המתיחות בין ארה"ב לאיראן גוברת - האם סין ורוסיה יעמדו לצד טהרן?
למרות תרגילים משותפים ושיתופי פעולה צבאיים, מוסקבה ובייג'ינג נמנעות מהתחייבות לעימות עם וושינגטון; באיראן מבינים שהבריתות במזרח מוגבלות ומבוססות אינטרסים
בשעה שהמתיחות בין וושינגטון לטהרן מתגברת והאפשרות למהלך צבאי נוסף מצד ארה"ב נבחנת בדרגים הגבוהים, מתחדדת גם שאלת עומק הגיבוי שאיראן יכולה לצפות לו מבעלות בריתה המרכזיות. למרות שבשנים האחרונות טיפחה הרפובליקה האסלאמית קשרים ביטחוניים עם מוסקבה ובייג'ינג והציגה אותם כמשקל נגד להשפעה האמריקאית, בפועל שתי המעצמות נוקטות קו זהיר ואינן מאותתות על נכונות להיגרר לעימות ישיר מול ארה"ב למען טהרן.
בשבוע האחרון קיימו רוסיה ואיראן תרגיל ימי מוגבל במפרץ עומאן. אף שהתרגיל נועד לשדר תיאום ושיתוף פעולה, היקפו היה מצומצם בהשוואה לנוכחות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון , הכוללת כוחות אוויריים וימיים משמעותיים. לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, בקרוב צפוי תרגיל נוסף במצרי הורמוז בהשתתפות כלי שיט מסין, רוסיה ואיראן, צעד שנועד להציג חזית משותפת באחד מנתיבי השיט הרגישים בעולם.
במקביל להפגנת הכוח הסמלית בים, איראן מנסה לשקם יכולות צבאיות שנפגעו בעימות בן 12 ימים מול ישראל וארה"ב בחודש יוני. לפי הערכות של אנליסטים מערביים, טהרן פועלת לחדש מלאי טילים, לשפר מערכות הגנה אווירית ולחזק יכולות לוחמה אלקטרונית ודיוק. חלק מהמאמץ הזה נשען על סיוע טכנולוגי וחומרי שמקורו בסין וברוסיה.
איראן היא לא אינטרס אסטרטגי
לפי גורמים ביטחוניים וחוקרים, אין אינדיקציות לכך שבייג'ינג או מוסקבה מוכנות להעניק לאיראן סיוע צבאי ישיר במקרה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יורה על תקיפה. ההערכה היא ששתי המעצמות אינן רואות באיראן אינטרס אסטרטגי המצדיק עימות צבאי ישיר עם וושינגטון, גם אם הן מעוניינות בהמשך קיומו של המשטר.
- שלושה מהנדסים בגוגל העבירו סודות לאיראן
- המספר היומי - 1.6 מיליון ריאל לדולר. האם זה ישכנע את האיראנים להסכים לעסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ צפוי לבקר בבייג'ינג במרץ ולהיפגש עם הנשיא שי ג'ינפינג, ובסין לא מעוניינים להחריף את המתיחות עם ארה"ב סביב הסוגיה האיראנית. תמיכה צבאית גלויה בטהרן עלולה לפגוע באינטרסים רחבים יותר של בייג'ינג בזירה הכלכלית והאסטרטגית. במקביל, סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני ומשמשת חבל הצלה לכלכלה האיראנית הנתונה תחת סנקציות כבדות. בייג'ינג אמנם חולקת עם טהרן אינטרס בצמצום ההשפעה האמריקאית, אך היא גם מקפידה לשמור על קשרים הדוקים עם מדינות המפרץ הפרסי. התייצבות חד-משמעית לצד איראן עלולה לערער את מערך האינטרסים הזה.
גם עבור רוסיה, השיקולים מורכבים. מוסקבה רואה באיראן שותפה אזורית חשובה, אך בתקופה שבה היא שקועה במלחמה באוקראינה, היא אינה מעוניינת להרחיב את החזית מול ארה"ב. שמירה על ערוצי תקשורת עם וושינגטון נתפסת בעיני הקרמלין כעדיפה על פני הימור צבאי לטובת טהרן.
תועלת ביטחונית מוגבלת
לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, הנהגת איראן האיצה את השינוי האסטרטגי לכיוון מזרח. המנהיג העליון עלי חמינאי קרא בפומבי לצמצם את התלות במערב ולהעמיק את הקשרים עם רוסיה וסין. בתוך המערכת האיראנית, ובעיקר בקרב משמרות המהפכה שהרחיבו את השפעתם באותן שנים, התגבשה תפיסה שלפיה מוסקבה יכולה לשמש ספקית של מערכות נשק מתקדמות, בעוד שבייג'ינג נתפסה כמקור לטכנולוגיה, ציוד ותשתיות שיחזקו את היכולות הצבאיות והתעשייתיות של המדינה.אלא שבפועל, התועלת הביטחונית שקיבלה איראן מהמדיניות הזו הייתה מוגבלת. לפי חוקרים, בטהרן קיימת תחושת תסכול מכך שסין ורוסיה אינן מוכנות להרחיק לכת מעבר לשיתופי פעולה נקודתיים. עם זאת, האפשרויות החלופיות של איראן בזירה הבינלאומית מצומצמות, ולכן היא ממשיכה להישען על הציר המזרחי.
- פלנטיר תובעת מגזין שווייצרי שחשף דחיות חוזרות של הצעותיה לממשלה
- יוון מבקשת להפוך לשער הכניסה של הגז הנוזלי האמריקאי לאירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ההוראות האחרונות של באפט: מכרו אפל, קנו ניו יורק טיימס
בינתיים, ארה"ב מרכזת באזור כוחות שמעניקים לטראמפ אופציה לנהל מערכה אווירית ממושכת נגד איראן, ולא רק תקיפה חד-פעמית כמו זו שבוצעה ביוני נגד שלושה אתרי גרעין. גורמים אמריקאים מציינים כי פריסת הכוחות מאפשרת גמישות מבצעית רחבה יותר אם תתקבל החלטה להסלים. לעומת זאת, המעורבות הרוסית בתרגיל הימי האחרון המחישה את גבולות המחויבות. נושאת מסוקים רוסית שהשתתפה בתרגיל עזבה עם סיומו, ללא סימנים להישארות ממושכת באזור. מבחינת איראן, מדובר בתזכורת לכך שהשותפות עם מוסקבה אינה שקולה לברית הגנה.
המשטרים קורסים אחד אחרי השני
ההנהגה האיראנית עוקבת בשנים האחרונות בדאגה אחר קריסת משטרים באזור, בהם עיראק, אפגניסטן, לוב ותימן, וכן אחר היחלשות סוריה ובעלי בריתה של טהרן, חיזבאללה וחמאס. הניסיון ההיסטורי מלמד כי לחץ חיצוני משולב עם חולשה פנימית עלול לערער משטרים יציבים לכאורה.
לפי הדיווחים, טראמפ שוקל תקיפה מוגבלת שמטרתה להפעיל לחץ על איראן להסכים להסדר גרעיני חדש, מבלי להידרדר למלחמה כוללת. תרחיש כזה נועד לאותת על נחישות אמריקאית, אך גם להשאיר פתח למו"מ. מבחינת טהרן, גם מהלך מצומצם עלול לייצר דינמיקה של הסלמה. בתרחיש קיצון שבו המשטר האיראני יקרוס, ההערכה בקרב אנליסטים היא שסין תתמקד בראש ובראשונה בהבטחת המשך זרימת הנפט לשווקים. במקביל, היא עשויה לנסות לבסס קשרים עם הנהגה חלופית, כדי למנוע התקרבות שלה לארה"ב ולשמר השפעה באזור.
רוסיה מצדה אינה מעוניינת לאבד שותפה אזורית נוספת, במיוחד לאחר שארה"ב הפילה לאחרונה בעלת ברית שלה בוונצואלה. עם זאת, גם הנשיא ולדימיר פוטין אינו צפוי להיכנס לעימות ישיר עם ארה"ב אם יתברר כי תקיפות אמריקאיות מסכנות את יציבות המשטר בטהרן.
הקשרים בין איראן לסין ולרוסיה מתוארים על ידי חוקרים כפרגמטיים ועסקתיים. סין סיפקה בשנים האחרונות רכיבים לטילים בליסטיים וחומרים לייצור דלק, ורוסיה סייעה בציוד לשיבוש תקשורת ולוויינים ואף מכרה בעבר מערכת S-300 להגנה אווירית. אולם מרבית מערך ההגנה הזה נפגע בתקיפות מאז 2024, ואין עדות לכך שמוסקבה או בייג'ינג ממהרות למלא את החסר בהיקף שישנה את מאזן הכוחות. במקרה של עימות רחב, איראן תתקשה להסתמך על סיוע חיצוני מעבר להצהרות תמיכה.
