צחי סופרין סגן יור הדירקטוריון
צילום: נווה אביאני

"לירידת מחירי הדירות יש השפעה גדולה על המערכת הבנקאית, ולכן ישמרו על היציבות"

סגן יו"ר קבוצת סופרין, צחי סופרין, מסביר למה למדינה אין אינטרס להוריד את מחירי הדיור, עד כמה משמעותי האיום של החות'ים על תחום הלוגיסטיקה, ואיזו תשואה עשוי להניב נכס בתחום 
צחי אפרתי | (15)

 צחי סופרין. צילום: נווה אביאני צחי סופרין. צילום: נווה אביאני קבוצת סופרין עוסקת כמעט בכל תחומי הנדל"ן - מגורים, משרדים ולוגיסטיקה, כך שלסגן יו"ר החברה, צחי סופרין, יש פרספקטיבה רחבה על התהליכים הנוכחיים שעוברים התחומים האלה ועל הכיוונים שאליהם הם הולכים בעתיד הקרוב. בראיון לביזפורטל מדבר סופרין על התשואות הצפויות בכל אחד מהתחומים, על השפעת השינויים בריבית, ולאן הולכים מחירי הדירות.   

צחי סופרין, איך מנהלים חברת נדל"ן בתקופה כזאת? "התזרים הוא המלך, אנחנו חברה שמרנית וחושבים מה עשוי לקרות. נכנסנו לתקופה הזאת עם חוב יחסית נמוך ובלי לחץ גדול.   "אנחנו פעילים בתחום הלוגיסטיקה ומתמקדים בסגמנט שפונה ללקוחות קטנים ובינוניים בקרבה למרכזי ערים או נקודות חשובות - נמלים וצמתים מרכזיים. זה תחום צומח בשנים האחרונות לאור המסחר המקוון והיבוא מחו"ל. זה בלט בתקופת הקורונה. העצירה בתחומי השילוח זו השפעה מהותית על תחום הלוגיסטיקה והתעשיות שמצפות לקבל חומרי גלם מחו"ל, בעיקר מהמזרח. זה מאריך את תקופת קבלת החומרים. חלק מחברות השילוח שילשו את המחירים וזה בהחלט משפיע.   "אנחנו מתחילים לראות עלייה נוספת בביקושים, הביקוש לשטחי לוגיסטיקה ותעשייה קלה בעלייה מתמדת. המחירים קפצו בין פי 2 עד 4 בשנים האחרונות. הבעיה הנוכחית בשינוע סחורות גורמת להרבה עסקים שיצטרכו להזמין כמות גדולה של חומרי גלם - להכפיל או לשלש, והם יצטרכו לאחסן אותם במקום מסוים. ולכן הביקוש הכללי בתחום גדל".

  מה התשואה שמעריכים להשקעה בנכס בתחום? "התשואה משקפת את רמת הסיכון בהשקעה. בתחום המגורים התשואות נמוכות כיוון שהסיכון נמוך. בתחום הלוגיסטיקה התשואה קצת יותר גבוהה ביחס למגורים, והסיבה היא שהרבה מאוד עסקים ששוכרים או רוכשים נכס מתבססים על חוזים ארוכי טווח. חברה שנכנסה לחוזה של 5 או 10 שנים לא תרצה לצאת כיוון שמעבר עולה הרבה כסף, ולכן סביר שיאריכו את החוזה ואף יסכימו לשלם מעט יותר ואז התשואה משתפרת. התשואה בסגמנט יכולה לנוע בין 6.5%-4.5%. יש מקרים שאפשר קצת יותר".   האם להערכתכם האיום של החות'ים עשוי להשפיע לטווח ארוך על עלויות בתחום הלוגיסטיקה? "יש סבירות שההשפעה תהיה ארוכת טווח. גם הפיראטים הסומליים חזרו לתקוף ספינות משא. עם זאת, יכול להיות שנראה פיק עם ירידה כפי שחווינו בקורונה. מהניסיון שלנו, לאחר שיש גידול בעסקים אז אין קיטון לאחר מכן. ויש סגמנטים נוספים שמצטרפים לתחום - חוות שרתים, אגירת אנרגיה. זה נכנס תחת הכותרת של לוגיסטיקה. ככל שהתחומים האלה צומחים, בפרט אגירת אנרגיה שהגידול שם עצום, כך מלאי הקרקעות הולך ומצטמצם".   הריבית יורדת במקביל להאטה מסוימת במשק, איך זה משפיע עליכם? "עלויות המימון מאוד גבוהות, הן עבור רכישת המגרשים והן עבור בניית המגרשים שזה הרבה יותר גדול ומשמעותי לאורך חיי הפרויקט, וזה מייקר את הנכס כי העלויות גבוהות יותר.   "לגבי שוק המשרדים, המגמה היא לצמצם שטחים במקומות מסוימים ולעומת זאת לעבוד בקרבת צירי תנועה – רכבת קלה, רכבת כבדה, קרוב לבתים, למשל קריית אונו, הוד השרון ועוד. תל אביב תמיד מעניינת להשקעה למרות ירידת המחירים. לעומת זאת בראשון לציון היה שיווק גדול של קרקעות וצריך לבדוק את המגמה בהמשך.   "באשר למחירי הדירות - המדינה שלנו גדולה וזה אחד ועוד אחד שמחירי הדירות ימשיכו לעלות. השאלה באיזה קצב. אין למדינה אינטרס להוריד מחירים אלא למתן את קצב העלייה. לירידת מחירים יש השפעה גדולה על המערכת הבנקאית, ולכן ישמרו על היציבות". 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אני לא בכיין 26/01/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    אני אב ל_ 9 30 שנה בקשות דירה עמידר לא עזר. מחירים דירות תמיד עולים וקניתי דירה ביוקר ויקר מאוד. אתם ממשחכים להתבכיינים . מחירים דירה שלי לא תסכים להוריד ממה ששלמתי. תשלמו כמו כולם מחירים גבוהים ולא יורדים. אל תחכו שיורד מחירים. תקנו כמה מיליונים בתוך אין ברירה. אם יורדים מחירים דירה אלוהים ישלם להם סרטן מוח בראש שלהם אמן. אמן. לא לשחק משחקים למשקיעים. המבין מבין.
  • 12.
    בועת נדל"ן וחובות 23/01/2024 18:53
    הגב לתגובה זו
    מחירי דירות גבוהים קוברים את צעירי ישראל בחובות עתק
  • 11.
    כלכלן בנקאי 23/01/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    המשמעות היא שהבנקים בארץ יכולים להיפרע גם מהנכס וגם מהלווה, וזה בניגוד לארה"ב ולחלקים באירופה. לכן, כל עוד יש אפשרות לגבות מהנכס ומהלווה, לבנקים אין בעיה, אלא אם יש משבר כלכלי חריף, שבו אין ללווים יכולת לשלם, גם את היתרה לאחר מימוש הנכס.
  • 10.
    זה לא תלוי בהם (ל"ת)
    אא 23/01/2024 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עם טיפש 23/01/2024 14:48
    הגב לתגובה זו
    עדר הכבשים גם ככה קונה בכל מחיר. בקרוב משכנתא ממוצעת תהיה 2 מיליון ל40 שנה.
  • 8.
    קרטל הקבלנים והבנקים עושקים את עם ישראל במחירי דיור מההזויים בעולם בחסות אספני הדירות שבממשלה שדואגים אך ורק לאיטרסים שלהם וגורמים אסון לעם ישראל. (ל"ת)
    ישראל 23/01/2024 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 23/01/2024 14:19
    הגב לתגובה זו
    מ 1 ועד 6 מאין וההבנה והדיפלומה הזו מעוניין להרשם ללמו
  • 6.
    חחחח כמה טימטום למה מישהוא בארצות הברית 2008 רצה שהיה סבבבב פריים (ל"ת)
    רועי 23/01/2024 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רועי 23/01/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    חחחח למה בארצות הברית רצו שהיה סבבבב פריים
  • 4.
    הצודק 23/01/2024 13:03
    הגב לתגובה זו
    קבלנים רבים מוכרים היום דרך ״קבוצות רכישה״ פיקטיביות שכל אחד יכול לקנות בהן, בהנחה של 20%, רק שלא יהיה רשום ברשות המיסים שהדירות נמכרו בהנחה.
  • 3.
    דולר/שקר 23/01/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
    מי ההולך על שתיים הטיפש שיקנה דירת 4 חדרים, בחצי מיליון דולר, בעיר (שדרות) שתחנת המשטרה שלה נכבשה ב 4 דקות?? השקרנים מפחדים על העסקים והפנסיות שלהם ומפמפמים הזיות!
  • 2.
    חחחחחחח 23/01/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
    (דעתי בלבד בתגובה) כבר כמה חודשים מבלבלים לנו בשכל על ריבית יורדת/עולה, מלחמה, סיום המלחמה, מתן הלוואות נוספות "להקל" נוכח המצב, "חוסר" בהיצע דירות, תושבי דרום שיעברו למרכז ויביאו לזינוק במחירים, "הצדקת" מחירי דירות בשל "העלויות", אנטישמיות ונהירה מאירופה שתביא עימה קונים "בכל מחיר" ועוד. אבל... הסיבה לשוק הקפוא, היא כנראה פשוטה... והיא המחירים ההזויים! עם ישראל לא פרייאר! אני חושב שאף אחד לא רוצה לקנות ביוקר בשיא, לתת למוכר דירה לרכוב על הגב שלו, ולגלות שלאחר כמה חודשים יכל לקנות בכמה מאות אלפי שקלים פחות. תיכנסו למדל"ן ותראו כמה מודעות עם הורדות מחיר עדיין מפורסמות. ולא רק זה, תראו גם *בכמה* הורידו מחירים. זה מדהים! כאילו הרגשה שיש מוכרים שמנסים את מזלם לתפוס איזה פרייאר תמים ולחוץ, ולרכוב עליו. "פתאום" הורדה של כמליון שקל (ולא על דירת יוקרה)... דרך אגב, גם יד 2 התחילה לחשוף הורדות מחירים במודעות (לא בטוח עד כמה זה עובד). ולגבי הכתבות הליצניות שמנסות לפמפם כבר תקופה... ככל שתרבינה לעשות כך, השקר יתגלה יותר מהר, כי לשקר אין רגליים, והבועה תתפוצץ בבת אחת. וחכם, עיניו בראשו!
  • 1.
    זה כלל גדול בתורה 23/01/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
    וכך גם הפעם. הטענה שלבנקים יש אינטרס כבד בנדל"ן נכונה, המסקנה שהם יכולים לשלוט במחירים שקרית ומעידה על חוסר הבנה. ב2008, גם הבנקים בארה"ב, שבה המערכת הבנקאית חזקה בהרבה מזו בארץ, רצו לשמור על יציבות אבל קריסת הקונים מוטטה את המערכת... גם בארץ רק מי שמשלם מחליט על המחיר וכשאין מספיק פראיירים או סתומים להזין את הפירמידה- היא פשוט מתמוטטת. הבנקים המושחתים בארץ, וגם הנגיד בהודעה המושחתת שלו אתמול ("הנדל"ן יכול לעלות במחצית השניה של 2024") מנסים לשמר את המחיר, אבל עכשו הם כבר מבינים שלא יוכלו לחכות עוד, כי אין קונים, והמחירים יהיו חייבים ליפול חזק כדי לאפשר נפח עיסקאות מינימלי.
  • צודק 23/01/2024 12:28
    הגב לתגובה זו
    השוק יורד. אין רוכשים, אין שוכרים... והמשכנתאות יקרות בטירוף. הכי טוב לקנות עכשיו מקבלנים. הממומנפים שבינהם במצב לא קל. רק צריך לדאוג לערבויות מתאימות.
  • אלמוג 23/01/2024 12:40
    כי הם במינוף של החיים ולא יכולים להפסיד, עדיף לא לקנות ושיפשטו רגל
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."