ארבעה קירות וגעגוע: פעם היה ברור שנגור בדירתנו הראשונה. ועכשיו?
החלום הישראלי ושברו - רכישת דירה למגורים הפכה עם השנים לחלום הישראלי בהתגלמותו, הרבה לפני החלום, לעשות אקזיט כחול לבן ולמכור אותו במיליונים. פעם, כשההורים שלנו קנו דירה, לא הייתה שאלה בכלל לגבי האם יגורו בה, לפעמים אפילו לכל ימי חייהם. הדירה הזו הפכה "לבית של המשפחה", וכשעבר זמן הם שיפצו אותה, סגרו מרפסת לחצי חדר לילד או הרחיבו את המטבח למרפסת השרות. גם לנו הם היו נוהגים לומר "העיקר שיש ארבעה קירות, ככה יש ביטחון". ואנחנו, כילדים, גדלנו בבית כזה עם החברים שלנו והזיכרונות שלנו. בני המזל בינינו זוכים עדיין לבקר את הורים, בבית בו הם עצמם גדלו. באנגלית אנחנו קוראים לזה Legacy.
כל זה קרה לפני שיוקר המחייה "התנפל" עלינו בלי ששמנו לב. לפני שגילינו שבעשר השנים האחרונות מחירי הדירות נסקו ב-100% ושבחמש השנים האחרונות מחירי השכירויות עלו ביותר מ-50%. זה היה לפני שיותר משליש משוכרי הדירות אמרו שהם נאלצים להיעזר בהוריהם כדי לעמוד בתשלומי השכירות (על פי סקר שערכו אנשי מזא"ה, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו בקרב שוכרי דירה ברחבי הארץ בפברואר השנה).
למשפחות הצעירות של היום חרוט במוח מה שההורים שלהם לימדו אותם, שארבעה קירות זה ביטחון, אותו מוטיב שההיסטוריה הגלותית של עם ישראל צרבה בגנום העברי-יהודי שלו. עם זאת, כיום משפחות צעירות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש בית במקום בו הן באמת רוצות לגדל את המשפחה שלהן, ורבים נאלצים לרכוש בית במקום אחר ולהשכיר אותו, ובמקביל לשכור דירה במקום בו הם רוצים באמת לחיות.
כך הפכו זוגות צעירים את הסטטוס שלהם מ'רוכשי דירה ראשונה' ל'משקיעים'. אמנם, עדיין קיימת בהם אותה חרדה גלותית לארבעה קירות וביטחון, אך היא מתבטאת בהבנה שמחירי הנדל"ן לא ירדו ולכן כדאי שיהיה להם נכס ביד לפני שמחירים אלה יהיו גבוהים מידי, גם אם הם לא יהפכו אותו ל"בית של המשפחה" כמו שהוריהם עשו. הם יהפכו אותו למשאב פיננסי נוסף שיעזור להם להתמודד עם יוקר המחייה ותשלומי השכירות במקום בו הם באמת רוצים לגור.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- הביצים מתייקרות ב-1%; כמה עולה חבילה של 12 ביצים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיסרון של התופעה הזו הוא בעיקר במישור הפסיכולוגי והרגשי – הדבר נובע מהדרך שבה חונכנו והתבניות שנוצרו לנו בראש למושג בית. עדיין קשה לנו להרגיש הרגשת שייכות אמיתית ומלאה לבית שכור. מצד שני, יש יתרונות לא מעטים לגישה החדשה של הזוגות הצעירים. הפריפריה מתרחבת וגדלה, ויותר ביקושים לדירות ע"י רוכשים מהמרכז מחלחלים אליה. אני מאמינה שבסופו של דבר גם מקומות אלה יהפכו לאטרקטיביים ולא לברירת מחדל לצורך השמירה על רמת החיים של בעלי הדירות במרכז הארץ.
בסופו של דבר, מעבר למונחים הרגשיים, נדל״ן עדיין נחשב לאפיק השקעה אטרקטיבי, והזוגות הצעירים של היום חושבים קודם כל בצורה פרקטית ועסקית. השינוי התפיסתי שעשו המשפחות הצעירות מאפשר להן ״להיכנס למשחק״ ולהתחיל לגלגל את הכסף שלהן, כי עדיף שההון הראשוני שצברו יהיה בתנועה, מאשר שיישב בבנק ויישחק ע"י הריבית האפסית.
- 6.אנחל 22/06/2016 05:25הגב לתגובה זוולא מחדש דבר
- 5.התכוונת למאמנת?.. (ל"ת)שאולי 21/06/2016 18:54הגב לתגובה זו
- 4.אני 21/06/2016 15:41הגב לתגובה זוהרוסה על שאולי??
- 3.ליאל 21/06/2016 08:24הגב לתגובה זובן שרוצח את אימו בגלל שהמדינה לא עזרה לו בדיור ונאלץ לגנוב את עזרתה, בת שרוצחת את אימא שלה בגלל אותה סיבה, אימא שרואה את בתה רוצחת את אחותה התאומה (משפחת סובול). תגידו, איך אתם לא רואים עד כמה המדינה הזאת מזיקה לנו התושבים ?! איך אתם לא מקימים קול מחאה גדולה נגד המדינה שזורקת את אחריותה על מחוסרי הדיור להיאלץ להסתמך על דירה של ההורים ?! איך אתם נותנים לזה לקרות ?! איך אתם יושבים בבית ונותנים לזה להמשיך לקרות ?! למה שלא נצא כולנו למחאה כלכלית גדולה ונשבית את מנהיגי המדינה ונעצור את הפנסיה שהם מקבלים אחרי שהם גרמו למצב הזה שאין לנו אפשרות לקנות בעלות על קורת גג ראשונה ?!
- 2.אני 20/06/2016 19:20הגב לתגובה זויוקר הגעגוע טמון ברוב המקרים בעומק השבר. אולם שבר בדיוק כמו געגוע לעולם יהיה נחלתם של בני אנוש שכל חפצם היה ל 4 קירות.
- שאולי 21/06/2016 08:14הגב לתגובה זוהשבר הוא אובייקטיבי. לכל אחד נקודת שבירה שונה. יש כאלו שרואים את האופק והוא מעלים את השבר. ויש כאלה שמרוב פחד מתבלבלים וחושבים שהמשימה הייתה רק לעשות ווי ולהגיד לעצמם, ניסיתי
- 1.דן דן 20/06/2016 11:15הגב לתגובה זומגמה כזו תמשיך אם לא ימצאו דרך לעצור את מחירי הדירות והשלב הבא הוא שאותם זוגות צעירים יעזבו ויהגרו לחול
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
