מחר לפנות הבוקר (4:00 שעון ישראל) צפוי להיערך העימות הטלוויזיוני הראשון בין נשיא ארצות הברית המכהן, ג'ו ביידן, לבין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו בתחילת חודש נובמבר הקרוב. לצד סוגיות מעוררות מחלוקת כמו הגירה, הפלות ומדיניות החוץ של ארצות הברית, גם הכלכלה האמריקאית צפויה לזכות למקום משמעותי בעימות בין המועמדים.

"זאת הכלכלה, טמבל", קרא סלוגן הקמפיין של המועמד לנשיאות ביל קלינטון, בשנת 1992. למרות שהרבה מים זרמו בנהר המיסיסיפי במהלך שלושים השנים האחרונות, דבר אחד נשאר, וזה מעמדה של הכלכלה כנושא מפתח בבחירות לנשיאות בארצות הברית. סקר שערכה לאחרונה רשת ABC גילה, כי קרוב ל-90% מהמשיבים הצביעו על כך שהכלכלה היא הנושא החשוב ביותר עבורם, בעת שהם מחליטים למי יעניקו את קולם. על כן, זאת לא תהיה הפתעה אם הנושא הכלכלי יזכה למקום מרכזי בעימות הנשיאותי לפנות בוקר.

אינפלציה מתקררת, אבטלה נמוכה ושוק דיור במשבר

נתחיל מהנתונים, בכל הקשור לאינפלציה, בחודש שעבר חלה ירידה איטית מהצפוי, כשהאינפלציה ירדה לרמה של 3.3%, לעומת 3.4% באפריל. לשם השוואה, בתקופה זו בשנה שעברה עמדה האינפלציה על 4%, ולפני שנתיים היא אף הגיע לשיעור של 9%. ההאטה באינפלציה, הבנק הפדרלי החליט להשאיר בפעם השמינית את הריבית על כנה, 5.25% - 5.5%, הנתון הגבוה ביותר ב-22 השנים האחרונות.

עד לחודש שעבר, שיעור האבטלה במדינה נותר מתחת לרף ה-4% במשך 27 חודשים ברציפות, הרצף הארוך ביותר מאז שנות ה-60. הרצף הזה הסתיים בחודש שעבר, כאשר שיעור האבטלה עלה מ-3.9% ל-4%. במקביל, מספר המשרות החדשות ירד לאחרונה לשפל חדש של שלוש שנים, מה שמסמן התקררות נוספת בשוק העבודה, שכן המשמעות היא שלמחפשי עבודה יהיה קשה יותר להתקבל לעבודה.

נושא נוסף שמעסיק את האמריקאים הוא מחירי הדירות, שנמצאים בשיא ומטפסים כבר 11 חודשים רצופים, בזמן שהמחסור בדיור נמשך. משכנתאות ממוצעות בריבית קבועה ל-30 שנה הגיעו לאחרונה לרמה הגבוהה ביותר של השנה. למרות שהחלו לרדת, שיעורי המשכנתאות עדיין גבוהים מכל מה שנראה בעשור שלפני 2022. מה שמביא לכך שרבים מהרוכשים הפוטנציאליים שוכרים לזמן ארוך יותר ממה שתכננו, מה שמעלה גם את שכר הדירה.

האינפלציה במרכז אבל לא רק

שלא במפתיע הסוגייה המרכזית בעימות, בכל הקשור לכלכלה, צפויה להיות סבחב נתוני האינפלציה. הנשיא המכהן, ביידן עשוי לטעון, כי המדיניות הצפויה של טראמפ תחמיר את האינפלציה, אפשרות שזכתה בתקופה האחרונה לכינוי "טראמפפלציה" (Trumpflation). בבסיסה של טענה זו, שהולכת וצוברת תאוצה בעיקר בחוגים אקדמיים ופוליטיים, ההנחה שמדיניותו של טראמפ, ובעיקר תוכניות המכסים שלו (הרחבה בהמשך), לצד הדחיפה שלו להפחתת מסים וחזרה למדיניות הגירה קשוחה, עלולה להוביל לאינפלציה גבוהה יותר ולערער את כלכלת ארה"ב.

• ה-XRP מזנק ב-9%
• ביידן חתם על צו נשיאותי להאצת תשתיות AI בארצות הברית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמיכה בטיעון זה הגיעה מכיוונם של 16 כלכלנים זוכי פרס נובל שחתמו השבוע על הצהרה שמזהירה כי המדיניות של טראמפ עלולה להאט את הכלכלה האמריקאית והעולמית ו"להצית מחדש" את האינפלציה. מי שעטו על ההצהרה כמוצאי שלל רב, הם אנשי הקמפיין של ביידן, כאשר דובר הקמפיין ג'יימס סינגר סיפק מיד הצהרה כי "באמריקה של דונלד טראמפ, העשירים משלמים פחות, והאמריקאים העובדים משלמים יותר".

מנגד, טראמפ צפוי גם הוא להתייחס לאינפלציה ולנצל את הבמה הלילה כדי לתקוף את ביידן על עליית המחירים. "אנחנו יודעים שג'ו ביידן ינסה להפיל הכל על הנשיא טראמפ", אמר השבוע היועץ הבכיר של טראמפ, ג'ייסון מילר. "האמריקאים די חכמים, הם יודעים שהאינפלציה הייתה רק ב-1.9%, בעצם כלום, כשהנשיא טראמפ עזב את תפקידו", הוא הוסיף.

בהתאם, קמפיין הפרסום של טראמפ, הדף את הטענות ל"טראמפפלציה", וציין שבתקופה שהוא כיהן בתפקיד, ויישם מדיניות שכללה מכסים גבוהים והפחתת מסים, זה לא לווה בזינוק באינפלציה. במענה לשאלה בנושא, כחלק מראיון שנערך עמו לאחרונה ב-Time, אמר הנשיא לשעבר כי המומחים מאחורי המחקרים הללו אינם "יודעים על מה הם מדברים". "אני לא מאמין שזו תהיה אינפלציה", הוסיף לגבי השפעות המדיניות הפוטנציאלית שלו לקדנציה השנייה.

• הורדת הריבית הקפיצה את יפן לשיא חדש - ומה זה עושה לחוזים בוול סטריט?
• "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

למרות המחלוקות ישנם גם נושאים עליהם מסכימים שני המועמדים, לפחות מעט. הן ביידן והן טראמפ, נקטו במהלך כהונתם מהלכים להעלאת מכסים על הייבוא מסין כחלק ממלחמת הסחר המתנהלת בשנים האחרונות בין המעצמות. אם כי הנשיא לשעבר העלה את המכסים בצורה הרבה יותר אגרסיבית. בזמן שטראמפ מדבר על העלאת המכס על כלל הייבוא מסין, ביידן מציע גישה ממוקדת יותר, המתייחסת לתעשיות ספציפיות. כך למשל, מוקדם יותר השנה, ביידן העלה את המכסים על מוצרים כמו פלדה סינית, רכבים חשמליים וסוללות. מנגד, במהלך הקמפיין הצהיר טראמפ על רצונו להחיל מכס חדש בגובה של 60% על כל היבוא הסיני, לצד מס כללי של 10% על כל היבוא. על חלק מהדיווחים, טראמפ אף הציע להשתמש בהכנסות ממכסים כדי להחליף את מס ההכנסה - אם כי מומחים רבים מיהרו להדגיש שמדובר במהלך  "לא סביר".

נושא נוסף עלייו קיימות הסכמות מסוימות לצד ויכוחים, אשר צפוי לעלות בעימות הוא נושא המיסים. בשנה הבאה, יפוג תוקפן של הקלות המס שחוקקו על ידי הרפובליקנים בתקופת כהונתו של טראמפ. ללא צעד אקטיבי מצד הקונגרס, החוק, המכונה TCJA, אשר כולל מדרגות מס הכנסה פדרליות נמוכות יותר, זיכוי מס להורים לילדים ושורה של הקלות אחרות עשויים לפוג. כך שעל פי ההערכות, יותר מ-60% ממשלמי המס בארצות הברית עלולים להתמודד בשנת 2026 עם מסים מוגדלים, במידה ותוקפו של ה-TCJA יפוג.

למרות ששני הקמפיינים רוצים לחדש את הוראות ה-TCJA, הם חלוקים באופן שבו הדבר צריך להיעשות. ביידן  מצדו רוצה להטיל מסים גבוהים יותר על עשירים, במיוחד על חברות ותאגידים כדי לממן את הרחבת ה-TCJA. בעבר קרא ביידן להעלות את שיעור מס ההכנסה העליון של יחידים על רווחים של מעל 400,000 דולר, תוך דחיפה של רווחי הון לשיעורי מס הכנסה רגילים עבור משקי בית המרוויחים יותר ממיליון דולר ומס מינימום של 25% על עושר העולה על 100 מיליון דולר.