אקדמאים ומנהלים - OUT; משרות "פשוטות" - IN

הנתונים העדכניים של שירות התעסוקה מציירים תמונה של ניגודים חריפים. על פני השטח, היציבות שולטת: מספר דורשי העבודה יורד ב-2.3%, היחס בין משרות פנויות למחפשי עבודה עומד על 0.92 - כמעט משרה לכל דורש, ותובעי הבטחת ההכנסה נמצאים בשפל היסטורי. לכאורה מדובר בשוק הדוק, עם ביקוש חזק לעובדים ויציאה הדרגתית מהשפעות המלחמה והזעזועים של 2023.

קריאה קודמת - ירידה של 2.3% בדורשי העבודה בינואר, יותר אקדמאים ומנהלים במעגל האבטלה

אלא שמתחת למספרים הכלליים מסתתר שינוי עמוק יותר, ובעייתי יותר. שיעור האקדמאים והמנהלים בקרב המפוטרים קופץ ל-26% ו-21% בהתאמה, לעומת 17% ו-16% בלבד ב-2021. במקביל, חלקם של תושבי האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים (דירוג 8 עד 10 מתוך 10) עולה ל-20.8%, בעוד האשכולות הנמוכים יורדים. במילים פשוטות: יותר מבוססים, משכילים ומנהלים נכנסים למעגל האבטלה, והם מחליפים את העובדים הפחות מיומנים שהיו פעם הפנים המובהק של מחפשי העבודה.

מדובר בשינוי מבני בתמהיל שוק העבודה.

האם הבינה המלאכותית נוגסת במשרות?

התשובה אינה שחור-לבן, אבל הסימנים כבר כאן. מצד אחד, מספר המשרות בהייטק ממשיך לצמוח, אך משרות למפתחי תוכנה עומדות על כ-7,200 בלבד - ירידה משמעותית מיותר מ-10,000 ב-2022. כלומר, יש ביקוש, אבל התחרות עליו גוברת בצורה דרמטית.

הבינה המלאכותית מייעלת תהליכים, מאפשרת לארגונים להפיק יותר תפוקה מצוותים קטנים יותר, ומצמצמת את הצורך בחלק מהמשרות הזוטרות או החזרתיות. זה לא גל פיטורים ישיר בגלל AI, אלא שינוי בדרישות: מעסיקים מחפשים פחות "ידיים עובדות" ויותר מומחים מנוסים שיודעים להפעיל ולעבוד עם כלים חכמים, לנהל פרויקטים מורכבים, ולייצר ערך מעבר לפעולה השגרתית. במקביל גם שדרת הניהול מצטמצמת. כבר לא צריך מנהל לכל 5 עובדים, אפשר גם לנהל 15 אנשים כי יש כלים שעוזרים בניהול. 

העלייה במשלחי יד בלתי מקצועיים בקרב דורשי העבודה, והקפיצה החדה של 11.2% בקרב פקידים כלליים, עשויות להעיד על לחץ ניכר במשרות אדמיניסטרטיביות, תחום שבו אוטומציה ובינה מלאכותית כבר חודרות לעומק ההפעלה השוטפת. כאן, הנגיסה מתחילה להיות מוחשית יותר.

שוק יציב במספרים, משתנה במהות

חשוב להימנע ממסקנה פשטנית או קטסטרופלית. היחס הגבוה בין משרות פנויות למחפשי עבודה מלמד שאין קריסה בביקוש. להפך, שוק העבודה עדיין זקוק לעובדים רבים, אך הפער בין הכישורים הקיימים במשק לבין הכישורים הנדרשים מתרחב במהירות.

הבינה המלאכותית לא בהכרח מחליפה עובדים, אלא מעלה את הרף. מי שלא מתאים את עצמו - בין אם במיומנויות טכנולוגיות, ניהול נתונים, או יכולת להתמודד עם כלים חדשים – נשאר מאחור, ונכנס למעגל חיפוש עבודה ארוך ומתסכל יותר.

התמונה הכוללת, אם כן, היא של שוק יציב במספרים אך משתנה באופי. יותר אקדמאים מתחרים על פחות משרות ייעודיות, יותר תחרות בענפים טכנולוגיים, ויותר לחץ על תפקידים משרדיים שבעבר נחשבו יציבים. הבינה המלאכותית אינה מפילה את שוק העבודה הישראלי, אבל היא בהחלט מעצבת אותו מחדש, ובמהירות.

• נשללו דמי אבטלה ממובטלת שלא חזרה ארצה בתחילת חרבות ברזל
• ניהלה את הכספים, קבעה לעצמה שכר - ותקבל דמי אבטלה?

השאלה המרכזית כבר אינה כמה משרות נעלמות, אלא אילו משרות נוצרות, ומי מצליח לעבור את ההסבה המקצועית בזמן, לפני שהשוק מותיר אותו מאחור.