התחדשות עירונית פתח תקווה. קרדיט: עידן סבחהתחדשות עירונית פתח תקווה. קרדיט: עידן סבח

140 דירות חדשות בדרך: פתח תקווה ממשיכה להתחדש

קטה גרופ יצאה לדרך עם שני פרויקטים של התחדשות עירונית בכפר גנים ובמרכז העיר; המחירים תחרותיים, בעיקר עבור השוטרים והמורים. התחבורה משתפרת והשכונות הוותיקות עוברות מתיחת פנים


צלי אהרון | (5)


פתח תקווה משנה את פניה, וההתחדשות העירונית בה כבר מזמן בועטת ונושמת. וכעת, חברת קטה גרופ מצטרפת לגל ההתחדשות בעיר, עם שני פרויקטים שיכללו יחד כ-140 דירות חדשות בשכונת כפר גנים ובמרכז העיר.

החברה הרסה שני בניינים ברחוב כץ ועוד שניים ברחוב ברנדה - ובמקומם היא בונה ארבעה בנייני מגורים חדשים, בני 10 קומות כל אחד. שני המיקומים - גם ברנדה וגם כץ - ממוקמים באזורים אסטרטגיים יחסית: מצד אחד השקט של מרכז העיר, סמוך לפארקים, מוסדות חינוך וכביש 471, ומצד שני שכונת כפר גנים ב', עם גישה נוחה לתחבורה ציבורית, קניונים ומוסדות חינוך די איכותיים.

ומה לגבי המחירים? 

המחירים בפרויקט ככל הנראה יהיו גבוהים בכ-10%-15%. אבל לבינתיים פורסמו המחירים של האוכלוסייה להם היא מכוונת לתת את ההטבה המשמעותית: קרנות השוטרים והמורים:

דירות 4 חדרים בשטח של כ-92 מ"ר עם מרפסת נמכרות החל מ-2.52 מיליון שקל. דירות 5 חדרים בשטח של 118 מ"ר מוצעות ב-2.82 מיליון, ודירות גדולות של 6 חדרים עם מרפסת של 20 מ"ר נמכרות ב-3.47 מיליון שקל. וזה במסגרת מבצע ייעודי לעובדי ציבור – כולל שוטרים, סוהרים ומורים.

כדי להבין את סדרי הגודל באזור ובעיר, חשוב לדעת: המחיר הממוצע בעיר לדירת 5 חדרים עומד כיום על כ-3.2 מיליון שקל, דירת 4 חדרים נעה סביב 2.45 מיליון, ודירת 3 חדרים סביב 2 מיליון שקל.

המחיר הממוצע למ"ר בפתח תקווה עומד על 27.6 אלף שקל, כשבחמש השנים האחרונות נרשמה בעיר עליית מחירים של 33%. אבל הסיפור כאן גדול הרבה יותר משני פרויקטים. לפי רון מרום, ראש תחום ההתחדשות העירונית של החברה, החברה כבר נמצאת בביצוע של 20 פרויקטים נוספים בעיר - ועוד כ-60 פרויקטים נוספים נמצאים בשלבים שונים של תכנון, עם צפי כולל של כ-8.5 אלף דירות חדשות.

פתח תקווה הפכה לזירה המרכזית של החברה, מתוך השערה שהעיר עומדת לקראת 'הצפת ערך' ולא רק בשכונות החדשות, אלא גם בשכונות הוותיקות. קטה, שמנוהלת על ידי גיל קטה ובניו אור, עוז ורון, מחזיקה כיום בכ-1.2 אלף דירות בביצוע, ואלפי דירות נוספות בצנרת.


תחבורה כ'מתיחת פנים'


מעבר למחירים התחרותיים ולבנייה המואצת, פרויקטים כאלה גם משנים בפועל את הערך הסביבתי והכלכלי של השכונות: בעלי דירות ישנות סמוכות רואים עלייה בשווי הנכסים שלהם – כך למשל, דירות ישנות בכפר גנים ב' שנמכרו לפני שנתיים בכ-1.9 מיליון שקל, מוצעות כיום סביב 2.3 -2.4 מיליון שקל.

לצד ההשבחה בערך הדירות, השכונות עצמן עוברות מתיחת פנים: מדרכות חדשות, שטחים ירוקים, מסחר בקומת הקרקע במקום חניונים פתוחים, ופיתוח שמייצר תחושת עירוניות מתקדמת יותר.

כל זה מתחבר לתשתית תחבורתית די חזקה: הרכבת הקלה כבר פועלת בעיר ואפשר לומר - פועלת טוב. עם תחנות שמחברות את פתח תקווה ישירות לתל אביב תוך פחות מ-25 דקות.

חשוב לומר -  השיפור התחבורה הציבורית בפך את העיר ליעד נגיש ומבוקש יותר מאשר בעבר במיוחד עבור משפחות צעירות שמבקשות איכות חיים די גבוה במחיר שפוי.


רון מרום, ראש תחום התחדשות עירונית של החברה,מסר: "שני הפרויקטים החדשים שיוצאים כעת לדרך, מצטרפים ל-20 פרויקטי התחדשות עירונית שנמצאים כעת בביצוע ול-60 פרויקטים נוספים אותם מקדמת החברה בפתח תקווה עם היקף דירות כולל של כ-8.5 אלף דירות חדשות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 11/07/2025 18:02
    הגב לתגובה זו
    לא נישאר שטח פנוי קצת צמחים פתח תקווה עיר של אבנים גועל נפש
  • 3.
    יעלי 10/07/2025 20:15
    הגב לתגובה זו
    יש מפולת של מחירים בגוש דן.המחירים מתרסקים מיום ליום לא למהר לקנות.פתח תקווה זו עיר מחורבנת.
  • 2.
    אין תקווה 07/07/2025 07:58
    הגב לתגובה זו
    מרכז העיר סלמס . אסור להתקרב
  • תמשיל ללכלך לא יעזור לך פתח תקווה על המפה ! (ל"ת)
    אנונימי 07/07/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון1970 06/07/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
    קודם כל תמא שזה תוספת ממד ומרפסת זה פשע שעוד יתנו עליו את הדין.דבר שני תמא שהיא הריסה ובניה זה לא רק עומס בכבישובחניהובבתי הספר הגניםהבניין עצמו.אלה אסון טילים ברגע שנופל על איזור צפוף טיל כבד יש הרס אזורי גדול.יש מספיק אזורים לבנות וגם אם מוסיפים דירות לעשות זאת במינון הנכון ולא בחזירות
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?