האינפלציה מגיעה ליפן - אינפלציית הליבה בקצב שנתי של 3.2% וזה ימשיך לעלות
יפן יפן הצליחה עד כה להישאר עם אינפלציה יחסית בשליטה, ועדיין אין בה התפרצות של אינפלציה, אבל המדדים בכיוון מעלה. מדד הליבה של המחירים לצרכן עלה במאי ב-3.2%, מעל התחזית ל-3.1%, אך מתחת למדד במאי ששיקף אינפלציה שנתית של 3.4%. אינפלציית הליבה היא מעל היעד של הבנק המרכזי ביפן ל-2% והיא עלולה ללמד שהבנק המרכזי לא הצליח כפי שאמר לחרוג מאינפלצית הליבה רק למשך שנה.
> שלמה גרינברג על הכלכלה היפנית והזינוק המתמשך במניות היפניות; האם זה יימשך?
על פי הכלכלנים, אינפלציית הליבה תעלה בקיץ. הכלכלנים וגם הבנק המרכזי נוטים להסתמך על מדד נוסף - האינפלציה ללא מחירי המזון הטרי והדלק. המדד הזה מבטא יותר את אינפלציית הביקושים, כלומר עד כמה הביקושים משפיעים על המחירים, והוא עלה במאי ל-4.3%, לעומת 4.1% באפריל. זו העלייה הגדולה ביותר מאז יוני 1981.
המדדים היו אפילו גבוהים יותר אלמלא הירידה במחירי האנרגיה. עלויות האנרגיה נפלו במאי ב-8.2% לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הסובסידיות שהשיקה הממשלה. מנגד, אינפלציית המזון עלתה ל-9.2% מ-9% באפריל, כששורה של מצרכי מזון זינקו, גם על רקע הגידול בתיירות והיכולת של בעלי מלונות להעלות את מחירי המזון.
- הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
- סין מחרימה את התקשורת היפנית: עיתונאים יפנים הורחקו מתערוכת התעופה בז'והאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה הזו עשויה להביא לשינוי נוסף במדינויות הבנק המרכזי. הנגיד, קאזואו אואדה, הדגיש את הצורך בשימוש במדיניות מוניטרית כדי להשפיע על האינפלציה, וזה עשוי להשתקף בהחלטות הקרובות של הבנק המרכזי. על רקע זה, גם שוק האג"ח היפני עשוי לעבור שינויים. עד לא מזמן השוק היה מוגבל בטווחי ריבית ותשואה ברורים כשלפני כחצי שנה הטווח עלה. כלכלנים מצפים להרחבת הטווח ככל שהריבית תעלה והמשמעות עשויה להיות היא עלייה באטרקטיביות של אגרות החוב היפניות בהמשך.
הכלכלה היפנית - לאן?
כלכלת יפן נהנתה מצמיחה מדהימה לאחר מלחמת העולם השנייה. עשרות שנים של שגשוג שהגיע לשיאו בשנות ה-80. אבלל אז הגיעו שנות ה-90 והתפוצצות הבועה שנוצרה בשווקי המניות בתוספת כמה מהלכים שגויים של הממשלה והבנק המרכזי שהביאו ל"עשור האבוד" שנמשך כבר 35 שנה. כלכלת יפן בעשורים האחרונים מאופיינת בצמיחה נמוכה עד אפסית ומדיניות פיסקלית ומוניטרית סופר מרחיבה שנועדו להמריץ את הכלכלה, אבל לא באמת עוזרת.
בסוף שנת 2022 האינפלציה החלה לפקוד את האי בצורה משמעותית וכעת היא מעלה ראש לאזורים שלא היו ביפן מעל 50 שנה. הגורם המרכזי להתפרצות האינפלציה הוא ההשפעה הגלובלית וכתגובה פעל הנגיד (הקודם) בצורה שהפתיעה מאוד את השווקים ויש לה יכולת השפעה גלובלית דרמטית על השווקים גם בהמשך. במשך שנים הבנק המרכזי לא מאפשר לריבית על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לחרוג מהיעד של מינוס רבע אחוז עד פלוס רבע אחוז, ומשקיע לשם כך עשרות טריליוני ין מדי שנה בקניית האג"ח המקומי, במה שהוא חלק מהמדינות המוניטרית המאד מרחיבה שלו. בעקבות האינפלציה הודיע הבנק על שינוי מדיניות והעלה את תשואות האג"ח הממשלתי לעד חצי אחוז. זה צעד דומה להעלאת ריבית וזה צפוי להימשך. ולצעדים האלו יהיו השלכות - הכסף היפני מחפש תשואות ברחבי העולם חוזר הביתה בעקבות העלאת הריבית העקיפה. העלאות ריבית נוספות ימשיכו ואף יעצימו את המגמה. מדובר על 2 טריליון דולר שעשויים לחזור הביתה.
החזרה תהיה בעיקר לאגרות חוב, אבל גם שוק המניות כבר מרוויח מכך - החזרה של הכסף הביתה מחזקת את המטבע המקומי ואת הכלכלה המקומית וזה צפוי להתבטא בדוחות ובמחירים בבורסה היפנית. זה כבר קורה. הבורסה היפנית זינקה מעל 20% מתחילת השנה.
גורו ההשקעות באפט משקיע ביפן
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ברקשייר האת'וויי, חברת ההשקעות האמריקנית של וורן באפט, רכשה מניות נוספות של 5 חברות ענק יפניות ובכך הגדילה את ההחזקה הממוצעת שלה בהם ליותר מ-8.5%. החברות הן מיצובישי, Mitsui & Co., Itochu, Marubeni ו-Sumitomo Corp.
בארבע מתוך חמש חברות, אחזקותיה של ברקשייר עולות כעת על 8%. החברה הודיעה על כוונתה להגדיל את החזקותיה בחודש אפריל, מה שגרם לעלייה במניות היפניות.
באפט ביקר ביפן באפריל השנה ונפגש עם המנכ"לים של חמש החברות בזה אחר זה. לדבריו, ברקשייר החזיקה ב-7.4% מהחברות נכון לאפריל, ובתוספת רכישה זו החזקה תעלה ל-8.5%. ברקשייר חזרה על כוונתה להחזיק במניות אלה לטווח הארוך ואת רצונו של באפט להחזיק עד 9.9% מכל אחת מחמש החברות.
- 4.שווה לקנות יין יפנים? (ל"ת)מירה 24/06/2023 07:08הגב לתגובה זו
- 3.סטטיסטיקאית 23/06/2023 14:40הגב לתגובה זוואין אינפלציה. ואז בא שאר העולם ומנסה את אותו הדבר מאז המשבר הפיננסי, ואין אינפלציה. וכולם משתגעים וצורחים שמדפיסים כסף - אבל אם אין אינפלציה אז לא מדפיסים, לא כך? אז במקום ללמוד שכל הסיפורים האלה על ריביות אפס (ושליליות) והרחבות כמותיות זה לא מדיניות מוניטרית מרחיבה אתם ממשיכים לחזור על אותן השטויות. פשוט מדהים.
- 2.כנראה 23/06/2023 11:58הגב לתגובה זושהדור הצעיר יותד צורך יותר תוך שינוי במנטליות החיסכון המובנית
- 1.דן 23/06/2023 11:05הגב לתגובה זוזה יקרה בקרוב מאוד ....זה יהיה בהפתעה ......פיצוץ עוצמתי ......מפחיד .....תאוות בצע ועולם מעוות ......עולם של חובות והדפסות ....פייק ענק
- תומר 23/06/2023 14:30הגב לתגובה זוהשוק יותר חכם מכולם, לך אתו לא נגדו
- אתה חי בסרט ותמשיך לחלום ולהפסיד כסף בשורט שלך (ל"ת)רן 23/06/2023 12:27הגב לתגובה זו
- ל 23/06/2023 11:55הגב לתגובה זוזה איצ החדש?
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
