האינפלציה מגיעה ליפן - אינפלציית הליבה בקצב שנתי של 3.2% וזה ימשיך לעלות
יפן יפן הצליחה עד כה להישאר עם אינפלציה יחסית בשליטה, ועדיין אין בה התפרצות של אינפלציה, אבל המדדים בכיוון מעלה. מדד הליבה של המחירים לצרכן עלה במאי ב-3.2%, מעל התחזית ל-3.1%, אך מתחת למדד במאי ששיקף אינפלציה שנתית של 3.4%. אינפלציית הליבה היא מעל היעד של הבנק המרכזי ביפן ל-2% והיא עלולה ללמד שהבנק המרכזי לא הצליח כפי שאמר לחרוג מאינפלצית הליבה רק למשך שנה.
> שלמה גרינברג על הכלכלה היפנית והזינוק המתמשך במניות היפניות; האם זה יימשך?
על פי הכלכלנים, אינפלציית הליבה תעלה בקיץ. הכלכלנים וגם הבנק המרכזי נוטים להסתמך על מדד נוסף - האינפלציה ללא מחירי המזון הטרי והדלק. המדד הזה מבטא יותר את אינפלציית הביקושים, כלומר עד כמה הביקושים משפיעים על המחירים, והוא עלה במאי ל-4.3%, לעומת 4.1% באפריל. זו העלייה הגדולה ביותר מאז יוני 1981.
המדדים היו אפילו גבוהים יותר אלמלא הירידה במחירי האנרגיה. עלויות האנרגיה נפלו במאי ב-8.2% לעומת השנה שעברה, בעיקר בשל הסובסידיות שהשיקה הממשלה. מנגד, אינפלציית המזון עלתה ל-9.2% מ-9% באפריל, כששורה של מצרכי מזון זינקו, גם על רקע הגידול בתיירות והיכולת של בעלי מלונות להעלות את מחירי המזון.
- הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
- סין מחרימה את התקשורת היפנית: עיתונאים יפנים הורחקו מתערוכת התעופה בז'והאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה הזו עשויה להביא לשינוי נוסף במדינויות הבנק המרכזי. הנגיד, קאזואו אואדה, הדגיש את הצורך בשימוש במדיניות מוניטרית כדי להשפיע על האינפלציה, וזה עשוי להשתקף בהחלטות הקרובות של הבנק המרכזי. על רקע זה, גם שוק האג"ח היפני עשוי לעבור שינויים. עד לא מזמן השוק היה מוגבל בטווחי ריבית ותשואה ברורים כשלפני כחצי שנה הטווח עלה. כלכלנים מצפים להרחבת הטווח ככל שהריבית תעלה והמשמעות עשויה להיות היא עלייה באטרקטיביות של אגרות החוב היפניות בהמשך.
הכלכלה היפנית - לאן?
כלכלת יפן נהנתה מצמיחה מדהימה לאחר מלחמת העולם השנייה. עשרות שנים של שגשוג שהגיע לשיאו בשנות ה-80. אבלל אז הגיעו שנות ה-90 והתפוצצות הבועה שנוצרה בשווקי המניות בתוספת כמה מהלכים שגויים של הממשלה והבנק המרכזי שהביאו ל"עשור האבוד" שנמשך כבר 35 שנה. כלכלת יפן בעשורים האחרונים מאופיינת בצמיחה נמוכה עד אפסית ומדיניות פיסקלית ומוניטרית סופר מרחיבה שנועדו להמריץ את הכלכלה, אבל לא באמת עוזרת.
בסוף שנת 2022 האינפלציה החלה לפקוד את האי בצורה משמעותית וכעת היא מעלה ראש לאזורים שלא היו ביפן מעל 50 שנה. הגורם המרכזי להתפרצות האינפלציה הוא ההשפעה הגלובלית וכתגובה פעל הנגיד (הקודם) בצורה שהפתיעה מאוד את השווקים ויש לה יכולת השפעה גלובלית דרמטית על השווקים גם בהמשך. במשך שנים הבנק המרכזי לא מאפשר לריבית על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לחרוג מהיעד של מינוס רבע אחוז עד פלוס רבע אחוז, ומשקיע לשם כך עשרות טריליוני ין מדי שנה בקניית האג"ח המקומי, במה שהוא חלק מהמדינות המוניטרית המאד מרחיבה שלו. בעקבות האינפלציה הודיע הבנק על שינוי מדיניות והעלה את תשואות האג"ח הממשלתי לעד חצי אחוז. זה צעד דומה להעלאת ריבית וזה צפוי להימשך. ולצעדים האלו יהיו השלכות - הכסף היפני מחפש תשואות ברחבי העולם חוזר הביתה בעקבות העלאת הריבית העקיפה. העלאות ריבית נוספות ימשיכו ואף יעצימו את המגמה. מדובר על 2 טריליון דולר שעשויים לחזור הביתה.
החזרה תהיה בעיקר לאגרות חוב, אבל גם שוק המניות כבר מרוויח מכך - החזרה של הכסף הביתה מחזקת את המטבע המקומי ואת הכלכלה המקומית וזה צפוי להתבטא בדוחות ובמחירים בבורסה היפנית. זה כבר קורה. הבורסה היפנית זינקה מעל 20% מתחילת השנה.
גורו ההשקעות באפט משקיע ביפן
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
ברקשייר האת'וויי, חברת ההשקעות האמריקנית של וורן באפט, רכשה מניות נוספות של 5 חברות ענק יפניות ובכך הגדילה את ההחזקה הממוצעת שלה בהם ליותר מ-8.5%. החברות הן מיצובישי, Mitsui & Co., Itochu, Marubeni ו-Sumitomo Corp.
בארבע מתוך חמש חברות, אחזקותיה של ברקשייר עולות כעת על 8%. החברה הודיעה על כוונתה להגדיל את החזקותיה בחודש אפריל, מה שגרם לעלייה במניות היפניות.
באפט ביקר ביפן באפריל השנה ונפגש עם המנכ"לים של חמש החברות בזה אחר זה. לדבריו, ברקשייר החזיקה ב-7.4% מהחברות נכון לאפריל, ובתוספת רכישה זו החזקה תעלה ל-8.5%. ברקשייר חזרה על כוונתה להחזיק במניות אלה לטווח הארוך ואת רצונו של באפט להחזיק עד 9.9% מכל אחת מחמש החברות.
- 4.שווה לקנות יין יפנים? (ל"ת)מירה 24/06/2023 07:08הגב לתגובה זו
- 3.סטטיסטיקאית 23/06/2023 14:40הגב לתגובה זוואין אינפלציה. ואז בא שאר העולם ומנסה את אותו הדבר מאז המשבר הפיננסי, ואין אינפלציה. וכולם משתגעים וצורחים שמדפיסים כסף - אבל אם אין אינפלציה אז לא מדפיסים, לא כך? אז במקום ללמוד שכל הסיפורים האלה על ריביות אפס (ושליליות) והרחבות כמותיות זה לא מדיניות מוניטרית מרחיבה אתם ממשיכים לחזור על אותן השטויות. פשוט מדהים.
- 2.כנראה 23/06/2023 11:58הגב לתגובה זושהדור הצעיר יותד צורך יותר תוך שינוי במנטליות החיסכון המובנית
- 1.דן 23/06/2023 11:05הגב לתגובה זוזה יקרה בקרוב מאוד ....זה יהיה בהפתעה ......פיצוץ עוצמתי ......מפחיד .....תאוות בצע ועולם מעוות ......עולם של חובות והדפסות ....פייק ענק
- תומר 23/06/2023 14:30הגב לתגובה זוהשוק יותר חכם מכולם, לך אתו לא נגדו
- אתה חי בסרט ותמשיך לחלום ולהפסיד כסף בשורט שלך (ל"ת)רן 23/06/2023 12:27הגב לתגובה זו
- ל 23/06/2023 11:55הגב לתגובה זוזה איצ החדש?
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
במהלך 2025 לבדה הוטלו קנסות בהיקפים
של מיליארדי דולרים על חברות אמריקאיות: גוגל נקנסה בכ-3.5 מיליארד דולר בגין פרקטיקות אנטי-תחרותיות בשוק הפרסום המקוון, אפל חויבה בכ-570 מיליון דולר בשל מגבלות בחנות האפליקציות; פלטפורמת X של אילון מאסק נקנסה בכ-140 מיליון דולר בגין הפרת כללי שקיפות; ומטא ספגה
קנס נוסף של כ-230 מיליון דולר סביב מודל הפרסום “שלם או הסכם”.
לצד הקנסות, האיחוד האירופי פתח בחודשים האחרונים חקירות חדשות נגד גוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא ועוד, וזאת בנוסף לשורה ארוכה של הליכים רגולטוריים ומשפטיים שנוהלו בעשור האחרון.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת בריסל: אין אפליה
האיחוד האירופי דוחה בתוקף את הטענות האמריקאיות. דובר הנציבות האירופית הדגיש כי כללי הרגולציה חלים “באופן שווה והוגן על כל החברות הפועלות באיחוד, ללא אפליה”, והבהיר כי בריסל תמשיך לאכוף את חוקיה באופן עקבי. עם זאת, הוסיף כי האיחוד ימשיך לנהל שיח עם ארצות הברית בנוגע ליישום מסגרת הסחר שעליה הוסכם בין הצדדים מוקדם יותר השנה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
