מהפך: חובת הפרסום בעיתונות המודפסת של בקשות לצווי ירושה תבוטל
במשרד המשפטים סוף סוף מתקדמים לעידן הדיגיטלי. שר המשפטים וסגן רה"מ יריב לוין צפוי לחתום בקרוב על תקנות לביטול החובה לפרסום בקשות צווי ירושה וצווי קיום צוואה בעיתונות המודפסת, בעקבות זאת גם יופחת תשלום הוצאות הפרסום המתלווה להגשת בקשות אלו. מטרת הפרסום נועדה בעבר בשביל לפרסם לציבור את המידע על מנת שמי שמתנגד לכך יוכל להגיש התנגדות. אך זה היה נכון לעבר הרחוק כשאנשים צרכו את המידע דרך העיתונים המודפסים, ההחלטה התקבלה בעקבות סקר שנערך ומצא כי רק 3% ממגישי ההתנגדויות לקיום צוו הירושה גילו עליהם דרך העיתונים.
אולי הצעד הזה של משרד המשפטים יוביל את הממשלה לקבל גם החלטה על ביטול חובת הפרסום של גורמים רבים אחרים בעיתונות המודפסת, (מכרזים לדוגמא), פרסום ששווה לעיתונים עשרות מיליוני שקלים רבים מידי שנה שמגיעים מהקופה הציבורית.
מנתוני האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה עולה כי בשנת 2022 לבדה נפתחו למעלה מ-50,000 בקשות לצווי ירושה ובקשות לצווי קיום צוואה. עד עתה, כחלק מהליך בקשה לצו ירושה, כל אזרח היה נדרש לתשלום אגרה של כ-65 שקל, לצורך פרסום הבקשה בפרסומים הממשלתיים ובעיתונות המודפסת.
ההחלטה התקבלה לאחר תהליך של מספר שנים, וזאת בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בירושות ובצוואות שפורסם בשנת 2019, בו המליץ המבקר כי בכל הנוגע לטיפול בענייני צוואות וירושות, על האפוטרופוס הכללי לשוב ולבחון מהן הדרכים היעילות ביותר לפרסום דבר הגשת בקשה ולהשגת המידע הדרוש מפרסומה.
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגף השירות במשרד המשפטים ביצע סקר בקרב מגישי התנגדות לצווי ירושה, אשר בדק כיצד מגישי ההתנגדות נחשפו לעובדה שהוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה הרלוונטית להם.
רק 3% קראו בעיתון
ממצאי הסקר העלו כי מרבית מגישי ההתנגדות (71%) ידעו על הגשת הבקשה באמצעות יידוע של מגיש הבקשה או באמצעות אתר האינטרנט, לעומת 3% בלבד שציינו כי ידעו על הגשת הבקשה מהעיתונות המודפסת.
בעקבות הממצאים, ובעבודה משותפת עם ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוחלט במשרד המשפטים על הפסקת חובת הפרסום בעיתונות המודפסת, וזאת מתוך מטרה לייעל את ההליך ולהפחית את התשלומים המוטלים על האזרח במסגרת הליך הגשת בקשה לצו ירושה.
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד אמר "המהלך להפחתת אגרת פרסום צווי ירושה מצטרף למהלכים נוספים שאנו מקדמים כחלק משיפור הסביבה העסקית וצמצום הנטל הרגולטורי על אזרחי המדינה, המהווה את אחד הנושאים שבמיקוד האסטרטגי של משרד המשפטים לשנים הקרובות. הפחתת האגרה תהווה הקלה בנטל הרגולטורי המוטל על האזרחים ועומדת בקנה אחד עם מדיניות המשרד להנגשת מערכת המשפט וצמצום עלויות בצריכת שירותי משרד המשפטים".
- 3.אבנר 21/09/2023 21:48הגב לתגובה זויש לפרסם פשקוילים
- 2.מה עם חובת פרסום מכרזים בעיתון? מתי תבוטל כבר? (ל"ת)חנן 21/09/2023 21:09הגב לתגובה זו
- 1.ליברמן ובנט 20/09/2023 20:08הגב לתגובה זואין על יריב לוין מחסל את הכסף לעיתונות של הסמאל
- יותם 21/09/2023 21:52הגב לתגובה זוהמתועבים בוזזים את הקופה

כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.

מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
פסק דין תקדימי מטלטל את אחת המשפחות החזקות במשק; האחים שפירא, בעלי השליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, הפסידו לרשות המסים במאבק על פרשנות חיוב המס במכירת מניות ב-420 מיליון שקל; בית המשפט דחה את הטענה כי ניתן “לצבוע” את המניות שנמכרו והבהיר את גבולות
השימוש בשינויי מבנה לצורכי מס ואת צורת חישוב מס רווחי ההון
"זהות כזאת חוטאת למצב הדברים לאשורו" - כך קבע השופט אבי גורמן בפסק דין תקדימי שניתן השבוע נגד בעלי השליטה בקבוצת שפיר הנדסה -3.44% , מחברות התשתיות והבנייה הגדולות בישראל. האחים חן, הראל, ישראל וגיל שפירא ספגו מכה כלכלית כואבת כאשר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את הערעור שלהם נגד רשות המסים, בסכסוך מס שעשוי לעלות להם מיליוני שקלים רבים.
"המערערים מבקשים ליצור באופן טכני מצב בו מכירה של מניות תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים", נכתב בפסק הדין התקדימי. "מה שהמערערים מבקשים ליצור הוא מצב שבו מכירה של מניות, אשר שינוי המבנה ביקש והביא לכך כי יכללו זכויות לשני הנכסים המועברים, תיחשב כאילו נמכר רק אחד מהנכסים". פסק הדין, שניתן בתחילת אוקטובר והותר אתמול לפרסום, מהווה תקדים משמעותי בתחום מיסוי רווחי הון ושינויי מבנה תאגידיים.
המחלוקת המשפטית, שהגיעה לכותרות נסבה סביב טענת האחים כי "ניתן לזהות" את המניות שמכרו וכי הן "המניות שהתקבלו בתמורה למניות שפיר מחצבות". רשות המסים דחתה את זה בתוקף וטענה כי "לא ניתן 'לצבוע' את המניות של שפיר הנדסה שהתקבלו בתמורה למניות של שתי החברות ולייחס אותן באופן ספציפי דווקא לשפיר מחצבות". המכירות נעשו בהיקף של כ-420 מיליון שקל בין השנים 2016-2018, כאשר כל אחד מהאחים מכר מניות בשווי של כ-140 מיליון שקל.
השורשים: מאימפריה משפחתית להנפקה ציבורית
הסיפור מתחיל בתחילת שנות ה-90, כאשר ארבעת האחים שפירא רכשו בחלקים שווים את הון המניות של חברת שפיר מבנים בשנים 1991-1993. ב-2005, הם הרחיבו את האימפריה העסקית שלהם ורכשו גם את הון המניות של שפיר מחצבות ותעשיות. שתי החברות עסקו בעיקר בייצור חומרי גלם לבנייה, תשתיות וייזום בענף הבנייה, והפכו לאבני היסוד של הקבוצה העסקית המשפחתית.
- שפיר הנדסה: ההכנסות זינקו 17%, הרווח התפעולי נשחק
- שפיר הנדסה: ההכנסות ברבעון עלו ב-22% ל-1.37 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נקודת המפנה הגיעה ב-2014, כאשר המשפחה החליטה להנפיק את החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לקראת ההנפקה, בוצע שינוי מבנה משמעותי: האחים העבירו את המניות בשתי החברות לחברה חדשה שהוקמה במיוחד למטרה זו - שפיר הנדסה. המניות החדשות שקיבלו בתמורה הופקדו בחשבונות נאמנות נפרדים - חשבון אחד עבור המניות שהתקבלו תמורת שפיר מבנים, וחשבון שני עבור אלה שהתקבלו תמורת שפיר מחצבות.