אלכס זבז'ינסקי ויונתן כץ חלוקים: האם הריבית תרד מחר?

הרבה זמן לא הייתה לנו כזאת מחלוקת בין שתי בתי ההשקעות שהם מבין המובילים והמעורכים בשוק המקומי. אבל באמת שהפעם יש הרבה משתנים על הפרק, מה שכנראה יצר את המצב של חוסר תמימות דעים בין הכלכלנים. נזכיר שהנגיד כבר הפתיע את השוק בפעם שעברה עם הורדה שאף אחד לא צפה, אולי זה משנה את ההסתכלות על הנגיד מהבחינה של זבז'ינסקי? אולי אבל כנראה שעוד לפני הנגיד יש את טראמפ ש"מחזיק במפתחות" לכל המצב הגיאופוליטי. ארה"ב עם הריכוז כוחות הכי גדול במזרח התיכון מאז מלחמת המפרץ וכל העת לא מפסיקים להגיע לכאן עוד ועוד מתדלקים ומטוסים המתיחות הביטחונית והסיכונים הגיאופוליטיים מול איראן, מעלים את פרמיית הסיכון של ישראל ה-CDS וזה גורם לנגיד לשקול טוב טוב כל צעד של הקלה מוניטרית. 

אבל לא הכל זה איראן וטראמפ, מעבר לעננה הביטחונית, הנתונים הכלכליים מציירים תמונה מורכבת שמאפשרת לפרש את המציאות בשתי דרכים הפוכות לחלוטין, וזה בדיוק מה שיוצר את הדרמה לקראת ההחלטה מחר.

מצד אחד, יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון רואים משק שמפגין חוסן יוצא דופן. נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי, שזינקו בשיעור שנתי של 12.7%, יחד עם שוק עבודה שממשיך להיות הדוק ועליות שכר בסקטור העסקי, מצביעים על כך שהפעילות הריאלית עדיין חזקה מאוד. מבחינתם, למרות שהאינפלציה השנתית ירדה ל-1.8%, בנק ישראל לא יכול להתעלם מהסימנים להתעוררות מחודשת במחירי הדיור והשכירות, ומהעובדה שפרמיית הסיכון הגבוהה מקשה על הורדת ריבית בשלב זה. ולכן בלידר מעריכים כי הנגיד יעדיף להמתין ולראות כיצד מתפתחים האירועים הביטחוניים לפני שיבצע מהלך נוסף.

"הורדת הריבית תידחה" - בלידר מצביעים על המתיחות מול איראן ועל הצמיחה כסיבות להמתנה, אגב, גם עפר קליין מהראל חושב שהבנק ינקוט בגישה שמרנית ולא יוריד את הריבית.

• "הורדת הריבית תידחה" - בלידר מצביעים על המתיחות מול איראן ועל הצמיחה כסיבות להמתנה
• הריבית לא צפויה לרדת - אבל זה מה שיזיז את השוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מן העבר השני, אלכס זבז'ינסקי ממיטב סבור כי דווקא הנתונים הכלכליים תומכים בהורדה מיידית של 0.25% לרמה של 3.75%. במיטב מצביעים על כך שהאינפלציה בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי, בעוד שהריבית הריאלית היא מהגבוהות ביותר. הפער הזה יוצר משקולת כבדה על הכלכלה המקומית, במיוחד לאור העובדה שהשקל המשיך להתחזק ופוגע ביצואנים שאינם מהסקטור הביטחוני. זבז'ינסקי מדגיש כי רכיבי הביקוש המקומיים דווקא נחלשו משמעותית ברבעון האחרון, מה שמעיד על כך שהריבית הגבוהה מתחילה "לחנוק" את הצריכה הפרטית. לשיטתו, אם בנק ישראל לא יוריד את הריבית כעת, הוא מסתכן בהמשך ייסוף של השקל ובפגיעה מיותרת בצמיחה העתידית של המשק.

• לא הרווחתם - לא שילמתם: לאומי עם החזר כספי על הפסדים בתיק ניירות הערך
• עובדים מהבית? כך תקבלו הכרה בשכר הדירה כהוצאה מוכרת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיטה חדשה להלבנת מזומנים דרך כספומטים: רשות המסים חושפת...

בסופו של דבר, ההחלטה מחר תהיה מבחן משמעותי לעצמאות של בנק ישראל ולדרך שבה הוא מנתח את הסיכונים. האם הנגיד יבחר להעניק משקל יתר ליציבות הביטחונית ולחוסן של שוק העבודה כפי שחוזים בלידר, או שיבחר לתת מענה לריבית הריאלית הגבוהה ולשחיקה בביקושים כפי שצופה זבז'ינסקי. כך או כך, נראה כי למרות המחלוקת על העיתוי המדויק, שני הצדדים מסכימים כי בטווח של שנה מהיום, הריבית תהיה נמוכה משמעותית ותנוע בטווח של 3.0% עד 3.25%, כחלק מתהליך התאמה הכרחי למציאות הכלכלית המשתנה.