ארבעה קירות וגעגוע: פעם היה ברור שנגור בדירתנו הראשונה. ועכשיו?

חיה נחום, מנכ"לית ובעלים של משרד "המטבחון פרסום" ומומחית למיתוג פרויקטי נדל"ן למגורים, על החלום הישראלי ושברו בעקבות יוקר המחיה שהתנפל עלינו
חיה נחום | (7)

החלום הישראלי ושברו - רכישת דירה למגורים הפכה עם השנים לחלום הישראלי בהתגלמותו, הרבה לפני החלום, לעשות אקזיט כחול לבן ולמכור אותו במיליונים. פעם, כשההורים שלנו קנו דירה, לא הייתה שאלה בכלל לגבי האם יגורו בה, לפעמים אפילו לכל ימי חייהם. הדירה הזו הפכה "לבית של המשפחה", וכשעבר זמן הם שיפצו אותה, סגרו מרפסת לחצי חדר לילד או הרחיבו את המטבח למרפסת השרות. גם לנו הם היו נוהגים לומר "העיקר שיש ארבעה קירות, ככה יש ביטחון". ואנחנו, כילדים, גדלנו בבית כזה עם החברים שלנו והזיכרונות שלנו. בני המזל בינינו זוכים עדיין לבקר את הורים, בבית בו הם עצמם גדלו. באנגלית אנחנו קוראים לזה Legacy.

כל זה קרה לפני שיוקר המחייה "התנפל" עלינו בלי ששמנו לב. לפני שגילינו שבעשר השנים האחרונות מחירי הדירות נסקו ב-100% ושבחמש השנים האחרונות מחירי השכירויות עלו ביותר מ-50%. זה היה לפני שיותר משליש משוכרי הדירות אמרו שהם נאלצים להיעזר בהוריהם כדי לעמוד בתשלומי השכירות (על פי סקר שערכו אנשי מזא"ה, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו בקרב שוכרי דירה ברחבי הארץ בפברואר השנה).

 

למשפחות הצעירות של היום חרוט במוח מה שההורים שלהם לימדו אותם, שארבעה קירות זה ביטחון, אותו מוטיב שההיסטוריה הגלותית של עם ישראל צרבה בגנום העברי-יהודי שלו. עם זאת, כיום משפחות צעירות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש בית במקום בו הן באמת רוצות לגדל את המשפחה שלהן, ורבים נאלצים לרכוש בית במקום אחר ולהשכיר אותו, ובמקביל לשכור דירה במקום בו הם רוצים באמת לחיות.

 

כך הפכו זוגות צעירים את הסטטוס שלהם מ'רוכשי דירה ראשונה' ל'משקיעים'. אמנם, עדיין קיימת בהם אותה חרדה גלותית לארבעה קירות וביטחון, אך היא מתבטאת בהבנה שמחירי הנדל"ן לא ירדו ולכן כדאי שיהיה להם נכס ביד לפני שמחירים אלה יהיו גבוהים מידי, גם אם הם לא יהפכו אותו ל"בית של המשפחה" כמו שהוריהם עשו. הם יהפכו אותו למשאב פיננסי נוסף שיעזור להם להתמודד עם יוקר המחייה ותשלומי השכירות במקום בו הם באמת רוצים לגור.

 

החיסרון של התופעה הזו הוא בעיקר במישור הפסיכולוגי והרגשי – הדבר נובע מהדרך שבה חונכנו והתבניות שנוצרו לנו בראש למושג בית. עדיין קשה לנו להרגיש הרגשת שייכות אמיתית ומלאה לבית שכור. מצד שני, יש יתרונות לא מעטים לגישה החדשה של הזוגות הצעירים. הפריפריה מתרחבת וגדלה, ויותר ביקושים לדירות ע"י רוכשים מהמרכז מחלחלים אליה. אני מאמינה שבסופו של דבר גם מקומות אלה יהפכו לאטרקטיביים ולא לברירת מחדל לצורך השמירה על רמת החיים של בעלי הדירות במרכז הארץ.

 

בסופו של דבר, מעבר למונחים הרגשיים, נדל״ן עדיין נחשב לאפיק השקעה אטרקטיבי, והזוגות הצעירים של היום חושבים קודם כל בצורה פרקטית ועסקית. השינוי התפיסתי שעשו המשפחות הצעירות מאפשר להן ״להיכנס למשחק״ ולהתחיל לגלגל את הכסף שלהן, כי עדיף שההון הראשוני שצברו יהיה בתנועה, מאשר שיישב בבנק ויישחק ע"י הריבית האפסית.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנחל 22/06/2016 05:25
    הגב לתגובה זו
    ולא מחדש דבר
  • 5.
    התכוונת למאמנת?.. (ל"ת)
    שאולי 21/06/2016 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אני 21/06/2016 15:41
    הגב לתגובה זו
    הרוסה על שאולי??
  • 3.
    ליאל 21/06/2016 08:24
    הגב לתגובה זו
    בן שרוצח את אימו בגלל שהמדינה לא עזרה לו בדיור ונאלץ לגנוב את עזרתה, בת שרוצחת את אימא שלה בגלל אותה סיבה, אימא שרואה את בתה רוצחת את אחותה התאומה (משפחת סובול). תגידו, איך אתם לא רואים עד כמה המדינה הזאת מזיקה לנו התושבים ?! איך אתם לא מקימים קול מחאה גדולה נגד המדינה שזורקת את אחריותה על מחוסרי הדיור להיאלץ להסתמך על דירה של ההורים ?! איך אתם נותנים לזה לקרות ?! איך אתם יושבים בבית ונותנים לזה להמשיך לקרות ?! למה שלא נצא כולנו למחאה כלכלית גדולה ונשבית את מנהיגי המדינה ונעצור את הפנסיה שהם מקבלים אחרי שהם גרמו למצב הזה שאין לנו אפשרות לקנות בעלות על קורת גג ראשונה ?!
  • 2.
    אני 20/06/2016 19:20
    הגב לתגובה זו
    יוקר הגעגוע טמון ברוב המקרים בעומק השבר. אולם שבר בדיוק כמו געגוע לעולם יהיה נחלתם של בני אנוש שכל חפצם היה ל 4 קירות.
  • שאולי 21/06/2016 08:14
    הגב לתגובה זו
    השבר הוא אובייקטיבי. לכל אחד נקודת שבירה שונה. יש כאלו שרואים את האופק והוא מעלים את השבר. ויש כאלה שמרוב פחד מתבלבלים וחושבים שהמשימה הייתה רק לעשות ווי ולהגיד לעצמם, ניסיתי
  • 1.
    דן דן 20/06/2016 11:15
    הגב לתגובה זו
    מגמה כזו תמשיך אם לא ימצאו דרך לעצור את מחירי הדירות והשלב הבא הוא שאותם זוגות צעירים יעזבו ויהגרו לחול
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.