חוק חדלות הפירעון - כל מה שצריך לדעת

חוק חדלות פירעון החדש - חיים קלים לחייב? איך יקבלו הנושים את המגיע להם? האם הביכון של הנושים גדל, או קטן? ואיך החייב צריך לפעול?

|

חוק חדלות הפירעון החדש הוא מהפכה של ממש. החוק נועד לסייע משמעותית לכל אלה שנקלעו לקשיים כלכליים ולא מצליחים לצאת מהמצב. 

מהו חוק חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018 מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של אנשים פרטיים ושל חברות ותאגידים מסחריים  תחת קורת גג אחת, בחקיקה מודרנית הבאה להחליף את החקיקה הישנה שאינה רלוונטית עוד לזמננו.

המהפכה היא קודם כל ברמה התודעתית. ע"פ החוק החדש מצב של חדלות פירעון נתפס ככשל בהתנהלות הכלכלית, אשר עשוי לקרות לכל אחד, ולא מדובר עוד בפגם מוסרי. בהתאם לכך, הערך המרכזי בחוק הינו שיקום החייב וחזרתו למסלול חיים תקין תוך שמירה על כבודו. זאת בניגוד למצב הקיים בו יש אינטרס של הנושים למקסם את הגביה.

כך גם מתן הפטר (צו הניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל) בתום ההליך לא נתפס עוד כפגיעה בנושה, אלא כחלק מהסיכונים שנותן האשראי נטל על עצמו. הדבר נכון אף לתאגידים, כאשר קיימת עדיפות לשיקום התאגיד, כשהדבר ניתן, מתוך הבנה כי עדיף לאפשר את שיקומו הכלכלי של העסק ואת המשך פעילות ובכך  יותר עובדים ישמרו על מקום פרנסתם ויהיה בכך כדי לשרת את טובת הכלל.

מסיבה זו אף שונה שם הבקשה לבקשה לצו לפתיחת הליכים (ולא בקשה לפשיטת רגל/לפירוק), כאשר הנושה יכול לרשום מהי העדפתו, אך שיקול הדעת לבחור באיזו דרך ללכת נתונה לבית המשפט. 

שינוי משמעותי נוסף מהמצב הקיים היום הינו סדר חלוקת הכספים לנושים אשר נועד להגדיל את שיעור פירעון החוב לנושים "הקטנים" של החייב. "בעוד שבעבר רשויות המדינה והנושים החזקים המובטחים הם שזכו להיפרע ממרבית נכסי קופת הנשיה, הרי שעתה יזכו הנושים הקטנים לקבל חלק גדול יותר, בין היתר באמצעות צמצום דין הקדימה לרשויות המדינה, הגבלת גובה החוב שניתן לפרוע באמצעות שעבוד צף (שעבוד על נכסים לא מוגדרים של החברה) והתייחסות לריבית פיגורים כחוב רגיל.

מה השינוי לעומת היום?
קיים שינוי גדול גם בערכאה הדנה בהליך חדלות הפירעון של החייב הפרטי. עד עתה התנהלו הליכי חדלות פירעון כולם בבית המשפט המחוזי, ואולם עם כניסתו לתוקף של החוק החדש  יחול השינוי הבא: בקשות של יחידים בסכום של עד 150,000 שקל יידונו בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי שימונה לצורך כך, ואילו בקשות של יחידים בגובה של 150,000 שקל ויותר יידונו בבית משפט שלום.

מי שיהיה אחראי על הניהול השוטף של ההליכים ופיקוח על הנאמנים הוא הכונס הרשמי אשר יכונה מעתה "הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי", ורק הכרעות בנושאים מהותיים יתנהלו בבית המשפט. (הליכי חדלות פירעון של תאגידים ימשיכו להתנהל בבית המשפט המחוזי).

שינוי נוסף הינו הרחבת תחום האחריות של נושאי משרה בתאגיד. מעתה על הדירקטורים וכן על מנכ"ל התאגיד המצוי בהליכי חדלות פירעון מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון, ומי שלא פעל כאמור עשוי להיות מחוייב בגין נזק שנגרם לנושים עקב מחדלו.

למי מיועד החוק?
החוק מיועד עבור גם לחייבים פרטיים וגם לחברות. בכל הנוגע לחובות של אנים פרטיים, החוק החדש מתייחס למספר מקרים:

1. יחיד אשר נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פרעונו וגובה חובותיו הינו מעל 50,000 שקל.

2. יחיד שגובה חובותיו מתחת ל-50,000 שקל רק בנסיבות מיוחדות.

3. נושה של יחיד אשר החוב כלפיו הינו 75,000 שקל ומעלה.

4. נושה של חוב שטרם הגיע מועד פרעונו הטוען כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו או להבריח נכסים או שלא יוכל לפרוע את החוב שמועד פרעונו חל בתוך 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

גם בכל הקשור לחובות של חברות ותאגידים החוק מתייחס למספר מקרים:

1. תאגיד אשר נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פרעונו ואשר גובה חובותיו עולה על 25,000 שקל.

2. נושה של התאגיד אשר החוב אליו הינו 75,000 שקל ומעלה.

3. נושה של חוב שטרם הגיע מועד פרעונו הטוען כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו או להבריח נכסים או שלא יוכל לפרוע את החוב שמועד פרעונו חל בתוך 6 חודשים ממועד הגשת הבקשה.

 אילו בעיות החוק יפתור?
החוק שם דגש על שיקום החייב וחזרתו לניהול חיים כלכליים עצמאיים. בדרך זו יסייע החוק לכך שהחייבים לא יפלו בהמשך לנטל על החברה. החוק אף מאפשר לנהל את הליכי חדלות הפירעון בצורה יעילה ומהירה יותר באמצעות פיזור הסמכויות בין הערכאות השונות והממונה, כך שמי שמתנהל בהליך בתום-לב יוכל לקבל הפטר בתוך 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. למעשה על פי החוק החדש, חייב יוכל לסיים את התהליך כולו ולקבל הפטר (סיום הליך פשיטת הרגל) בתוך 3 שנים. בנוסף, החוק יסייע לנושים הקטנים לקבל סכום גבוה יותר מכספי קופת הנשיה.

מה יהיה ההליך מעתה?
לגבי חייב פרטי - יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 שקל יגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה. בתוך 30 יום, ובמידה ומתקיימים כל התנאים, ייתן הממונה צו לפתיחת הליכים. נושה רשאי להגיש בקשה זו לבית משפט השלום. עם מתו הצו יוקפאו כל ההליכים נגד היחיד, ומעתה יהיה הממונה האחראי על ניהול ההליכים. הממונה ימנה נאמן לצורך יישום הצו אשר יכריע בתביעות החוב, יפעל לכינוס נכסי היחיד, יפקח על עמידת היחיד בחובת התשלומים ויפעל למימוש נכסי קופת הנשיה וחלוקתם לנושים בהתאם לצו לשיקום כלכלי שינתן ע"י בית המשפט. בתום תקופת התשלומים שתימשך עד 3 שנים ממתן הצו לשיקום כלכלי, יקבל היחיד הפטר.

לגבי חברות מסחריות ותאגידים - תוגש בקשה לצו לפתיחת הליכים, כאשר התאגיד יהיה רשאי לבקש מבית המשפט במסגרת הצו להורות על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי, תוך הצגת מתווה ראשוני. בית המשפט יתן צו לפתיחת הליכים בו יורה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו במידה ויש סיכוי לכך, אמצעים למימון הפעלתו והדבר לא יפגע בנושים.

עם מתן הצו יוקפאו כל ההליכים נגד התאגיד ובית המשפט ימנה נאמן לצורך יישום הצו. הנאמן יכריע בתביעות החוב, יפעל לכינוס נכסי קופת הנשיה וניהולם, יגבש תוכנית לשיקום התאגיד ולאישורה- במידה והורה בית המשפט על שיקום, או יפעל למימוש נכסי התאגיד במידה ובית המשפט הורה על פירוקו. 

השימוש בחוק כדאי עבור מי שאינו מצליח להגיע להסדר עם נושיו וזקוק להגנה שמעניק החוק בדמות עצירת ההליכים המתנהלים וריכוזם תחת מטריה אחת באופן שיאפשר הגעה להסדר עם הנושים. הדבר מתאים אף לתאגיד שזקוק לתקופת שקט על-מנת לעלות על הדרך לשיקום כלכלי.  

הנזק לטווח הקצר הינו ההגבלות אשר יוטלו על היחיד עם מתן צו לפתיחת הליכים ובהם למשל עיכוב יציאה מהארץ והגבלה בשימוש בכרטיס אשראי. בתאגיד יעברו כל סמכויות נושאי המשרה לנאמן. נזק נוסף, אשר אף מתעצם לאור חוק נתוני אשראי התשע"ו-2016, הינו הכתם שיוטל על יחיד או תאגיד (במידה ולא פורק) אשר יתקשה לקבל אשראי בעתיד וסביר כי גופים רבים ימנעו מלהתקשר עמו בעסקאות. 

מעבר להיבטים כלכליים, מה המשמעות הפסיכולוגית של השימוש בחוק החדש?
הליך פשיטת רגל טומן בחובו, השלכות נפשיות בלתי מבוטלות שיש לקחת בחשבון. מאדם מקובל בחברה, בעל מעמד ובעל חירות למעשיו, הופך החייב לתלוי באחרים וללא חירות כלכלית כלל ועיקר. כל פעולה שלו חייבת להיות מדווחת לבעלי התפקיד והגבלות רבות מוטלות עליו. ניסיון החיים מלמד שלעיתים רבות הדבר גורם לערעור הביטחון העצמי של החייב ויכולתו לחזור למצבו קודם להליך זה.

אם הכל כ"כ טוב, אז מה רע?
יש לזכור, כי מרגע פתיחת ההליך, בכל פניה של החייב לביצוע עסקה כלשהיא, כולל מתן אשראי, עליו לציין כי הוא חדל פירעון. הדבר מגביל את החייב מלבצע עסקאות חדשות במצב זה ולקדם את עסקיו. החשש הוא כי חייבים רבים במקום להתמודד עם חובותיהם יבחרו בהליך זה, מבלי להבין את משמעותיו האמיתיות. יש להבהיר הליך של פשיטת רגל הוא אות קין ויש לעשות הכל על מנת להימנע ממנו. רק מקרי קיצון בהם החייב באמת ובתמים לא יכול להחזיר חובותיו ולאחר שעשה כל שלאל ידו על מנת להחזירם, ראוי לו שישקול הליך זה.

מעבר לכך, מרגע פתיחת ההליך, חברות המידע מציינות זאת ברישומיהן, וסביר להניח כי גופים עסקיים שונים ייזהרו ביותר מלקיים מגע עסקי עם חדל פירעון שכזה, דבר שיגביל ביותר את המשך ניהול עסקיו של אותו אחד. כך גם מרגע פתיחת ההליך, ניתן כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ, החייב מוגדר כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, מוגבל מלהשתמש בכרטיסי אשראי ושיקים ואינו יכול להקים תאגיד. יצוין כי הגבלות אלו יכול שיוסרו לאחר תקופה מסוימת או יוארכו לתקופה ארוכה, אולם הכתם יוותר על היסטוריית האשראי. גם במקרה של הפטר יקשה על החייב לקבל משכנתא לדוגמא ולחזור למסלול חיים תקינים.

כמו כן, יש לזכור כי הפיקוח כעת ובצדק רב יהיה צמוד ומקצועי יותר. עד כה בפני כל שופט היו מצויים אלפי תיקים ויכולתו לפקח על התנהלותו של החייב, הייתה בעייתית. לא עוד. כעת יהיה ממונה לכל חייב אשר וודאי יהא בעל יכולות מקצועיות רבות יותר, לפקח ולאתר כל פעולה חריגה של החייב. חייב או מי שקשור אליו, שינסו להעלים או להבריח נכסים מנושיו או שיפעלו בניגוד להוראות הדין, צפויים לסנקציות פליליות ובכללן צווי מאסר.


אז מה השורה התחתונה?
אכן מדובר בחוק חדשני ביותר, אשר בא לסייע לחייב להיפטר מחובותיו אליהם נקלע בתום לב יותר מבעבר. יחד עם זאת, עדיין יש לשקול בכובד ראש כניסה להליך זה, אשר יכול להכתים את החייב במשך תקופה ארוכה בשוק העסקי המשוכלל, שיגלה במהירות על מצבו הכלכלי של החייב, והדבר יכול למנוע מהחייב להמשיך לנהל את עסקיו באופן רגיל כבעבר. יש לעשות שימוש באפשרות זאת רק ולאחר שהחייב ניסה לעשות הכל – ובאמת הכל – בכדי להחזיר חובותיו. הבנקים היום ונוכח הוראות בנק ישראל מגלים גמישות יתר בכל הנוגע להגעה להסדרים.


בעל דירה ונמצא בחובות? חלון הזדמנויות לפניך

חוק חדלות פירעון מרע את מצבם של חייבים רבים ומקל על עיקול הדירות. ההגנה לחייבים תצטמצם וההתייחסות החדשה להליך תהיה כאל "תאונה כלכלית".

אחת ממטרותיו המוצהרות של החוק הינה שיקומו של החייב ושילובו חזרה בחיים הכלכליים, תוך שמירה על כבודו. בפועל, דווקא בנוגע לבית מגוריו של החייב, אשר לרוב הינו הנכס המשמעותי ביותר של החייב - פיזית ונפשית, מחולל החוק שינוי לרעה, ונראה כי עם היכנסו לתוקף יהיו יותר ויותר בתי מגורים של חייבים אשר נמכרים במסגרת הליכי חדלות פירעון.

כיום, במקרים רבים נמנעת מכירתו של בית המגורים של חייב שהינו בעלים או חוכר לדורות, הרשום במנהל מקרקעי ישראל או לשכת רישום המקרקעין, וזאת בעקבות תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. סעיף זה קובע כי במקרים בהם החייב הינו הבעלים או החוכר לדורות של בית מגורים, ובית המגורים נמכר במסגרת הליכי חדלות פירעון, יהפוך החייב לדייר של הבעלים החדשים אשר רכש את הנכס.

במצב זה הנאמן רשאי אומנם למכור את דירתו של החייב אך הדירה תימכר כ"תפוסה" על ידי החייב ובני ביתו, מה שמוריד את ערכה לכשליש משוויה בשוק החופשי. מצב זה הפך פעמים רבות את מכירת הדירה ללא כדאית עבור הנושים, ובפועל בכדי לאזן בין זכות הנושים להיפרע מבית המגורים לעומת זכות החייב ומשפחתו שלא להיוותר ללא קורת גג, "רכש" בן זוגו של החייב, שמחצית מהדירה הייתה רשומה על שמו, את הדירה מהנושים בסכום נמוך ביותר, וכך ניצל למעשה החייב ממכירת דירת מגוריו.

יצוין כי הגנה זו אינה עומדת לחייבים מול בנקים למשל אשר כוללים בהסכמי המשכנתא סעיף מיוחד הכולל ויתור על הגנה זו.

באותם מקרים בהם לא חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, מחילים בתי המשפט את סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל  לפיו בית המשפט רשאי לקבוע כי בית המגורים של החייב יימכר רק לאחר שיוכח לו כי יהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר אחר או שניתן להם סידור חלוף כגון: דירה אחרת או תשלום פיצויים.

אולם, החוק החדש מרע באופן משמעותי את מצבם של חייבים בהליכי חדלות פירעון שבבעלותם דירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל מאחר והוא מבטל כליל את ההגנה על פי חוק הגנת הדייר שניתנה לחייבים אלו עד כה. הדבר יוביל לכך כי במסגרת הליכי חדלות הפירעון דירת מגוריו של החייב תוצע למכירה כ"פנויה", ולא כ"תפוסה", מה שיעלה את מחירה ואת האטרקטיביות שלה כלפי קונה פוטנציאלי. כך, לא יתאפשר עוד לבן זוגו של החייב לקנות את הדירה במחיר נמוך משמעותית משווי השוק.

במצב זה ילחצו הנושים להורות על מכירת דירת המגורים של החייב, וסביר כי נראה יותר ויותר דירות של חייבים אשר ימכרו במסגרת הליכי חדלות פירעון, כאשר תרופתו היחידה של החייב ובני משפחתו תימצא בהמצאת דיור חלופי בפועל או בשווה כסף.

לאור ההתייחסות החדשה לפיה חדלות פירעון במרבית המקרים הינה "תאונה כלכלית" ולא פגם מוסרי מן הראוי היה ליצור הבחנה בעניין בית המגורים בין חייב אשר נקלע להליך חדלות הפירעון בתום לב, לבין חייב שהגיע להליך שלא בתום לב. כך מן הראוי היה ליתן הגנה רחבה יותר לבית המגורים של חייב אשר נקלע להליך בתום לב, באופן שביתו, אשר מהווה עבורו מקור לביטחון ויציבות, לא יימכר במסגרת ההליך ללא הסכמתו. דרך זו היא שתגשים את מטרת החוק ותבטיח כי יהיה בידי חייב תם לב כדי להשתקם ולהמשיך בחייו ביתר קלות עם תום ההליך.

ובכל מקרה, היות ומדובר בחוק חדש, עדיין לא ברור כיצד בתי המשפט יפרשו או יישמו את החוק לגבי בית מגורים. לכן מומלץ לחייבים לנצל מיידית את הזמן שנותר עד כניסתו של החוק לתוקף על מנת לנסות ולהגיע להסדרי חוב בכדי להוציא את הבית מסיכון.

 
הכותב הוא עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית ומחבר הספרים "פרקים בדיני בנקאות", "החובות החלות על הבנקים", "חוק אשראי הוגן" ו"החוזה הבנקאי כחוזה יחס"

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות