ארבעה קירות וגעגוע: פעם היה ברור שנגור בדירתנו הראשונה. ועכשיו?
החלום הישראלי ושברו - רכישת דירה למגורים הפכה עם השנים לחלום הישראלי בהתגלמותו, הרבה לפני החלום, לעשות אקזיט כחול לבן ולמכור אותו במיליונים. פעם, כשההורים שלנו קנו דירה, לא הייתה שאלה בכלל לגבי האם יגורו בה, לפעמים אפילו לכל ימי חייהם. הדירה הזו הפכה "לבית של המשפחה", וכשעבר זמן הם שיפצו אותה, סגרו מרפסת לחצי חדר לילד או הרחיבו את המטבח למרפסת השרות. גם לנו הם היו נוהגים לומר "העיקר שיש ארבעה קירות, ככה יש ביטחון". ואנחנו, כילדים, גדלנו בבית כזה עם החברים שלנו והזיכרונות שלנו. בני המזל בינינו זוכים עדיין לבקר את הורים, בבית בו הם עצמם גדלו. באנגלית אנחנו קוראים לזה Legacy.
כל זה קרה לפני שיוקר המחייה "התנפל" עלינו בלי ששמנו לב. לפני שגילינו שבעשר השנים האחרונות מחירי הדירות נסקו ב-100% ושבחמש השנים האחרונות מחירי השכירויות עלו ביותר מ-50%. זה היה לפני שיותר משליש משוכרי הדירות אמרו שהם נאלצים להיעזר בהוריהם כדי לעמוד בתשלומי השכירות (על פי סקר שערכו אנשי מזא"ה, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו בקרב שוכרי דירה ברחבי הארץ בפברואר השנה).
למשפחות הצעירות של היום חרוט במוח מה שההורים שלהם לימדו אותם, שארבעה קירות זה ביטחון, אותו מוטיב שההיסטוריה הגלותית של עם ישראל צרבה בגנום העברי-יהודי שלו. עם זאת, כיום משפחות צעירות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש בית במקום בו הן באמת רוצות לגדל את המשפחה שלהן, ורבים נאלצים לרכוש בית במקום אחר ולהשכיר אותו, ובמקביל לשכור דירה במקום בו הם רוצים באמת לחיות.
כך הפכו זוגות צעירים את הסטטוס שלהם מ'רוכשי דירה ראשונה' ל'משקיעים'. אמנם, עדיין קיימת בהם אותה חרדה גלותית לארבעה קירות וביטחון, אך היא מתבטאת בהבנה שמחירי הנדל"ן לא ירדו ולכן כדאי שיהיה להם נכס ביד לפני שמחירים אלה יהיו גבוהים מידי, גם אם הם לא יהפכו אותו ל"בית של המשפחה" כמו שהוריהם עשו. הם יהפכו אותו למשאב פיננסי נוסף שיעזור להם להתמודד עם יוקר המחייה ותשלומי השכירות במקום בו הם באמת רוצים לגור.
- הביצים מתייקרות ב-1%; כמה עולה חבילה של 12 ביצים?
- המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיסרון של התופעה הזו הוא בעיקר במישור הפסיכולוגי והרגשי – הדבר נובע מהדרך שבה חונכנו והתבניות שנוצרו לנו בראש למושג בית. עדיין קשה לנו להרגיש הרגשת שייכות אמיתית ומלאה לבית שכור. מצד שני, יש יתרונות לא מעטים לגישה החדשה של הזוגות הצעירים. הפריפריה מתרחבת וגדלה, ויותר ביקושים לדירות ע"י רוכשים מהמרכז מחלחלים אליה. אני מאמינה שבסופו של דבר גם מקומות אלה יהפכו לאטרקטיביים ולא לברירת מחדל לצורך השמירה על רמת החיים של בעלי הדירות במרכז הארץ.
בסופו של דבר, מעבר למונחים הרגשיים, נדל״ן עדיין נחשב לאפיק השקעה אטרקטיבי, והזוגות הצעירים של היום חושבים קודם כל בצורה פרקטית ועסקית. השינוי התפיסתי שעשו המשפחות הצעירות מאפשר להן ״להיכנס למשחק״ ולהתחיל לגלגל את הכסף שלהן, כי עדיף שההון הראשוני שצברו יהיה בתנועה, מאשר שיישב בבנק ויישחק ע"י הריבית האפסית.
- 6.אנחל 22/06/2016 05:25הגב לתגובה זוולא מחדש דבר
- 5.התכוונת למאמנת?.. (ל"ת)שאולי 21/06/2016 18:54הגב לתגובה זו
- 4.אני 21/06/2016 15:41הגב לתגובה זוהרוסה על שאולי??
- 3.ליאל 21/06/2016 08:24הגב לתגובה זובן שרוצח את אימו בגלל שהמדינה לא עזרה לו בדיור ונאלץ לגנוב את עזרתה, בת שרוצחת את אימא שלה בגלל אותה סיבה, אימא שרואה את בתה רוצחת את אחותה התאומה (משפחת סובול). תגידו, איך אתם לא רואים עד כמה המדינה הזאת מזיקה לנו התושבים ?! איך אתם לא מקימים קול מחאה גדולה נגד המדינה שזורקת את אחריותה על מחוסרי הדיור להיאלץ להסתמך על דירה של ההורים ?! איך אתם נותנים לזה לקרות ?! איך אתם יושבים בבית ונותנים לזה להמשיך לקרות ?! למה שלא נצא כולנו למחאה כלכלית גדולה ונשבית את מנהיגי המדינה ונעצור את הפנסיה שהם מקבלים אחרי שהם גרמו למצב הזה שאין לנו אפשרות לקנות בעלות על קורת גג ראשונה ?!
- 2.אני 20/06/2016 19:20הגב לתגובה זויוקר הגעגוע טמון ברוב המקרים בעומק השבר. אולם שבר בדיוק כמו געגוע לעולם יהיה נחלתם של בני אנוש שכל חפצם היה ל 4 קירות.
- שאולי 21/06/2016 08:14הגב לתגובה זוהשבר הוא אובייקטיבי. לכל אחד נקודת שבירה שונה. יש כאלו שרואים את האופק והוא מעלים את השבר. ויש כאלה שמרוב פחד מתבלבלים וחושבים שהמשימה הייתה רק לעשות ווי ולהגיד לעצמם, ניסיתי
- 1.דן דן 20/06/2016 11:15הגב לתגובה זומגמה כזו תמשיך אם לא ימצאו דרך לעצור את מחירי הדירות והשלב הבא הוא שאותם זוגות צעירים יעזבו ויהגרו לחול
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
