אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר
ניתוח

75% מהילדים הישראליים בארה"ב חוו אנטישמיות עוד לפני ה-7 לאוקטובר

אזהרות המסע שהוציאו לישראלים על האנטישמיות הגואה בעולם אומנם היו חריגות בהיקפן אבל לא מפתיעות. האנטישמיות ברחבי העולם לא חדשה והייתה שם תמיד
אדם רויטר | (6)

אומרים שאם יש נושא אחד שמאחד את הימין הקיצוני ואת השמאל הקיצוני בעולם המערבי זו שנאת יהודים. אזהרת המסע לישראלים על רקע האנטישמיות הגואה בעולם מאז פרוץ המלחמה, היתה חריגה בהיקפה אך אינה מפתיעה. האנטישמיות היתה שם תמיד. לפי סקר של ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית IAC) 75% מהילדים הישראליים בארה"ב חוו אנטישמיות עוד לפני ה-7 לאוקטובר). מן הסתם הנתון יקפוץ כעת ל-100%. לפי סקר של הנציבות האירופית 38% מיהודי אירופה ביקשו לעזוב אותה בגלל אנטישמיות. גם הנתון הזה הוא מלפני ה-7 לאוקטובר.

בבתי ספר ציבוריים בערים ברחבי ארה"ב, ההורים הנוצרים הלבנים מתכנסים בתחילת שנת הלימודים כדי לבחון עם מי הבת או הבן שלהם עומדים ללמוד בכיתה. ע"פ שמות המשפחה ו"מודיעין" שעובר מפה לאוזן הם "מפענחים" את המוצא של הילדים האחרים. שחורים נמצאים בתחתית רשימת הפופולריות, אך גם אסייתיים ויהודים לא מתקבלים בברכה. כל אחד מסומן, כל אחד מתויג. דיפלומט ישראלי ששירת בשוויץ נחרד לדעת שילדיו שלמדו באחד מבתי הספר היוקרתיים בעולם, כזה שמחשיב עצמו לליברלי ומתקדם במיוחד, סבלו מנחת זרועם של ילדים אחרים עקב היותם ישראלים. הילדים פחדו לספר לו והוא גילה זאת רק לאחר שחזרו לישראל.

גרטה טונברג במחאה נגד ישראל (צילום: טוויטר)

לא אחר מאשר ג'ו ביידן אמר בכנס גדול של יהודים אמריקאיים עוד ב-2015, ש"אתם מבינים בעצמותיכם שלא משנה כמה (אנחנו) מכניסי אורחים, לא משנה כמה (אתם) חשובים, לא משנה עד כמה עמוק אתם מעורבים בארצות הברית ... יש לכם באמת רק עֲרוּבָּה מוחלטת אחת, והיא מדינת ישראל." כמעט כל היהודים בארה"ב כיום חוששים. חלקם מאד חוששים. כנ"ל באנגליה, צרפת וודאי ברוסיה.

 

אתם ליברלים ומתקדמים? לא מעניין את האנטישמי

הישראלים שנולדו כאן לא באמת מבינים מה זו אנטישמיות ואת השלכותיה הפרסונליות עליהם בעוברם למדינה אחרת. הם ממש לא באמת מבינים. את האנטישמים לא באמת מעניין מה אתם חושבים על עצמכם, עד כמה אתם ליברלים, עד כמה אתם אוהבים את העולם המערבי המתקדם, עד כמה אתם עצמכם מתקדמים בעיני עצמכם. זה לא מעניין אותם.

חושבים שהעובדה שאתם ללא כיפה וללא סממנים יהודיים תעזור לכם? כשאתם מטיילים בחו"ל, בטח, רק מעטים מזהים. אבל כשאתם כבר גרים ועובדים שם, השכנים שלכם והעובדים במקום העבודה יודעים שאתם ישראלים, משמע, יהודים.

מה זה משנה? ודאי תאמרו. אז נאמר זאת בפשטות: חמיצות פנים של השכנים ואי אמירת שלום בבוקר, זה עניין אחד פעוט. לשים לכם רגליים במקום העבודה כי הבוס של הבוס הוא אנטישמי קטן, לא לפרסם מאמרים אקדמיים שלכם, למנוע מכם להתקדם כמו שהייתם אמורים להתקדם, זה כבר עניין אחר. שלילדים שלכם יציקו כי הם יהודים, זה כבר מחיר גבוה מאד לשלם.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

יותר זול ביוון ובפורטוגל?

קצת משעשע שישראלים החליטו לעבור לגור ביוון, המדינה שנחשבת הכי אנטישמית במערב אירופה. גם פורטוגל ממש לא משהו במובן הזה. וחמור מזה שליש מהילדים הנולדים בחלק ממדינות אירופה כיום הם מוסלמים. אצל אחרות זה "רק" רבע. ולא, אין אפשרות להתחמש בנשק להגנה עצמית. האופציה הזו אינה קיימת באירופה.

"המוות המוזר של אירופה" שנכתב ב-2017 ע"י הסופר והעיתונאי הבריטי דאגלס מארי, אודות תופעת ההגירה ליבשת אירופה בעשורים האחרונים, צופה פני עתיד. בספרו טוען מארי כי תהליך ההגירה ההמוני אל אירופה בשני העשורים האחרונים, בעיקר ממדינות אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה, מוביל לשינויי פניה ולאובדן צביונן הלאומי של מדינותיה.

תלמידים מוסלמים באירופה            תלמידים מוסלמים באירופה

 

סוד גלוי הוא שהאנטישמיות אינה רק נחלת קבוצות שמרניות, דתיות, פשיסטיות וכדומה; היא מופיעה גם בקרב חברות המגדירות עצמן ליברליות, חילוניות ודמוקרטיות. עינינו הרואות כיצד בשם ערכים ליברליים, מוכנים לא מעט מאלה הדוגלים בזכויות האדם, להשליך את ישראל מתחת לגלגלי הרצחנות האיסלמיסטית ולתמוך בפתרון סופי כמו "מן הים עד הנהר, פלסטין תשוחרר", שמשמעותו רצח עם.

המיתוסים שצפנה הדת הנוצרית בחובה ושהזינו קרוב ל-2,000 שנה את העמים האירופיים, לא התמוססו. הם שקועים היטב בזיכרון (הלא-מודע) הקולקטיבי ומשם צפים ועולים בכיסויים שונים ומשונים. הוקעתה הסיטונאית הקבועה של ישראל - רק היא מכל העמים - בכל מוסדות האו"ם, היא ביטוי פוליטי לאנטישמיות החדשה-ישנה.

 

אנטישמיות מקוונת

החשיבות הגוברת של התקשורת והמדיה החברתית המקוונת הופכת את האנטישמיות לשיח יותר מרכזי המתקיים ב"מרחב הציבורי" ומעניק נורמליזציה של התבטאויות אנטי-יהודיות המבוססות בעיקרן על סטריאוטיפים קלאסיים. האנטישמיים המקוונת, המופיעה בפלטפורמות כמו טוויטר, פייסבוק, טלגרם, יוטיוב וטיקטוק נוצלה על ידי גורמים פוליטיים הן מהימין, הן מהשמאל והן מהשוליים החברתים הקיצונים.

היא מומשה במקרים שהולכים ומתרבים במציאות הלא וירטואלית באמצעות חרמות, הרחקות, הכאות והשחתות. הפלטפורמות המקוונות של המדיה חברתית, רעננו למעשה רעיונות ואמונות שמקורם ב"ימי הביניים" והפכו לתערובת של נטיות פוליטיות המחפשות סדר עולמי חדש בין היתר באמצעות "ממים" נאציים ופייק ניוז. האנטישמיות ברשת מתרחבת באמצעות בוטים כשישנן הערכות שכ-20% מביטויי האנטישמיות ברשת מבוצעים ע"י בוטים רוסיים. גם ללא אותם בוטים, על כל יהודי בעולם יש 80 מוסלמים. המאסה שלהם כמובן משפיעה לרעה על המלחמה הרשתית הזו.

 

חוויתם אנטישמיות? דווחו

בעקבות ה-7 לאוקטובר קמו קבוצות של הייטקיסטים על מנת להילחם בשנאה ברשת, אך היו שעוד החלו קודם. FOA - התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, עמותה ישראלית שהוקמה ב-2020, היא בין הגופים היחידים והמובילים בעולם שפועלים מדי יום ומדי שעה לניטור ולדיווח על תכנים אנטישמיים במרחב המקוון, במגוון שפות ורשתות חברתיות. פעילות זו מתבצעת באמצעות גיוס והכשרה של מאות מתנדבים ופעילים.

אחרי ה-7 לאוקטובר הוקמה ה-Israel Fact Force) IFF), צוות של אנשי הייטק ודיגיטל שמטרתם זיהוי ודיווח על עמודים מסיתים ואנטישמיים ברשתות החברתיות השונות, כשאופן הפעולה הוא לרוב באמצעות פניות לאינסטגרם ופייסבוק ישראל, וגם באמצעות הפצה בקבוצות בוואצאפ וטלגרם. IronTruthBot  הוא בוט שפותח ע"י קבוצת מתנדבי הייטק אחרת, מיזם הסברתי שנלחם בתוכן שקרי ומסית נגד ישראל.

במקרה הזה מצטרפים לבוט דרך לינק בטלגרם ושולחים לו קישורים לפוסטים מסיתים, שקריים ומכפישים נגד ישראל מכל הפלטפורמות. כוח הייטקיסטי ישראלי אחר בשם FinHawk הכולל מומחי סייבר וכספים נלחם נגד העברות כספים לארגוני טרור תוך שת"פ עם גורמי ביטחון בישראל ובעולם.

גופים ישראליים אלו מצטרפים ל-Jewshield, אתר המרכז דיווחים על אנטישמיות ברשת. Canary Mission מתעדים אנשים וקבוצות המקדמות שנאת ארה"ב, ישראל ויהודים. אתר Digital Dome מאפשר לכל גולש לדווח על תוכן פוגעני שזיהה ברשת, באמצעות שליחת הקישור אליו וצוות של פייק ריפורטר יבדוק את הדיווח, יאמת אותו ויעבירו לטיפול הפלטפורמה הרלוונטית

במקביל נערכים שיתופי פעולה עם עמותות בחו"ל לזיהוי והעברת מידע בנוגע לאנשים שמזוהים עם תכני טרור בבריטניה, גרמניה וצרפת. בבריטניה קיימת עמותה הקרויה Campaign  Against Antisemitism המאגדת סוללת עורכי דין שמטרתם לארגן תביעות ופניה למקומות עבודה (למעסיקים) נגד גורמים אנטישמיים וגורמים המזוהים עם חמאס או ארגוני טרור.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עמליה 20/01/2024 00:33
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה, משקפת את המציאות העגומה ומקור האנטישמיות שראשיתה בכנסיה הנוצרית והתחזקותה בגלל המוסלמים שהגיעו לאירופה ולארצות הברית בהמוניהם....
  • 5.
    מלך 27/11/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
    החילונים מתעבים אותי, בשל שוד הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית.
  • 4.
    דרדק 27/11/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    אבל לרוב קיימת שם אנטישמיות מנומסת (האנטטישמיות באר"ב קיימת מאז ומתמיד. למרות זאת ישנם אמריקאים רבים שאוהדים את ישראל ומתנגדים לאנטישמיות. אבל לרטב יש שם אנטישמיות מנומסת. לא אומרים בפנים את מה שבאמת חושבים. מותר להיות אנטישמי אבל רק אחרי 5 אחה"צ.
  • 3.
    בארץ גם כן (ל"ת)
    אא 27/11/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואליקו 26/11/2023 20:33
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להבטיח לאיזשהו ישראלי בישראל חיים יותר טובים? לא ממש נכון? המצב שלנו דפוק בכל מקום בעולם עכשיו כולל ישראל.
  • 1.
    יהודי אמריקאי 26/11/2023 13:46
    הגב לתגובה זו
    נמאס מהאנטישמיות. באים עם מיליונים לקנות בתים. מחירי הנדל"ן הולכים לטפס
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.