אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

מהקריפטו לבנק: וואן זירו יאפשר מסלול הפקדה תמורת 3% וללא חוות דעת חיצונית

הבנק יטפל בתהליך מקצה לקצה וייתן אינדיקציה מוקדמת לפני מימוש ותשלום מס; השירות יחל כפיילוט מצומצם; ברקע: כ 19 מיליארד דולר פעילות קריפטו בשנה ורק חלק קטן שנכנס לבנקים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קריפטו וואן זירו

בנק וואן זירו מודיע כי יאפשר ללקוחותיו להפקיד כספים שמקורם בקריפטו ישירות לחשבון הבנק, בתהליך פנימי וללא צורך בחוות דעת חשבונאית חיצונית. העלות תעמוד על 3% מסכום ההעברה, ובשלב הראשון השירות יופעל כפיילוט לקבוצה מוגבלת של לקוחות. מדובר במהלך ראשון מסוגו במערכת הבנקאית בישראל שבו הבנק עצמו מבצע את בדיקת המקור והמסמכים, במקום להפנות את הלקוח לגורמים חיצוניים.

בדיון שנערך בדצמבר האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת הוצגו נתונים שלפיהם המחזור השנתי של נכסי קריפטו שמוחזקים בידי ישראלים עומד על כ-19 מיליארד דולר, כ-60 מיליארד שקל, בתקופה שבין יוני 2023 ליוני 2024. על פי סקירת המערכת הבנקאית לשנת 2025, רק כ-2.7 מיליארד שקל שמקורם בקריפטו עברו בפועל דרך הבנקים, שיעור של כ-4% בלבד.

כ-1.67 מיליון ישראלים מחזיקים או החזיקו בנכסי קריפטו בשנים האחרונות. למרות זאת, מרבית הכספים אינם נקלטים בבנקים, בין היתר בשל דרישות רגולטוריות, בדיקות עומק וחוסר ודאות סביב מקור הכספים.

התהליך הקיים יקר וממושך

במצב הקיים, לקוחות שמעוניינים להפקיד כספי קריפטו נדרשים לרוב להציג חוות דעת של מומחים חיצוניים, שמנתחים את מקורות הכסף והיסטוריית העסקאות. העלות של חוות דעת כזו יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, וגם לאחר הצגתה אין התחייבות מצד הבנק לקבל את הכספים.

במקרים מסוימים לקוחות אף מממשים את נכסי הקריפטו, משלמים מס רווחי הון לרשות המסים ומציגים אסמכתאות על התשלום, עוד לפני שיש ודאות שהכסף ייכנס לחשבון. מדובר בתהליך שמחייב הוצאה כספית משמעותית ונשיאה בסיכון תזרימי, כאשר ההכרעה הסופית נשארת בידי הבנק.

בפועל, מעל 96% מכספי הקריפטו של ישראלים אינם נכנסים למערכת הבנקאית. זה יוצר מצב שבו הפעילות נשארת מחוץ לבנקים, עם מגבלות על שימוש שוטף בכסף.

דסק קריפטו ועלות של 3% מההעברה

וואן זירו הקים דסק קריפטו ייעודי שיטפל בבקשות של לקוחות המחזיקים נכסים בבורסות מוכרות ובעלות רישיון. התנאי לפתיחת ההליך הוא פתיחת חשבון בבנק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לקוח שמבקש להעביר כספים שמקורם בקריפטו יפנה לבנק ויעביר את האסמכתאות והאישורים הנדרשים לצורך בחינת הבקשה. לאחר קבלת המסמכים הבנק יבצע בדיקה פנימית של מקור הכספים, ואם יאשר את ההעברה הסכום יופקד בחשבון הלקוח. עבור השירות תיגבה עמלה של 3% מסכום ההעברה. ביחס לעלות של חוות דעת חיצונית, שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, בוואן זירו טוענים כי מדובר בחלופה זולה יותר בעיקר במקרים של סכומים גבוהים. במקביל, הבנק יאפשר לקבל אינדיקציה מוקדמת לגבי סיכויי קבלת הכספים, עוד לפני מימוש הנכסים ותשלום מס רווחי הון.

משקיעים שבוחרים להפקיד כספי קריפטו בגופים חוץ בנקאיים יכולים להמיר ולהחזיק שם את הכסף, אך כאשר הם מבקשים להעביר אותו לחשבון בנק רגיל, הם עשויים להיתקל שוב בדרישות בדיקה מקדימות ובהליך בחינה נוסף מצד הבנק. מאחר שמדובר בגופים שאינם בנקים, השימוש בכסף מוגבל יותר ביחס לחשבון בנק שוטף, ואין ודאות שהכספים ייקלטו במערכת הבנקאית בהמשך.

בתחילת השנה השיק וואן זירו חשבון השקעות ללא דמי טיפול קבועים ובעמלות קניה ומכירה נמוכות ביחס לבנקים ולבתי השקעות. כעת הבנק מרחיב את הפעילות גם לעולמות הקריפטו בצד של קליטת כספים, וצפוי להוסיף מוצרים ושירותים נוספים בתחום ההשקעות.

אייל גפני, מנכ"ל בנק ONE ZERO אמר כי ״לראשונה בישראל, נאפשר תהליך מהיר ופשוט, שמייצר ודאות בקבלת הכספים מבלי לשלוח את הלקוחות להוציא עשרות אלפי שקלים ויותר על חוות דעת חיצוניות, ללא כל התחייבות שגם לאחר קבלת חוות דעת כזו, הכספים יתקבלו בבנק. הדיון שהתקיים לאחרונה בכנסת חשף חוסר תחרות בתחום קבלת כספי קריפטו בשוק הישראלי, שמייצר עלויות כבדות למיליוני ישראלים. כפי שאנחנו מייצרים תחרות ומוזילים עלויות בשירותי הבנקאות המסורתיים, לראשונה תיווצר תחרות אמיתית גם בתחום הקריפטו״.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה