עיתונים
צילום: צילום ארכיון אייס

מהפך: חובת הפרסום בעיתונות המודפסת של בקשות לצווי ירושה תבוטל

שר המשפטים יריב לוין צפוי לחתום בקרוב על תקנות לביטול החובה לפרסום בקשות צווי ירושה וצווי קיום צוואה בעיתונות המודפסת, בעקבות זאת האגרה של 65 השקלים עבור הפרסום תבוטל גם היא
נחמן שפירא | (4)

במשרד המשפטים סוף סוף מתקדמים לעידן הדיגיטלי. שר המשפטים וסגן רה"מ יריב לוין צפוי לחתום בקרוב על תקנות לביטול החובה לפרסום בקשות צווי ירושה וצווי קיום צוואה בעיתונות המודפסת, בעקבות זאת גם יופחת תשלום הוצאות הפרסום המתלווה להגשת בקשות אלו. מטרת הפרסום נועדה בעבר בשביל לפרסם לציבור את המידע על מנת שמי שמתנגד לכך יוכל להגיש התנגדות. אך זה היה נכון לעבר הרחוק כשאנשים צרכו את המידע דרך העיתונים המודפסים, ההחלטה התקבלה בעקבות סקר שנערך ומצא כי רק 3% ממגישי ההתנגדויות לקיום צוו הירושה גילו עליהם דרך העיתונים.

אולי הצעד הזה של משרד המשפטים יוביל את הממשלה לקבל גם החלטה על ביטול חובת הפרסום של גורמים רבים אחרים בעיתונות המודפסת, (מכרזים לדוגמא), פרסום ששווה לעיתונים עשרות מיליוני שקלים רבים מידי שנה שמגיעים מהקופה הציבורית.

 

מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה עולה כי בשנת 2022 לבדה נפתחו למעלה מ-50,000 בקשות לצווי ירושה ובקשות לצווי קיום צוואה. עד עתה, כחלק מהליך בקשה לצו ירושה, כל אזרח היה נדרש לתשלום אגרה של כ-65 שקל, לצורך פרסום הבקשה בפרסומים הממשלתיים ובעיתונות המודפסת.

 

ההחלטה התקבלה לאחר תהליך של מספר שנים, וזאת בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בירושות ובצוואות שפורסם בשנת 2019, בו המליץ המבקר כי בכל הנוגע לטיפול בענייני צוואות וירושות, על האפוטרופוס הכללי לשוב ולבחון מהן הדרכים היעילות ביותר לפרסום דבר הגשת בקשה ולהשגת המידע הדרוש מפרסומה.

אגף השירות במשרד המשפטים ביצע סקר בקרב מגישי התנגדות לצווי ירושה, אשר בדק כיצד מגישי ההתנגדות נחשפו לעובדה שהוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה הרלוונטית להם.

רק 3% קראו בעיתון

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

ממצאי הסקר העלו כי מרבית מגישי ההתנגדות (71%) ידעו על הגשת הבקשה באמצעות יידוע של מגיש הבקשה או באמצעות אתר האינטרנט, לעומת 3% בלבד שציינו כי ידעו על הגשת הבקשה מהעיתונות המודפסת. 

בעקבות הממצאים, ובעבודה משותפת עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוחלט במשרד המשפטים על הפסקת חובת הפרסום בעיתונות המודפסת, וזאת מתוך מטרה לייעל את ההליך ולהפחית את התשלומים המוטלים על האזרח במסגרת הליך הגשת בקשה לצו ירושה.

קיראו עוד ב"משפט"

 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד אמר "המהלך להפחתת אגרת פרסום צווי ירושה מצטרף למהלכים נוספים שאנו מקדמים כחלק משיפור הסביבה העסקית וצמצום הנטל הרגולטורי על אזרחי המדינה, המהווה את אחד הנושאים שבמיקוד האסטרטגי של משרד המשפטים לשנים הקרובות. הפחתת האגרה תהווה הקלה בנטל הרגולטורי המוטל על האזרחים ועומדת בקנה אחד עם מדיניות המשרד להנגשת מערכת המשפט וצמצום עלויות בצריכת שירותי משרד המשפטים".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אבנר 21/09/2023 21:48
    הגב לתגובה זו
    יש לפרסם פשקוילים
  • 2.
    מה עם חובת פרסום מכרזים בעיתון? מתי תבוטל כבר? (ל"ת)
    חנן 21/09/2023 21:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליברמן ובנט 20/09/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
    אין על יריב לוין מחסל את הכסף לעיתונות של הסמאל
  • יותם 21/09/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
    המתועבים בוזזים את הקופה
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".