ממד
צילום: חברת מפרם

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

האירוע בה נהרגה ספאא קיית עוואד מפגיעת טיל בביתה מחזיר אותנו לאירוע בו נהרג עידו אביגל בן ה-6 בשדרות ב-2021, אלא שביניהם מפריד נתון חשוב אחד: תקינות הממ"ד. האם ההגנה היא 100%?
איציק יצחקי | (1)

תושבת שפרעם, ספאא קיית עוואד, נהרגה מפגיעה ישירה של טיל בביתה בשפרעם, זאת למרות ששהתה במרחב מוגן בביתה. הממ"ד, צריך לציין, היה מאולתר. מתחקיר של צה"ל עולה כי הממ"ד לא היה תקני,  וחלקו היה עשוי קרמיקה - כך שהרסיסים, שחרדו לקומה השלישית בה שהתה, פצעו אותה אנושות - לפני שנקבע מותה.

האם הממ"ד מגן עלינו?

מותה השאיר לא מעט שאלות פתוחות - האם הוא נקבע כתוצאה מהממ"ד הלקוי, או שמא הממ"ד לא מגן הרמטית מפני טילים? ויתרה מכך, אם הממ"ד היה לקוי, מדוע המשפחה לא בנתה מיגונית, שעלותה היא כשליש מבניית ממ"ד? הקמת ממ"ד נעה סביב 120-150 אלף שקל (יכול להיות שהממ"ד הזה עלה פחות, כי הוא לא היה תקני), כשמיגונית עולה סביב 50 אלף שקל ומספקת פתרון דומה לממ"ד תקני.

לפני שניגע בפתרון חלופי, כמה מילים על הממ"ד: הוא בנוי כקוביה עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה. בהתאם לתקנות, שטחו הפנימי של הממ"ד (נטו - ללא קירות) נדרש לעמוד על 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. גובה הממ"ד לא יפחת מ-2.5 מטרים ולא יעלה על 2.8 מטרים (אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התכנון), ורוחבו לא יפחת מ-1.60 מטרים. משנת 2002 יש חובה להתקין מעברי צנרת לצורכי מעבר תשתיות כגון מיזוג אוויר על פי תקן ישראלי 994. מותר להתקין מזגן על קיר פנימי בלבד של המרחב המוגן. מעבר הצנרת יהיה בקיר פנימי בלבד ויש לאטום אותו באמצעות חומר אטימה בעל אישור תקף מפיקוד העורף.

החברות המייצרות טוענות כי ההגנה של מיגונית היא מקסימלית, כמו ממ"ד. חלקן מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הן מצרפות כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.

אבל האם זה מספיק? האירוע בשפרעם מחזיר אותנו מעט אחורה, ליישוב שדרות שחווה טראומה ביוני 2021, כאשר עידו אביגל ז"ל בן ה-6, נהרג מפגיעת רקטה בביתו. רסיס רקטה חדר לבית דרך חלון הממ"ד והרג אותו. הטענה ההיא הייתה כי הרסיס נכנס בזווית שונה, בשיפוע, דרך פלטת הפלדה בניצב. כלומר, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אבל זה קרה. ברגע שהרסיס חדר את הפלדה, הוא עבר את חלון הזכוכית. האירוע הזה לימד שבמקרה של אזעקה, כדאי מעבר לשהות בממ"ד להיות צמודים לרצפה.

האלוף יאיר גולן, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ומעבר לתפקדו הפוליטיים היה סגן הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון, אמר לאחרונה, בשיחה עם ביזפורטל, כי "זה מקרה ייחודי שטופל, של איך צריך להיראות תריס הממ"ד. הממ"ד הוא הדבר הבטוח ביותר הטוב ביותר כיום. בתחילת המלחמה ביקרתי בבית באשקלון, חייהם זוג עולים מרוסיה, אולגה ואיגור, ניצלו. הממ"ד עושה את העבודה".

ממ

ממ"ד (אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

קרוב ל-100% הגנה, אבל זה לא הרמטי

גולן צודק, אבל השאלה היא מה קורה כשחלון הברזל של הממ"ד לא תקין או חלוד. יש מי שאומר שהטילים היום מגוונים יותר, שהממ"ד עמיד בפני טילים של שנות התשעים עבר כבר לא חסין בפני כל איום. מהאירועים האחרונים אפשר ללמוד דבר אחד: הממ"ד לא חסין מפני פגיעה ישירה של טיל, אלא מפגיעה לידו. באותה נשימה, לא כדאי לזלזל ביעילותו - הוא קרוב להגנה של 100% ורק מקרים בודדים מסתיימים באסון. לגבי חדר מדרגות, שפיקוד העורף ממליץ להשתמש בו במקרה שאין ממ"ד, גם הוא בטוח, משום שהוא רחוק מחזית המבנה וככל שיושבים בקומה נמוכה יותר, הסיכוי שהטיל יגרום לכם לנזק נמוך יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

גולן מרגיע ומסביר: "הממ"ד הוא באמת דבר מאוד בטוח. עד היום הציל חיים של מאות, אם לא אלפי אנשים. אם למישהו יש ספק, אין ספק. תשתית המיגון הטובה ביותר שנוצרה בישראל עם כל נושא ההתחדשות העירונית והבניה החדשה בישראל, שהולכת ומתחרבת, היא דבר מאוד חיובי. אחוז הבתים הממוגנים, כלומר כאלה שיש להם הגנה כלשהי, עומד היום על בערך, 78% מהבתים בישראל. יש כמובן גם מקלטים ציבוריים וגם פרטיים, אבל הרוב המוחלט זה ממ"ד. למי שקורא את הכתבה - שלא יהיה לו ספק. רוצו לממ"ד באזעקה. הוא מציל חיים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    . 24/11/2024 06:53
    הגב לתגובה זו
    התשובה לכך פשוטה הממד שהקבלן שלכם בנה לכם לפי הוראות פיקוד העורף מיועד לרקטות בגודל מסויים ולא לכל רקטה שארגון טרור יכול לשדרג ברור שממד לא יגן עליכם מטיל בליסטי באורך 15 מטרים של איראן. אבל זה עדיף משאר הבית אז תיכנסו לממד ההגנה האמיתית שלנו היהודים היא תפילה לבורא עולם לכן זה מעולה גם להיכנס לממד וגם לקרוא תהילים עד שיוצאים ישועות עם ישראל
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.