אושר מגדל בן 25 קומות בבת ים - כמה דירות הוא יכלול?
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה במחוז תל אביב אישרה תכנית להקמת מגדל בן 25 קומות ב-UP - אזור העסקים המתחדש בבת ים. המגדל יוקם במתחם ברחוב אורט ישראל ויכלול 65 דירות מגורים, 12,000 מ"ר לתעסוקה, 1000 מ"ר למסחר ו-650 מ"ר לשטח ציבורי.
במגדל נעשה תכנון מיוחד לשילוב של קומת שטח ציבורי בין קומות התעסוקה והמגורים. הקרקע בבעלות חברת "בלדי", שיזמה ומקדמת את התוכנית.
מתחם העסקים משתרע על פני כ-850 דונם בין הרחובות יוספטל וקוממיות. העירייה מתכננת כרגע 28 מגדלים של שימושים מעורבים הכוללים מסחר, משרדים ומגורים, מלונאות ומתחמי תרבות. בשנה הבאה תחל הקמת מתחם בתי המשפט שיעברו מרחוב שוקן בתל אביב למתחם והקו האדום של הרכבת הקלה יחבר את המתחם עם תל אביב ופתח תקווה.
לדברי מנכ"ל עיריית בת ים, ארז פודמסקי שקד: "אישור התכנית, החמישית במספרה באזור העסקים המתחדש, מהווה צעד נוסף במימוש החזון שלנו להתחדשות עירונית כוללת. שימושים מעורבים צוברים תאוצה גם בעולם. לפי המועצה הבינלאומית הבונה לגובה ה-CTBUH שבוחנת מגמות בבניית מגדלים גבוהים בעולם, ניתן לראות בכל העולם גידול בבנייה מעורבת. מהנתונים עולה כי בשנת 2013 חל גידול במספר המגדלים שנבנו בשימוש מעורב והיקפם עמד על 30%. זאת לצד צניחה בבנייה של מגדלי משרדים בלבד מ-39 ל-34%, כאשר בניה של מגדלי מגורים בלבד עמדה על 30%".
עוד הוסיף כי "לבניה מעורבת יתרונות רבים, ביניהם יצירת אזורים הפועלים לאורך כל שעות היממה, כאשר בבוקר משמשים כאזורי עבודה ומסחר, ובערב- למגורים. שימושים מעורבים מאפשרים גם מתן פתרונות לאוכלוסיית הגיל השלישי, הנוהגת לצרוך שירותים קרוב לבית".
- 1.משה 24/06/2014 08:19הגב לתגובה זואבל אין בונים
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
