מועצת המנהלים של חברת JSR היפנית, המייצרת ציוד לייצור מוליכים למחצה, צפויה לדון היום בהצעת רכישה פוטנציאלית, מצד קרן ממשלתית בהיקף של מיליארדי דולרים. במה שעשוי לסמל שלב נוסף בניסיונות של הממשלה היפנית לשוב ולחזק את מעמדה העולמי בתחום ייצור השבבים, על רקע מרוץ החימוש המתנהל בימים אלו בתחום, בו לוקחות חלק מדינות אירופה, ארצות הברית וסין.

לקריאה נוספת

> לקראת פיצוץ? מלחמת השבבים ממשיכה להטיל צל כבד על שרשרת האספקה

> על הזינוק במניות היפניות והאם הודו עשויה להחליף את סין?

> בחסות המערב: מודי רוצה להפוך את הודו לענקית טכנולוגית

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על פי הדיווחים, קרן JIC (Japan Investment Corp), הנתמכת על ידי ממשלת יפן עשויה לרכוש את החברה עוד השנה תמורת סכום שיא של 1 טריליון ין (7 מיליארד דולר). דירקטוריון החברה, צפוי לדון כבר היום בהצעה מצד הקרן, אשר הוקמה בשנת 2018, כדי להשקיע בחברות יפניות ולהגביר את מעמדה התחרותי של המדינה, ומגובה בסכום ממשלתי של 20 מיליארד דולר. בתגובה לדיווח, קפצה מניית החברה (הנסחרת בבורסה ביפן) ב-33%, במה שהיה לקפיצה הגבוהה ביותר שלה מאז 1999.

ניסיונות להחזיר עטרה ליושנה

הצעת הרכישה מגיע על רקע הניסיונות של ממשלת יפן, לשוב ולחזק את מעמדה בשרשרת האספקה לייצור שבבים. מי שבסוף שנות ה-80 החזיקה בכ-50% משוק המוליכים למחצה, ראתה כיצד בעשורים האחרונים מעמדה הולך ונשחק לכדי שליטה של כ-10% בלבד מהשוק, אשר זוכה בשנים האחרונות לעניין רב מצד המעצמות העולמיות. כעת, שואפת המדינה להכפיל את מכירות השבבים המיוצרים בה לסכום של 15 טריליון ין (105 מיליארד דולר) עד 2030, על ידי עידוד השקעות.

מעמדה של יפן בתחום השבבים אמנם נשחק בשנים האחרונות, אך היא עדיין מהוה שחקן חשוב לשרשרת האספקה. בין היתר, פועלות במדינה יצרניות ציוד שבבים גדולות כמו Nikon ו-Tokyo Electron. חברת JSR עצמה שולטת בכ-30% מהשוק העולמי בטכנולוגיית הרְגִישׁוֹר (photoresist) ההכרחית לייצור שבבים. כמו כן, היא אחת משלוש חברות יפניות, יחד עם Shin-Etsu ו-Tokyo Ohka Kogyo, השולטות כמעט במלואן בייצור פוליאמיד מופלר ומימן פלואוריד - מרכיבים חיוניים לייצור צגים ומוליכים למחצה.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

כחלק מהמאמצים הממשלתיים, הודיעה בחודש נובמבר ענקית השבבים הטאיוואנית TSMC על תוכנית לבניית מפעל שבבים בהיקף של 7 מיליארד דולר באי קיושו שבמדינה. המפעל, אשר צפוי לקום במהלך שנת 2024, צפוי לייצר שבבים של 12 ו-16 ננומטר. ברקע, הצעה ממשלתית לסובסידיה של כמחצית מהעלות הצפויה של המפעל. אליה צפויות להצטרף גם החברות היפניות סוני ו-Denso (ויצרנית חלקי רכב), אשר ישקיעו בהקמת המפעל ויעשו שימוש בשבבים שייוצרו בו.

בנוסף, יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית מיקרון (Micron Technology) הודיעה בחודש שעבר על כוונתה להשקיע עד 500 מיליארד ין (3.5 מיליארד דולר) בטכנולוגיית ליטוגרפיה באור אולטרה סגול קיצוני (EUV), במהלך השנים הקרובות בתמיכת ממשלת יפן. מי שצפויה להצטרף אליה היא סמסונג הקוריאנית, אשר שוקלת על פי הדיווחים להקים את קו בדיקות אריזת השבבים הראשון שלה במדינה, ליד מרכז המחקר והפיתוח הקיים שלה ביוקוהמה. בדומה ל-TSMC גם הקמת המפעל של סמסונג צפויה לקבל תמיכה ממשלתית נדיבה.

כיצד תשפיע יפן על מלחמת השבבים?

המאמצים היפנים מגיעים על רקע העניין הגובר בסקטור המוליכים למחצה על רקע מלחמת השבבים המתנהל בין ארצות הברית, אירופה וסין. אם בשנת 2019 תעשיית השבבים נאמדה בכ-412 מיליארד דולר, הרי שמאז חל גידול עקבי כשבסוף השנה האחרונה (2022) התחום הוערך בכ-580 מיליארד דולר. על פי ההערכות, השוק רק עתיד להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ובשנת 2029 הוא צפוי לחצות את רף טריליון הדולר. דבר שלא נעלם מעיניהם של מנהיגי סין וארצות הברית המנהלים ביניהם בשנים האחרונות מאבקים על הדומיננטיות בתחום.

המאבק בין המעצמות נוגע לא רק לצמיחה העקבית של סקטור השבבים, אלא גם למתחים גיאו-פוליטיים. העובדה שכיום ייצור השבבים מפוזר ברחבי העולם ומבוסס על תלות הדדית של מדינות האחת בחברתה, מעלה חשש מפני פגיעה עתידית אפשרית בשרשראות האספקה במקרה של אירוע גיאו-פוליטי. בפרט נסוב החשש סביב פלישה אפשרית של סין לטאיוואן, המהווה מרכיב קריטי בהליך ייצור השבבים. חשש שרק הלך והתתגבר לנוכח התפשטות מגפת הקורונה, אשר חשפה את השבריריות של שרשרת האספקה הגלובלית. במהלך המגפה, נוצר משבר חמור בשרשראות האספקה, כשעל פי ההערכות המחסור במוליכים למחצה הביא להפסדים של למעלה מ-200 מיליארד דולר בעשיית הרכב ברחבי העולם.

החששות הללו הביאו את ממשלת ארצות הברית לנקוט בפעולות חסרות תקדים, כדי להוביל את העולם בייצור שבבים מתקדמים. מעל לכל, בלט חוק השבבים והמדע בסך 280 מיליארד דולר, אשר נועד לא רק להגביר את ייצור השבבים של ארצות הברית, אלא גם להגביל את מכירת השבבים המתקדמים לסין כדי למנוע מהם להתקדם במחשוב מתקדם, בינה מלאכותית או אפילו בנשק מלחמה. צעד דומה נקטה גם הנציבות האירופית אשר חשפה בשנה שעברה את חוק השבבים שלה על סך 43 מיליארד. צעד שהתקבל באיחוד בביקורת בשל מה שנתפס על ידי חלק מהחברות כתגובה חלשה מדי לפעולות של מדינות אחרות בראשות סין וארצות הברית.

על רקע הצעדים האירופאים והאמריקאים, סין מצדה פועלת להגביר את יכולת הייצור שלה כדי לחזק את עמידותה הכלכלית נוכח ההגבלות. עדות למאמצים הסינים ניתן למצוא בגידול האדיר בכמות החברות הפועלות בתחום. תעשיית המוליכים למחצה בסין צמחה מ-1,300 חברות רשומות במהלך שנת 2011, לכ-22,800 חברות במהלך שנת 2020. אלא שלהערכת גורמים שונים, הצמיחה התרכזה בעקר ביצרנים המייצרים שבבים גדולים יותר ופחות מתקדמים מבחינה טכנולוגית.

בחודשים האחרונים מצטרפת כאמור גם יפן למערכה, לאחר שלפני כחודשיים הודיעה שהיא תגביל ייצוא של ציוד לייצור שבבים. זאת על פי ההערכות כחלק משיתוף פעולה עם ארצות הברית, במטרה לרסן את יכולתה של סין לייצר שבבים מתקדמים. עם זאת יפן לא ציינה את סין כיעד ההגבלות, ואמרה שהיצרנים יצטרכו לבקש אישור ייצוא עבור כל מדינה. החלטה אשר צפויה להשפיע גם על יצרניות ציוד שבבים גדולות הפועלות במדינה כמו Nikon ו-Tokyo Electron.

הכלכלה היפנית נהנית מהשקעות זרות

סוף מלחמת העולם השנייה, ופתיחתה של כלכלת יפן למערב הביאו לצמיחה אדירה בעשורים שלאחריה, שהגיעה לשיאה במהלך שנות ה-80. אלא ששנות ה-90, והתפוצצות הבועה שנוצרה בשווקי המניות בתוספת כמה מהלכים שגויים של הממשלה והבנק המרכזי הביאו ל"עשור האבוד" שנמשך כבר 35 שנה. בעשורים האחרונים כלכלת יפן מאופיינת בצמיחה נמוכה עד אפסית, לצד מדיניות פיסקלית ומוניטרית מרחיבה שנועדה להמריץ את הכלכלה.

בסוף שנת 2022 בדומה למדינות האחרות בעולם, החלה האינפלציה להרים את ראשה גם באי בצורה משמעותית, תוך שהיא רושמת שיאים של 50 שנה. מדד המחירים לצרכן במדינה עלה במהלך חודש מאי ב-3.2%, מעל התחזיות המוקדמות לעליה של ל-3.1%. מה שעשוי להביא לשינוי במדיניות הבנק המרכזי, ולשימוש בכלים מוניטריים חזקים יותר בכדי להשפיע על קצב האינפלציה. בעבר בחר הבנק להתמקד בהעלאת תשואות האג"ח הממשלתי לעד 0.5%, צעד שצפוי להימשך בחודשים הקרובים. על פי ההערכות הצעד צפוי "להחזיר הביתה" חלק מהכסף היפני שיצא "לחפש" תשואות ברחבי העולם. 

המדיניות של הבנק המרכזי אמנם צפויה להתמקד בעיקר בחיזוק אגרות החוב, אבל גם שוק המניות כבר החל להרוויח מכך, שכן הדבר מחזקת את המטבע המקומי ואת הכלכלה המקומית. כך למשל, רשם בימים האחרונים מדד הדגל, הניקיי, שיא של 33 שנים, רק 13.3% מתחת לשיא כל הזמנים, אשר נקבע בסוף דצמבר 1989, בשיאה של "בועת הנכסים" במדינה.

בטורו השבועי של הפרשן שלמה גרינברג, בסוף השבוע אחרון, הוא העריך כי העליות נעוצות בעיקר בהשקעות של משקיעים מוסדיים אמריקאים (וגלובליים), בהשראת וורן באפט. לדבריו, "באפט התחיל במסע קניות בשוק היפני, בחברות ההשקעה והסחר היפניות המובילות, ב'נפילות הקורונה' של תחילת 2020, וזה לצד האופטימיות שלו לגבי הסיכויים הכלכליים של יפן (בגלל השינויים שבעקבות ה- Abenomics) בעתיד, הפנו תשומת הלב של מוסדיים אמריקאים וגלובליים גדולים לרפורמות הידידותיות לתאגידים ולבעלי מניות שמבצע הממשל על פי תוכניתו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה, שנרצח ביולי 2022, וכמובן גם לפער ההערכות בין חברות מובילות בארה"ב ליפניות ביפן".