היקף המשכנתאות: עלייה של 47% לעומת מרץ אשתקד
התעוררות בהלוואות למגורים - גם בהשוואה לחודשים ינואר ופברואר האחרונים וגם בהשואאה לרבעון הראשון של שנת 2023, שם ההפרש עומד על קרוב ל-40% יותר משכנתאות השנה
היקף המשכנתאות שניטלו בחודש מרץ 2025 עמד על כ-9.17 מיליארד שקל - עלייה של 47% בהשוואה לחודש מרץ בשנת 2024. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר האחרון, אז נרשמו משכנתאות בהיקף חריג של 13.8 מיליארד שקל, בעיקר בשל הקדמות רכישות לפני העלאת שיעור המע"מ שכזכור,
נרכשו מספר שיא של 5,881 דירות חדשות, נתון שעלה לראשונה על כמות דירות יד שניה שנמכרו בשוק.
בהשוואה לפברואר 2025 - שם עמד היקף המשכנתאות על סכום של 7.38 מיליארד שקל ולינואר - 7.29 מיליארד שקל, ניכרת עלייה חדה.
בסיכום הרבעון הראשון של השנה,
ניטלו משכנתאות בהיקף כולל של כ-23.8 מיליארד שקל זאת לעומת 17.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2024. מדובר בזינוק של קרוב ל-40% בהיקף הפעילות, שמעיד על חזרה מסוימת של הביקושים לשוק הדיור,אולי בעקבות ציפיות להקלות מצד בנק ישראל, שלעת עתה - הותיר את הריבית גבוהה
ולהרחבה ראו כאן - הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה.
הברקס של בנק ישראל
בנק ישראל שם ברקס על אחת התופעות הפופולאריות בשוק הנדל"ן בשנתיים האחרונות – מבצעי המימון של הקבלנים. אבל זה לא ממש עצר את הקבלנים שמספקים מבצעים מסוג אחר עם תנאים טובים, גם תנאים תזרימיים. זה רק יילך וישתפר, המבצעים עכשיו כשבוע אחרי עצירת מבצעי הקבלן הקודמים, הם בתחילת הדרך, אתם תראו שכלול של המבצעים, כשהמטרה בסופו של דבר היא למכור דירות, לקבל סכום משמעותי, לקחת אחריות על התשלומים של הרוכש כדי שהוא לא ירגיש בשנים הראשונות את התזרים הלוחץ, ואחר כך לקבל את הכסף.
אותה הגברת בשינוי אדרת?
מרגע שההוראות החדשות של בנק ישראל נכנסו לתוקף - הקבלנים לא חיכו. התגובה הייתה מהירה: במקום מבצעי מימון ישירים, נכנסו לשוק פתרונות אחרים שמעניקים לרוכש הקלה תזרימית דומה. הדוגמה הבולטת: משכנתאות שנלקחות כבר במעמד החתימה - אך עם דחיית תשלומים (גרייס) של שלוש שנים ואף יותר. בפועל, הרוכש מקבל מימון מלא לדירה, אבל לא משלם החזרים חודשיים בתקופה הראשונה. בינתיים, הקבלן הוא זה שסופג את עלות הריבית, לעיתים במלואה ולעיתים חלקית, מה שמייצר תחושת שקט זמנית אצל הרוכש - בדיוק כמו במבצעים הקודמים, רק באריזה אחרת.
על פי נתוני האוצר, העיר שהובילה במבצעי קבלן לחודש פברואר היא אופקים, עם שיעור של כ-60% מהעסקאות הכוללות מבצע מימון. אחריה אזור השרון הדרומי (כפר סבא, הרצליה, נתניה) עם 55%, באזור המרכז השיעור עומד על כ־40%, ובתל אביב – 27%. להרחבה ראו כאן - ירידה של 21% במכירות הקבלנים בפברואר.
- 3.רומן 10/04/2025 11:18הגב לתגובה זובטח הכל מחזורים לאנשים שקורסים תחת הנטל
- 2.חבר של הקבלנים 10/04/2025 10:43הגב לתגובה זוכמה חארטה בכתבה אחת תגיד זה אתה כתבת לפני יומיים שיש ירידה של 21% במכירות של הקבלנים BOOM אז ראבק מי לוקח משכנתא אם אין קונים BOOM שני תפסתי אותך על חם מפמפם
- 1.קשקש 10/04/2025 10:13הגב לתגובה זוההשקעה באגח היא בסביבות 57% הרבה יותר טוב מנכס ואין סיכון של ירידת ערך או דייר שלא משלם שכירות והוצאות נוספות
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
