גבאי רכשה קרקע מאזורים בכפר שלם בת"א - תקים פרויקט ענק

גבאי שילמה 85 מיליון שקל על הקרקע במתחם "חוות יפת". המחיר למ"ר יעמוד על 20 אלף שקל
לירן סהר | (1)

עסקה גדולה בדרום  תל אביב: קבוצת גבאי חתמה ביום ה' על  הסכם מול  חברת אזורים במסגרתו תרכוש ממנה קרקע של 22 דונם בשכונת כפר שלם בתל אביב בין הרחובות ששת הימים ומוצא  במתחם הידוע כ "חוות יפת".  

על הקרקע תבנה החברה פרויקט שיכלול כ 700 יח"ד ויהווה את אחד הפרויקטים הגדולים לבנייה פרטית בתל אביב. בעבור הקרקע שילמה גבאי במזומן לאזורים 85 מיליון שקל ובסך הכול כ-100 מיליון שקל כולל מע"מ.

צפי ההכנסות המשוער מהפרויקט  כ-1.3 מיליארד שקל. עם רכישת הקרקע, יגיע היקף פעילותה של קבוצת גבאי בכפר שלם, לבניה של קרוב ל-1000 דירות. בימים אלה החברה בונה פרויקט נוסף בהיקף של 179 יח"ד ועוד כ1100 מ"ר מסחר ברחובות מחל פינת אל נקווה בשכונה.

 

על הקרקע ישנם כיום כ-40 בעלי זכויות שקבוצת גבאי תבוא במשא ומתן עמם בכוונה להגיע להבנות לצורך פינויים. בדרך זו תתפנה כל הקרקע ( 22 דונם), כאשר הבנייה תהיה על כ- 12 דונם ועל עשרת הדונמים הנוספים יתאפשר לעיריית תל אביב לפתח את תשתיות השכונה- כבישיה הפנימיים והחיצוניים והשטחים הציבוריים שיכללו גם מבני ציבור. 

עורכי הדין שמוליק לכנר וליאור גולדברג ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, ליוו בעסקה את קבוצת גבאי.

 

הפרויקט יכלול  בניינים בני 16 קומות, 25 קומות ובנייה מרקמית של עד 5 קומות  וכן שטחי מסחר. בסה"כ בפרויקט יהיו כ 700 יח"ד. תמהלי הדירות בפרויקט יהיו של 3, 4, ו 5 חדרים וכן דירות מיוחדות. מחיר משוער יעמוד על כ-20,000 שקל למ"ר, כלומר דירת 4 חדרים בשטח מוערך של 100 מ"ר תעלה כ-2 מיליון שקל.

 

אלי גבאי, מנהל הפיתוח העסקי של קבוצת גבאי: " מדובר בעסקה מורכבת שיצאה לאחרונה אל הפועל לאחר מאמצים רבים מצד החברה. אנחנו מאמינים בשכונת כפר שלם אשר עומדת בפני פריצת דרך משמעותית , בכל הקשור לפיתוח השכונה ברמת התשתיות והיקפי הבנייה למגורים ובכוונתנו להוביל מהלכים אלו".   

 

*האדריכל אבנר ישר תכנן את הפרויקט

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 20/08/2015 11:16
    הגב לתגובה זו
    רק תיקון קטן - כפר שלם זה מזרח ת"א. לא דרום. אשדר הרימה שם כמה בניינים חדשים בשנים האחרונות ויצא יפה (לפחות מבחוץ). הקוראים מוזמנים לבוא ולראות בעיניים. דירת 4 חדרים חדשה עולה שם 1.6 מיליון ו 5 חדרים עולה 1.8 מיליון. כדאי שבפרוייקט הזה יהיו גם דירות קטנות של 2-3 חדרים ולא שיבנו רק 4 ומעלה. לא כולם זה משפחות גדולות. יש המון רווקים/גרושים/קשישים בת"א.
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.