ממד
צילום: חברת מפרם

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

האירוע בה נהרגה ספאא קיית עוואד מפגיעת טיל בביתה מחזיר אותנו לאירוע בו נהרג עידו אביגל בן ה-6 בשדרות ב-2021, אלא שביניהם מפריד נתון חשוב אחד: תקינות הממ"ד. האם ההגנה היא 100%?
איציק יצחקי | (1)

תושבת שפרעם, ספאא קיית עוואד, נהרגה מפגיעה ישירה של טיל בביתה בשפרעם, זאת למרות ששהתה במרחב מוגן בביתה. הממ"ד, צריך לציין, היה מאולתר. מתחקיר של צה"ל עולה כי הממ"ד לא היה תקני,  וחלקו היה עשוי קרמיקה - כך שהרסיסים, שחרדו לקומה השלישית בה שהתה, פצעו אותה אנושות - לפני שנקבע מותה.

האם הממ"ד מגן עלינו?

מותה השאיר לא מעט שאלות פתוחות - האם הוא נקבע כתוצאה מהממ"ד הלקוי, או שמא הממ"ד לא מגן הרמטית מפני טילים? ויתרה מכך, אם הממ"ד היה לקוי, מדוע המשפחה לא בנתה מיגונית, שעלותה היא כשליש מבניית ממ"ד? הקמת ממ"ד נעה סביב 120-150 אלף שקל (יכול להיות שהממ"ד הזה עלה פחות, כי הוא לא היה תקני), כשמיגונית עולה סביב 50 אלף שקל ומספקת פתרון דומה לממ"ד תקני.

לפני שניגע בפתרון חלופי, כמה מילים על הממ"ד: הוא בנוי כקוביה עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה. בהתאם לתקנות, שטחו הפנימי של הממ"ד (נטו - ללא קירות) נדרש לעמוד על 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. גובה הממ"ד לא יפחת מ-2.5 מטרים ולא יעלה על 2.8 מטרים (אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התכנון), ורוחבו לא יפחת מ-1.60 מטרים. משנת 2002 יש חובה להתקין מעברי צנרת לצורכי מעבר תשתיות כגון מיזוג אוויר על פי תקן ישראלי 994. מותר להתקין מזגן על קיר פנימי בלבד של המרחב המוגן. מעבר הצנרת יהיה בקיר פנימי בלבד ויש לאטום אותו באמצעות חומר אטימה בעל אישור תקף מפיקוד העורף.

החברות המייצרות טוענות כי ההגנה של מיגונית היא מקסימלית, כמו ממ"ד. חלקן מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הן מצרפות כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.

אבל האם זה מספיק? האירוע בשפרעם מחזיר אותנו מעט אחורה, ליישוב שדרות שחווה טראומה ביוני 2021, כאשר עידו אביגל ז"ל בן ה-6, נהרג מפגיעת רקטה בביתו. רסיס רקטה חדר לבית דרך חלון הממ"ד והרג אותו. הטענה ההיא הייתה כי הרסיס נכנס בזווית שונה, בשיפוע, דרך פלטת הפלדה בניצב. כלומר, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אבל זה קרה. ברגע שהרסיס חדר את הפלדה, הוא עבר את חלון הזכוכית. האירוע הזה לימד שבמקרה של אזעקה, כדאי מעבר לשהות בממ"ד להיות צמודים לרצפה.

האלוף יאיר גולן, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ומעבר לתפקדו הפוליטיים היה סגן הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון, אמר לאחרונה, בשיחה עם ביזפורטל, כי "זה מקרה ייחודי שטופל, של איך צריך להיראות תריס הממ"ד. הממ"ד הוא הדבר הבטוח ביותר הטוב ביותר כיום. בתחילת המלחמה ביקרתי בבית באשקלון, חייהם זוג עולים מרוסיה, אולגה ואיגור, ניצלו. הממ"ד עושה את העבודה".

ממ

ממ"ד (אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

קרוב ל-100% הגנה, אבל זה לא הרמטי

גולן צודק, אבל השאלה היא מה קורה כשחלון הברזל של הממ"ד לא תקין או חלוד. יש מי שאומר שהטילים היום מגוונים יותר, שהממ"ד עמיד בפני טילים של שנות התשעים עבר כבר לא חסין בפני כל איום. מהאירועים האחרונים אפשר ללמוד דבר אחד: הממ"ד לא חסין מפני פגיעה ישירה של טיל, אלא מפגיעה לידו. באותה נשימה, לא כדאי לזלזל ביעילותו - הוא קרוב להגנה של 100% ורק מקרים בודדים מסתיימים באסון. לגבי חדר מדרגות, שפיקוד העורף ממליץ להשתמש בו במקרה שאין ממ"ד, גם הוא בטוח, משום שהוא רחוק מחזית המבנה וככל שיושבים בקומה נמוכה יותר, הסיכוי שהטיל יגרום לכם לנזק נמוך יותר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

גולן מרגיע ומסביר: "הממ"ד הוא באמת דבר מאוד בטוח. עד היום הציל חיים של מאות, אם לא אלפי אנשים. אם למישהו יש ספק, אין ספק. תשתית המיגון הטובה ביותר שנוצרה בישראל עם כל נושא ההתחדשות העירונית והבניה החדשה בישראל, שהולכת ומתחרבת, היא דבר מאוד חיובי. אחוז הבתים הממוגנים, כלומר כאלה שיש להם הגנה כלשהי, עומד היום על בערך, 78% מהבתים בישראל. יש כמובן גם מקלטים ציבוריים וגם פרטיים, אבל הרוב המוחלט זה ממ"ד. למי שקורא את הכתבה - שלא יהיה לו ספק. רוצו לממ"ד באזעקה. הוא מציל חיים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    . 24/11/2024 06:53
    הגב לתגובה זו
    התשובה לכך פשוטה הממד שהקבלן שלכם בנה לכם לפי הוראות פיקוד העורף מיועד לרקטות בגודל מסויים ולא לכל רקטה שארגון טרור יכול לשדרג ברור שממד לא יגן עליכם מטיל בליסטי באורך 15 מטרים של איראן. אבל זה עדיף משאר הבית אז תיכנסו לממד ההגנה האמיתית שלנו היהודים היא תפילה לבורא עולם לכן זה מעולה גם להיכנס לממד וגם לקרוא תהילים עד שיוצאים ישועות עם ישראל
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?