מ-10% ל-15% - טראמפ מעלה את המכסים תוך יום

באפריל אשתקד הוטלו מכסים ובהמשך נדחו ואז החלה עבודה מול כל מדינה כדי לקבוע את המכס שיוטל עליה. טראמפ היה נחוש והשתמש גם בסעיפים מגנים בחוק - מכסים שנועדו להקנות יתרון תחרותי במקרה של ביטחון המולדת - נשק, תרופות ועוד, ומכסים שמוטלים בגלל סחר לא הוגן, כאן זה הופעל בעיקר מול סין. אבל בבסיס של המכסים היתה שאלה משפטית - האם טראמפ יכול להטיל אותם באופן קבוע. בית המשפט קבע שאת רוב המכסים לא ניתן להטיל, אבל טראמפ כצפוי יכול לעקוף את בית המשפט. הוא קבע אתמול אחרי החלטת בית המשפט כי המכסים יהיו 10% באופן גורף, והיום הוא מעלה את שיעור המכס הגורף ל-15%. 

קריאה חשובה: השבוע בבורסה: החלטת ריבית, ירידות בקמטק ואלביט  

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה את המכס הבסיסי על יבוא גלובלי ל-15% במקום 10%, יום אחרי ההכרזה הראשונית. המהלך מגיע בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שקבעה ברוב של 6:3 כי השימוש בחוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות להטלת מכסים רחבים אינו חוקי. במקום לעצור, הבית הלבן עובר לסעיף 122 בחוק הסחר מ-1974, שמאפשר לנשיא להטיל מכסים ל-150 יום ללא אישור קונגרס.

השינוי מוסיף אי ודאות לשווקים. המכס של 10% תוכנן להיכנס ב-24 בפברואר, אך עם העלאה ל-15% אין עדיין תאריך מדויק. שווקים ויבואנים ממתינים להנחיות רגולטוריות בימים הקרובים. טראמפ צפוי להתייחס לנושא בנאום מצב האומה, שם ייתכן שייתן איתותים נוספים.

• התגובה של טראמפ: מכס גלובלי של 10%; מה זה אומר?
• מכה לטראמפ: העליון בארה״ב פסל את מכסי החירום - כך הוא יכול להגיב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המכס של 15% יוצר רצפה אחידה על רוב היבוא, שמייצרת הכנסות מיידיות ומעלה עלויות כלליות ליובאנים. הוא לא מחליף מכסים קיימים מסעיפים כמו 301 או 232, אלא משתלב איתם. מוצר שכבר נושא 25% מסעיף 301 עלול להגיע ל-40% בסך הכל.

במקביל, טראמפ מורה לפתוח חקירות 301 חדשות בקצב מהיר נגד פרקטיקות סחר לא הוגנות. התחומים כוללים עודפי ייצור, עבודת כפייה, תמחור תרופות, אפליה נגד חברות טק אמריקאיות, מיסוי דיגיטלי, סוגיות סביבתיות וסחר במזון. זה איטי יותר ממכס גורף, אבל משפטית יציב ומכוון מדינות וענפים ספציפיים.

טראמפ גם בוחן מכסים של 15%-30% על כלי רכב מיובאים, מה שיפגע בשרשראות אספקה גלובליות. פטורים יישמרו למוצרים חקלאיים ממקסיקו וקנדה בהסכם USMCA, כדי למנוע זעזועים עם שכנות.

• מניות הסייבר קורסות: כלי AI חדש של אנתרופיק מעורר פאניקה בוול סטריט
• אפסייד של כ-50% לאחת המניות הגדולות בוול סטריט - "נסחרת במחיר שפל של עשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההוראות האחרונות של באפט: מכרו אפל, קנו ניו יורק טיימס

מכס 15% מעלה עלויות יבוא בכל תחום לא פטור. יצרנים זרים ויבואנים סופגים חלק, אך חלק מתגלגל לצרכנים דרך מחירים גבוהים יותר. בתעשייה, רכיבי ביניים ילחצו על מרווחים, וחברות ייאלצו לבחור בין העלאות מחירים לקיצוצים.

במקרו, זה עלול להאיץ אינפלציה בארה"ב, אבל גם להפחית ביקוש אם מחירים מזנקים. סחר חוץ יקטן בטווח קצר, מטבע הדולר יתחזק, ודפוסי יבוא ישתנו. סקטורים כמו קמעונאות, תעשייה, רכב וטק חומרה יסבלו מתנודתיות גבוהה.

אנים צריכים לבדוק חלופות מקומיות או שווקים אחרים, וחברות ישראליות להיערך לשינויים בשרשראות.

שאלות ותשובות

מהו סעיף 122 בחוק הסחר?
סעיף 122 מאפשר לנשיא להטיל מכסים זמניים עד 150 יום כדי להתמודד עם גירעונות בסחר חוץ, ללא צורך באישור קונגרס. זה נותן גמישות מיידית אבל מוגבל בזמן, מה שדוחף לחקירות ארוכות טווח כמו 301 כדי להמשיך את המדיניות.

האם יבואנים זכאים להחזרים ממכסים קודמים?
פסיקת העליון לא הכריעה סופית, והנושא יוחלט בבתי משפט נמוכים. החשיפה הפוטנציאלית היא 170 מיליארד דולר, אבל הליכים ארוכים ומסלולים חלופיים עלולים להגביל החזרים בפועל.

מה הסיכונים לשווקים הגלובליים?
תנודתיות גבוהה בסקטורים כמו רכב וטק, לחץ אינפלציוני בארה"ב, והאטה בסחר חוץ. דולר חזק יפגע ביצואנים זרים, אבל חקירות 301 עלולות להרחיב את החזית למדינות נוספות.