ארבעה קירות וגעגוע: פעם היה ברור שנגור בדירתנו הראשונה. ועכשיו?
החלום הישראלי ושברו - רכישת דירה למגורים הפכה עם השנים לחלום הישראלי בהתגלמותו, הרבה לפני החלום, לעשות אקזיט כחול לבן ולמכור אותו במיליונים. פעם, כשההורים שלנו קנו דירה, לא הייתה שאלה בכלל לגבי האם יגורו בה, לפעמים אפילו לכל ימי חייהם. הדירה הזו הפכה "לבית של המשפחה", וכשעבר זמן הם שיפצו אותה, סגרו מרפסת לחצי חדר לילד או הרחיבו את המטבח למרפסת השרות. גם לנו הם היו נוהגים לומר "העיקר שיש ארבעה קירות, ככה יש ביטחון". ואנחנו, כילדים, גדלנו בבית כזה עם החברים שלנו והזיכרונות שלנו. בני המזל בינינו זוכים עדיין לבקר את הורים, בבית בו הם עצמם גדלו. באנגלית אנחנו קוראים לזה Legacy.
כל זה קרה לפני שיוקר המחייה "התנפל" עלינו בלי ששמנו לב. לפני שגילינו שבעשר השנים האחרונות מחירי הדירות נסקו ב-100% ושבחמש השנים האחרונות מחירי השכירויות עלו ביותר מ-50%. זה היה לפני שיותר משליש משוכרי הדירות אמרו שהם נאלצים להיעזר בהוריהם כדי לעמוד בתשלומי השכירות (על פי סקר שערכו אנשי מזא"ה, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו בקרב שוכרי דירה ברחבי הארץ בפברואר השנה).
למשפחות הצעירות של היום חרוט במוח מה שההורים שלהם לימדו אותם, שארבעה קירות זה ביטחון, אותו מוטיב שההיסטוריה הגלותית של עם ישראל צרבה בגנום העברי-יהודי שלו. עם זאת, כיום משפחות צעירות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש בית במקום בו הן באמת רוצות לגדל את המשפחה שלהן, ורבים נאלצים לרכוש בית במקום אחר ולהשכיר אותו, ובמקביל לשכור דירה במקום בו הם רוצים באמת לחיות.
כך הפכו זוגות צעירים את הסטטוס שלהם מ'רוכשי דירה ראשונה' ל'משקיעים'. אמנם, עדיין קיימת בהם אותה חרדה גלותית לארבעה קירות וביטחון, אך היא מתבטאת בהבנה שמחירי הנדל"ן לא ירדו ולכן כדאי שיהיה להם נכס ביד לפני שמחירים אלה יהיו גבוהים מידי, גם אם הם לא יהפכו אותו ל"בית של המשפחה" כמו שהוריהם עשו. הם יהפכו אותו למשאב פיננסי נוסף שיעזור להם להתמודד עם יוקר המחייה ותשלומי השכירות במקום בו הם באמת רוצים לגור.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיסרון של התופעה הזו הוא בעיקר במישור הפסיכולוגי והרגשי – הדבר נובע מהדרך שבה חונכנו והתבניות שנוצרו לנו בראש למושג בית. עדיין קשה לנו להרגיש הרגשת שייכות אמיתית ומלאה לבית שכור. מצד שני, יש יתרונות לא מעטים לגישה החדשה של הזוגות הצעירים. הפריפריה מתרחבת וגדלה, ויותר ביקושים לדירות ע"י רוכשים מהמרכז מחלחלים אליה. אני מאמינה שבסופו של דבר גם מקומות אלה יהפכו לאטרקטיביים ולא לברירת מחדל לצורך השמירה על רמת החיים של בעלי הדירות במרכז הארץ.
בסופו של דבר, מעבר למונחים הרגשיים, נדל״ן עדיין נחשב לאפיק השקעה אטרקטיבי, והזוגות הצעירים של היום חושבים קודם כל בצורה פרקטית ועסקית. השינוי התפיסתי שעשו המשפחות הצעירות מאפשר להן ״להיכנס למשחק״ ולהתחיל לגלגל את הכסף שלהן, כי עדיף שההון הראשוני שצברו יהיה בתנועה, מאשר שיישב בבנק ויישחק ע"י הריבית האפסית.
- 6.אנחל 22/06/2016 05:25הגב לתגובה זוולא מחדש דבר
- 5.התכוונת למאמנת?.. (ל"ת)שאולי 21/06/2016 18:54הגב לתגובה זו
- 4.אני 21/06/2016 15:41הגב לתגובה זוהרוסה על שאולי??
- 3.ליאל 21/06/2016 08:24הגב לתגובה זובן שרוצח את אימו בגלל שהמדינה לא עזרה לו בדיור ונאלץ לגנוב את עזרתה, בת שרוצחת את אימא שלה בגלל אותה סיבה, אימא שרואה את בתה רוצחת את אחותה התאומה (משפחת סובול). תגידו, איך אתם לא רואים עד כמה המדינה הזאת מזיקה לנו התושבים ?! איך אתם לא מקימים קול מחאה גדולה נגד המדינה שזורקת את אחריותה על מחוסרי הדיור להיאלץ להסתמך על דירה של ההורים ?! איך אתם נותנים לזה לקרות ?! איך אתם יושבים בבית ונותנים לזה להמשיך לקרות ?! למה שלא נצא כולנו למחאה כלכלית גדולה ונשבית את מנהיגי המדינה ונעצור את הפנסיה שהם מקבלים אחרי שהם גרמו למצב הזה שאין לנו אפשרות לקנות בעלות על קורת גג ראשונה ?!
- 2.אני 20/06/2016 19:20הגב לתגובה זויוקר הגעגוע טמון ברוב המקרים בעומק השבר. אולם שבר בדיוק כמו געגוע לעולם יהיה נחלתם של בני אנוש שכל חפצם היה ל 4 קירות.
- שאולי 21/06/2016 08:14הגב לתגובה זוהשבר הוא אובייקטיבי. לכל אחד נקודת שבירה שונה. יש כאלו שרואים את האופק והוא מעלים את השבר. ויש כאלה שמרוב פחד מתבלבלים וחושבים שהמשימה הייתה רק לעשות ווי ולהגיד לעצמם, ניסיתי
- 1.דן דן 20/06/2016 11:15הגב לתגובה זומגמה כזו תמשיך אם לא ימצאו דרך לעצור את מחירי הדירות והשלב הבא הוא שאותם זוגות צעירים יעזבו ויהגרו לחול
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
