 מיליארד שקל, המשקף מכפיל הון של כ-1.3.

שיאני השכר

שיאן השכר בקבוצה הינו רוני פלוך, מנכ"ל החברה הבת השוויצרית SBI, אשר סיבכה את הקבוצה בפרשת השוחד באפריקה. פלוך אמנם סיים את תפקידו בסוף ינואר, אולם נהנה משכר בעלות שנתית של כ-5.4 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אימי 01/04/2018 13:13
    הגב לתגובה זו
    כרגיל, ממשיכים בעיסוקנו כרגיל ולא קונים דירה במחיר בועה בשיא הגובה של המחירים.
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק -0.92%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).