חתול, מצלמה מחוקה וסרטונים אינטימיים: בית המשפט חילק 50-50 בתביעת ביטוח של 30 אלף שקל

בתאונת דרכים שבה נפגע רכב טויוטה קורולה בבעלות התובע, הוכרז הרכב הניזוק כאובדן גמור, וכן ניזוקו שני רכבים של צדדים שלישיים שחנו במקום. התובעת הגישה תביעה בסך 29,736 שקל, כשלטענתה היא זו שנהגה ברכב, והתאונה קרתה כאשר חתול קפץ לכביש.

"לקחתי את החברה של הבן שלי שישבה מימיני והבן שלי ישב מאחור, בסיבוב ליד הבית, קפץ חתול מצד שמאל ואני, בשביל לא לדרוס אותו, חזרתי ימינה פגעתי בשני רכבים".

חברת הביטוח: "הבן נהג ברכב"

חברת הביטוח דחתה את התביעה בטענה כי מי שנהג ברכב היה הבן של התובעת, שאינו מוסמך לנהוג בו ואינו מכוסה בפוליסת הביטוח. חברת הביטוח הצביעה על שני ממצאים מרכזיים שעוררו חשד: כרטיס הזיכרון המחוק: חברת הביטוח טענה כי "בכרטיס הזיכרון של מצלמת הרכב ישנן 64 ג'יגה בפועל מצולמים 58 ג'יגה (בשלב מאוחר יותר צוין כי צולמו רק 54 ג'יגה) לטענת חברת הביטוח הקטעים המחוקים מכרטיס הזיכרון הינם כנראה האירועים סביב נושא התאונה".

בתשובה טען החוקר מטעם חברת הביטוח: "מצלמת דרך היא הביאה לי, כרטיס זיכרון של 64 ג'יגה, היו חסרים בו צילומים בדיוק לתאריך וזמן התאונה ואני יודע שהם נמחקו כי כרטיס הזיכרון מכיל 64 ג'יגה ומה שאני קיבלתי היה בו פחות ג'יגה. דווקא זמן התאונה נמחק".

• אחרי שהחלה לשלם: חברת ביטוח עצרה את הקצבה - ותפצה
• סוכן ביטוח שפוטר ימשיך לקבל עמלות אחרי סיום העבודה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובעת דחתה את הטענה והסבירה שמצלמת הרכב לא עבדה כבר יום קודם לכן, ושהעובדה שבכרטיס הזיכרון כתוב 64 ג'יגה לא אומרת שאכן יש בו בפועל 64 ג'יגה - לעיתים יש פחות מהכמות המצוינת על גבי כרטיס הזיכרון.

נימוק נוסף של חברת הביטוח היה סירובה של התובעת למסור את מכשיר הפלאפון שלה. בעדותה הסבירה התובעת את הסיבה: "לא סיפרתי לו את הסיפור למה לא רציתי להראות לו את הסרטונים שהעברתי לבן שלי, יש שם משהו אישי שלא רציתי להראות את הווטסאפ שהעברתי לבן שלי, באותו היום קרה איזה שהוא מקרה שלא הראתי לו את הוואצאפ של הבן שלי כי היו שם דברים אישיים מאוד שקרו עם הבת שלי". 

עוד הוסיפה: "באותו היום של התאונה קרה משהו מאוד חמור עם הבת שלי ועברו סרטונים שאני לא מוכנה שיראו אותם".

התובעת הסכימה בסופו של דבר לאיכון הטלפון ופלט השיחות, אך העלתה טענה: "לא תיאמנו גרסאות יש שם חומר שאני לא מעוניינת להציג".

בית המשפט התרשם כי קביעותיו של החוקר מטעם חברת הביטוח אינן חד משמעיות. בפסק הדין נקבע: "החוקר משתמש בביטויים כמו - 'יותר סביר', 'אין לי מעקב בזמן אמת', 'אני לא יודע באמת מה קרה'... כל אלו מעלים ספקות ביחס לקביעתו של המומחה".

• ניסתה לתקן הצעה אחרי שנודעו התוצאות - מה קבע השופט?
• המתווכת נגד הסוכנות: האם תוכל לספר את גרסתה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בעלי מחסן של 41 מ"ר תקע הקמת 616 דירות במשך שנים

כאשר נשאל החוקר על אפשרות לשחזר את הקטעים המחוקים מכרטיס הזיכרון, הוא השיב: "אני לא יודע אני לא מומחה - לווטסאפ, לא יודע אני מבין קצת בטכנולוגיה אבל לא ברמה כזו, אפילו מומחים גדולים לא מצליחים לשחזר הרבה פעמים".

בניסיון להגיע לאמת, הציע נציג הנתבעת הליכה לבדיקת פוליגרף. נקבע כי "אם יוכח שדברי התובעת אמת, חב' הביטוח תשלם את הנזק ע"פ הפוליסה", ברם התובעת ציינה בפירוש: "אני לא מסכימה לפוליגרף".

בית המשפט ניסה אף בדיון השני לכוון את הצדדים לבדיקת פוליגרף, אך הדבר לא יצא לפועל.

פסק הדין: חלוקה של 50-50

לאחר שני מועדי הוכחות, בית המשפט קבע: "במקום בו לא ניתן להעדיף גרסת צד אחד על פני האחר וכאשר העלתה הנתבעת ספק לגבי זהות הנהג או הכיסוי הביטוחי וכאשר לא ניתן לקבוע חד משמעית את האחריות לניזקי הרכב, בית משפט קובע כי יש לחלק את התשלום בגין ניזקי התאונה באופן ש-50% יושת על הנתבעת ו-50% תספוג התובעת".

לאור סכום התביעה בסך של 29,736 שקל (כולל 2,000 שקל הוצאות טרחה), בניכוי הסך של 3,058 שקל ששולם לתובעת בגין שרידי הרכב, נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 13,339 שקל בנוסף לסך שכבר קיבלה, כך שסך כולל של 16,397 שקל.