אחרי פרישת ביידן: הסוגיות הכלכליות שיעמדו בלב העימות הנשיאותי
מחר לפנות הבוקר (4:00 שעון ישראל) צפוי להיערך העימות הטלוויזיוני הראשון (וייתכן שגם האחרון) בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית. מצד אחד של הבמה תעמוד סגנית הנשיא, קאמלה האריס, שהחליפה ברגע האחרון את הנשיא המכהן כמועמדת המפלגה הדמוקרטית, ומולה יעמוד הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שינסה לשוב אל הבית הלבן בנובמבר הקרוב.
לפני קצת יותר מחודשיים, עמד טראמפ מול יריבו ג'ו בדיין על במה דומה לזו שתוצב באולפני ABC בפנסילבניה, באירוע שעשוי בדיעבד להתברר כנקודת מפנה במרוץ לנשיאות. כלל הכותרות מהאירוע נגעו אז למצבו הבריאותי של ביידן, מה שבסוף אף הביא לפרישתו אחרי לחץ מאסיבי מצד גורמים בכירים במפלגתו. על כןף קשה להעריך מה יהיו הנושאים שיעסיקו את דעת הקהל האמריקאית, אך ניתן להעריך שלצד סוגיות מעוררות מחלוקת כמו הגירה, הפלות ומדיניות החוץ של ארצות הברית, גם הכלכלה האמריקאית תזכה למקום משמעותי בעימות.
מספיק להביט בהתבטאויות של השניים מהשבוע האחרון כדי להבין שהנושא הכלכלי משחק אצלם מרכיב חשוב. מצד אחד טראמפ הבטיח ביום חמישי האחרון להוביל את מה שהוא מכנה "התחדשות כלכלית לאומית", על ידי הגדלת המכסים, קיצוץ תקנות להגברת ייצור האנרגיה וקיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלה וכן מיסי חברות עבור חברות המייצרות בארה"ב. מצד שני, האריס קראה השבוע להגדיל את שיעורי מס החברות, לא להטיל מס על טיפים והכנסות מביטוח לאומי ולהרחיב את הקלות המס לעסקים קטנים כדי לקדם יותר יזמות.
מסים ומכסים
בשנה הבאה, יפוג תוקפן של הקלות המס שחוקקו על ידי הרפובליקנים בתקופת כהונתו של טראמפ. ללא צעד אקטיבי מצד הקונגרס, החוק, המכונה TCJA, אשר כולל מדרגות מס הכנסה פדרליות נמוכות יותר, זיכוי מס להורים לילדים ושורה של הקלות אחרות עשוי לפוג. כך שעל פי ההערכות, יותר מ-60% ממשלמי המס בארצות הברית עלולים להתמודד בשנת 2026 עם מסים מוגדלים, במידה ותוקפו של ה-TCJA יפוג.
טראמפ התבטא בעבר כי בכוונתו להעריך רפורמת המס, ואף הבטיח להוריד את שיעור המס שמשלמים תאגידים שמייצרים את מוצריהם באמריקה ל-15%, ביחס לשיעור של 21% אותו שילמו עד כה. עם זאת, הנשיא לשעבר לא הסביר את הכוונה שלו, והותיר את האנליסטים נבוכים לגבי האופן שבו זה ייושם.
מנגד, האריס אומרת שהיא רוצה להרחיב את קיצוצי המס עבור אמריקאים שמרוויחים פחות מ-400,000 דולר בשנה, אבל לגייס אותם ממקום אחר. היא הציעה מס רווחי הון של 28%, עלייה ביחס לשיעור של 20%, אך מתחת לשיעור אותו הציע ביידן (39.6%). בדומה לנשיא, גם האריס רוצה להטיל מס על רווחי הון לא ממומשים במקרים מסוימים, מהלך שחלק מהכלכלנים אומרים שיהיה קשה ליישום ועלול לפגוע בתעשיות כמו נדל"ן והון סיכון. סביר להניח שבמידה ותשאל על כך האריס תבקש למסגר את העלאות המס ככלי לגבות מעשירים חלק ההוגן, בעוד שטראמפ כנראה ינסה למסגר את השינויים כמשהו שיפגע באמריקאים בצורה רחבה יותר.
בכדי לממן את רפורמת המס, שני הצדדים יבקשו להטיל מכסים בעיקר על סחורות מסין. כך למשל, רק בשבוע שעבר התבטא טראמפ כי בכוונתו להטיל מכס של 100% על יבוא ממדינות שמתנערות מהדולר האמריקאי. במקום אחר הוא אמר שהוא יטיל מכס של 60% או יותר על כל היבוא הסיני ומכס של 10% על כלל הייבוא למדינה.
מנגד, בתקופת ממשל ביידן, בו מכהנת האריס כסגנית הנשיא, אומצו מכסים גם על מדינות כמו סין, אבל במידה פחותה ועל מערך מצומצם בהרבה של מוצרים. כך למשל, מוקדם יותר השנה, ביידן העלה את המכסים על מוצרים כמו פלדה סינית, רכבים חשמליים וסוללות. על כן, אין זו הפתעה שהקמפיין של האריס ביקש למסגר מחדש את דחיית המכסים של טראמפ כהעלאת מס המושטת על האמריקאי הממוצע.
הכלכלה האמריקאית מחפשת קריאת כיוון
"זאת הכלכלה, טמבל", קרא סלוגן הקמפיין של המועמד לנשיאות ביל קלינטון, בשנת 1992. למרות שהרבה מים זרמו בנהר המיסיסיפי במהלך שלושים השנים האחרונות, דבר אחד נשאר, וזה מעמדה של הכלכלה כנושא מפתח בבחירות לנשיאות בארצות הברית. סקר שערכה לאחרונה רשת ABC גילה, כי קרוב ל-90% מהמשיבים הצביעו על כך שהכלכלה היא הנושא החשוב ביותר עבורם, בעת שהם מחליטים למי יעניקו את קולם. על כן, זאת לא תהיה הפתעה אם הנושא הכלכלי יזכה למקום מרכזי בעימות הנשיאותי לפנות בוקר.- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
בשבוע שעבר פרסמו נתוני התעסוקה שהעידו על התקררות בשוק. במהלך חודש אוגוסט, הצמיחה בכמות המשרות הייתה חלשה מהצפוי. במהלך החודש נוספו 142,000 משרות חדשות, פחות מכפי שצפו האנליסטים - 160,000 משרות חדשות.
- 1.יהוואש 10/09/2024 22:31הגב לתגובה זוהמתמודדים יבקרו את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת מדינת ישראל.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
אנבידיה מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
