האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?
תושבת שפרעם, ספאא קיית עוואד, נהרגה מפגיעה ישירה של טיל בביתה בשפרעם, זאת למרות ששהתה במרחב מוגן בביתה. הממ"ד, צריך לציין, היה מאולתר. מתחקיר של צה"ל עולה כי הממ"ד לא היה תקני, וחלקו היה עשוי קרמיקה - כך שהרסיסים, שחרדו לקומה השלישית בה שהתה, פצעו אותה אנושות - לפני שנקבע מותה.
האם הממ"ד מגן עלינו?
מותה השאיר לא מעט שאלות פתוחות - האם הוא נקבע כתוצאה מהממ"ד הלקוי, או שמא הממ"ד לא מגן הרמטית מפני טילים? ויתרה מכך, אם הממ"ד היה לקוי, מדוע המשפחה לא בנתה מיגונית, שעלותה היא כשליש מבניית ממ"ד? הקמת ממ"ד נעה סביב 120-150 אלף שקל (יכול להיות שהממ"ד הזה עלה פחות, כי הוא לא היה תקני), כשמיגונית עולה סביב 50 אלף שקל ומספקת פתרון דומה לממ"ד תקני.
לפני שניגע בפתרון חלופי, כמה מילים על הממ"ד: הוא בנוי כקוביה עם קירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים יותר בהשוואה לשאר חלקי המבנה. בהתאם לתקנות, שטחו הפנימי של הממ"ד (נטו - ללא קירות) נדרש לעמוד על 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. גובה הממ"ד לא יפחת מ-2.5 מטרים ולא יעלה על 2.8 מטרים (אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התכנון), ורוחבו לא יפחת מ-1.60 מטרים. משנת 2002 יש חובה להתקין מעברי צנרת לצורכי מעבר תשתיות כגון מיזוג אוויר על פי תקן ישראלי 994. מותר להתקין מזגן על קיר פנימי בלבד של המרחב המוגן. מעבר הצנרת יהיה בקיר פנימי בלבד ויש לאטום אותו באמצעות חומר אטימה בעל אישור תקף מפיקוד העורף.
החברות המייצרות טוענות כי ההגנה של מיגונית היא מקסימלית, כמו ממ"ד. חלקן מייצרות כיום קירות ותקרה של 30 ס"מ כדי להתאים את הדרישות לאלו של ממ"ד. הן מצרפות כמובן דלת הדף תקנית שעומדת בסטנדרטים הנדרשים מממ"ד.
אבל האם זה מספיק? האירוע בשפרעם מחזיר אותנו מעט אחורה, ליישוב שדרות שחווה טראומה ביוני 2021, כאשר עידו אביגל ז"ל בן ה-6, נהרג מפגיעת רקטה בביתו. רסיס רקטה חדר לבית דרך חלון הממ"ד והרג אותו. הטענה ההיא הייתה כי הרסיס נכנס בזווית שונה, בשיפוע, דרך פלטת הפלדה בניצב. כלומר, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, אבל זה קרה. ברגע שהרסיס חדר את הפלדה, הוא עבר את חלון הזכוכית. האירוע הזה לימד שבמקרה של אזעקה, כדאי מעבר לשהות בממ"ד להיות צמודים לרצפה.
- הבית, העסק או הרכב שלכם נפגעו מטילים? זה מה שאתם צריכים לעשות
- ישראל תקבל מקדמה של 600 מיליון יורו עבור ייצור טילי החץ לגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלוף יאיר גולן, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד העורף ומעבר לתפקדו הפוליטיים היה סגן הרמטכ"ל ומפקד פיקוד הצפון, אמר לאחרונה, בשיחה עם ביזפורטל, כי "זה מקרה ייחודי שטופל, של איך צריך להיראות תריס הממ"ד. הממ"ד הוא הדבר הבטוח ביותר הטוב ביותר כיום. בתחילת המלחמה ביקרתי בבית באשקלון, חייהם זוג עולים מרוסיה, אולגה ואיגור, ניצלו. הממ"ד עושה את העבודה".

ממ"ד (אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
קרוב ל-100% הגנה, אבל זה לא הרמטי
גולן צודק, אבל השאלה היא מה קורה כשחלון הברזל של הממ"ד לא תקין או חלוד. יש מי שאומר שהטילים היום מגוונים יותר, שהממ"ד עמיד בפני טילים של שנות התשעים עבר כבר לא חסין בפני כל איום. מהאירועים האחרונים אפשר ללמוד דבר אחד: הממ"ד לא חסין מפני פגיעה ישירה של טיל, אלא מפגיעה לידו. באותה נשימה, לא כדאי לזלזל ביעילותו - הוא קרוב להגנה של 100% ורק מקרים בודדים מסתיימים באסון. לגבי חדר מדרגות, שפיקוד העורף ממליץ להשתמש בו במקרה שאין ממ"ד, גם הוא בטוח, משום שהוא רחוק מחזית המבנה וככל שיושבים בקומה נמוכה יותר, הסיכוי שהטיל יגרום לכם לנזק נמוך יותר.
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
גולן מרגיע ומסביר: "הממ"ד הוא באמת דבר מאוד בטוח. עד היום הציל חיים של מאות, אם לא אלפי אנשים. אם למישהו יש ספק, אין ספק. תשתית המיגון הטובה ביותר שנוצרה בישראל עם כל נושא ההתחדשות העירונית והבניה החדשה בישראל, שהולכת ומתחרבת, היא דבר מאוד חיובי. אחוז הבתים הממוגנים, כלומר כאלה שיש להם הגנה כלשהי, עומד היום על בערך, 78% מהבתים בישראל. יש כמובן גם מקלטים ציבוריים וגם פרטיים, אבל הרוב המוחלט זה ממ"ד. למי שקורא את הכתבה - שלא יהיה לו ספק. רוצו לממ"ד באזעקה. הוא מציל חיים".
- 1.. 24/11/2024 06:53הגב לתגובה זוהתשובה לכך פשוטה הממד שהקבלן שלכם בנה לכם לפי הוראות פיקוד העורף מיועד לרקטות בגודל מסויים ולא לכל רקטה שארגון טרור יכול לשדרג ברור שממד לא יגן עליכם מטיל בליסטי באורך 15 מטרים של איראן. אבל זה עדיף משאר הבית אז תיכנסו לממד ההגנה האמיתית שלנו היהודים היא תפילה לבורא עולם לכן זה מעולה גם להיכנס לממד וגם לקרוא תהילים עד שיוצאים ישועות עם ישראל
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
