שלומית אפרתי
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?

עו"ד שלומית אפרתי שותפה במשרד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר על הסכם מקדמי לפני יציאה לרילוקיישן, על גירושין ומזונות בתקופה של רילוקיישן ועל מסמכים משלימים נוספים שנדרשים לרילוקיישן - צוואה, ייפוי כוח מתמשך ועוד
צחי אפרתי | (1)

זוגות רבים יוצאים מדי שנה לרילוקיישן במדינות רבות ברחבי העולם, באופן טבעי הם מטפלים בענייני התעסוקה, מגורים, חינוך ועוד. בשיחה עם עו"ד שלומית אפרתי שותפה במשרד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר לאתר ביזפורטל עולות סוגיות משפטיות שיכולות לצוץ בעקבות השינוי והמעבר.

"האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני זוג שיוצא לרילוקיישן כאשר אחד רוצה לחזור לישראל והשני רוצה להישאר. סוגיה ראשונה שתעלה תהיה מי ערכאת השיפוט שתכריע האם הילדים יחזרו לישראל או יישארו במדינת המעבר". אומרת עו"ד אפרתי. "סוגיה נוספת - פערי כושר ההשתכרות, בדרך כלל לא מדובר בנקודת מוצא סימטרית ואחד מבני הזוג רוצה להשביח את עצמו והשני בדרך כלל מתלווה ולא בטוח שישתלב בשוק התעסוקה ופערי ההכנסה שגדלים בין בני הזוג יכולים ליצור מורכבות. באמצעות הסכם שנערך לפני הנסיעה ניתן לתת מענים לשני האתגרים האלו".

 

למה שהסכם בישראל יכובד על ידי בית משפט בחו"ל?

"אנחנו מטמיעות בתוך ההסכם תניית שיפוט מי תהיה ערכאת השיפוט שתכריע בסוגיה, בכדי להבטיח את היישום של הסעיף צריך להתייעץ עם עו"ד מקומי שמתמצא בדין הזר, למשל בארה"ב התפיסה היא שלאחר שהילדים שוהים מספר חודשים מתגבשת סמכות השיפוט של ערכאת השיפוט בארה"ב.

"ולאור החשש שהסעיף ייפגש עם בית המשפט במדינה הזרה לאור הפרת ההסכמות, יש מערכת תמריצים שיבטיחו שבן הזוג לא ירצה להפר את ההסכמות. כך שאם בן הזוג פונה לבית המשפט במדינה הזרה הוא יצטרך לשלם קנס שיגרום לו להימנע ולבצע את אותה פעולה. הסיכון קיים גם בסוגיות כלכליות".

 

יש לך דוגמא מהשטח איך זה בא לידי ביטוי?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

"יש לנו זוג שיצא לרילוקיישן דאז בלי ילדים, הוא עובד הייטק במשרה בכירה, הרוויח משכורות מאוד נאות והשביח את עצמו בשהות בארה"ב.  כאשר בת הזוג החליטה לגדוע את תקופת השהות, לאחר שנולדו להם ילדים, ולא נערך הסכם מקדמי. בית המשפט בארה"ב לאחר הליך משפטי מורכב, מכריע שהקטינים חוזרים לישראל, בעקבות כך בן הזוג החליט גם לחזור עם הילדים לישראל.  

 

"למרות שנתנה הכרעה לגבי חזרת הקטינים לישראל. בית המשפט הכריע כבר, בסוגיות כלכליות של מזונות אשה ומזונות קטינים לפי הדין האמריקאי שהינו מאוד אגרסיבי בנושא מזונות בנסיבות הקיימות של פערי שכר. התוצאה הייתה, שלמעשה למרות  שאותו בן זוג לחזר לישראל המשיך להיות חשוף לאותה פסיקה אגרסיבית ושילם סכומי עתק בסך מצטבר של של 650 א' ₪. לו נערך הסכם מקדמי היה ניתן למנוע את תחולת הדין הזר באותן סוגיות".

קיראו עוד ב"משפט"

   

יש דוגמאות רבות של אנשים שמגיעים לבתי משפט גם כאשר יש הסכם - האם לא מדובר בעודף משפטיזציה?

"יש כאן שאלה אידיאולוגית שמלווה גם תהליך של הסכם ממון רגיל. צריך להבין, זוג שבוחר לא לעשות הסכם מקדמי לא מתנתק מעולם המשפט בהנחה שיהיה קונפליקט. אלא, שכאשר נערך הסכם יש לו אפשרות לשלוט יותר בתוצאות של האירוע המשפטי. אפשר להסתכל על זה כמו אירוע ביטוחי, כאשר רוכשים פוליסת ביטוח למרות שיש היתכנות נמוכה שהאירוע הביטוחי יתממש, אלא שככל שהוא יתממש הנזקים משמעותיים ולכן אנחנו בוחרים לרכוש את הפוליסה.

"זה מקרה מהסוג הזה שהעדר הסכם יכול להוביל לכך שמדינה זרה מתערבת בסמכות השיפוט באופן שיוביל לתוצאות הרות אסון. ולחשוף לתשלום סכומים של מאות אלפי שקלים ולהתערב חלילה בנושא הקריטי של מקום מגורי הילדים".

 

יש מסמכים משפטיים נוספים שנדרשים בעת מעבר למדינה זרה?

"יש סט של עוד שני מסמכים – צוואה וייפוי כוח מתמשך. בשניהם חשוב לשים לב שאם יש חברות משפחתיות או שאינן משפחתיות גם התקנונים יעברו התאמות שיעלו בקנה אחד עם מסמכי הצוואה וייפוי הכוח בכדי להימנע מפער ולא יהיה ניתן לממש את המסמכים האלו בתוך החברות".

  

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נפתלי 13/08/2024 08:17
    הגב לתגובה זו
    באוטומט כל שקל/דולר מההכנסה של מי שהרילוקיישן הוא בגלל עבודתו, יעבור לצד השני. כך גם הרכוש. ילדים קטינים יחזו עם הצד שרוצה לחזור לארץ ( משפחה וכולי)
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.