
״בלי AI ו-500 מיליון דולר ARR יהיה קשה להנפיק - 2025 פתחה חלון ל-2026״
ערן דגון, שותף בכיר בדלויט ישראל וראש אשכול ההייטק בתל אביב, מסביר למה 2025 יצרה מומנטום, למה מדד הפחד קובע את חלון ההנפקות, ואיך AI וסייבר ממשיכים להוביל, בזמן שתוכנה טהורה מקבלת פחות סבלנות מהשוק
שוק ההנפקות האמריקאי חזר לזוז ב-2025, אחרי שלוש שנים קשות. היקף הגיוסים טיפס חזרה מעל הממוצע הרב-שנתי, יותר ממחצית מהחברות החדשות נסחרות מעל מחיר ההנפקה, וה-VIX סיים את השנה ברמה שמאפשרת לפתוח חלונות.
בישראל, לעומת זאת, שש חברות אמנם יצאו להנפקה וגייסו קרוב ל-2 מיליארד דולר, אבל הביצועים בשוק המשני היו מעורבים. ערן דגון, שותף בכיר בדלויט (Deloitte) ישראל, וראש מגזר ה-TMT (Technology, Media and Telecommunication ) אומר שהשאלה היא לא רק אם החלון פתוח, אלא אם החברות מגיעות בוגרות מספיק - עם ARR של מאות מיליוני דולרים וחשיפה אמיתית ל-AI. בראיון לביזפורטל הוא מתייחס למומנטום שנוצר בארה״ב, לרף הבשלות החדש שנדרש מחברות טכנולוגיה, לפערי השווי שהצטמצמו ולתחומים שבהם ישראל יכולה להמשיך להיות רלוונטית גם ב-2026.
האם 2026 צפויה להיות שנת חזרה משמעותית של חברות ישראליות להנפקות בארה״ב?
"כדי להבין מה יהיה ב-2026 עם חברות ישראליות, צריך קודם להבין מה הולך לקרות ב-2026 בארצות הברית. אנחנו מאוד מפוקסים על עצמנו, אבל בסוף צריך שוק פתוח וכל התנאים שיאפשרו את זה. 2021 הייתה אאוטלייר, אז אני מוציא אותה מהמשוואה. כדי להבין מה מצפה לנו ב-2026 צריך להבין כמה משמעותית הייתה 2025. זאת הייתה שנה פיווטלית מבחינת ההנפקות בארצות הברית. אחרי 2022, 2023 ו-2024 שהיו שנים קשות יותר, השוק בהחלט נפתח מחדש.
מבחינת ה-proceeds ראינו עלייה הדרגתית, היינו ב-7 מיליארד, ואז 19 מיליארד ו-29 מיליארד ב-2024, וב-2025 סוף סוף עברנו את הממוצע של 20 השנים האחרונות. אנחנו באזור ה-44 מבחינת proceeds, וזה כבר מעל הממוצע של 20 השנים האחרונות כשמוציאים את 2021. זה נתון משמעותי. עוד דבר חשוב הוא מה קורה אחרי ההנפקה. בשנים 2022 עד 2024 הרבה משקיעים שהשתתפו בהנפקות הפסידו כסף גם שנה ואפילו יותר אחרי. ב-2025 בפעם הראשונה עברנו את ה-50% מהחברות שהונפקו ונסחרות מעל מחיר ההנפקה. זה מייצר תיאבון.
- ביטגו עולה לנאסד״ק בזמן שהביטקוין ברצף ירידות
- רשות ני"ע מהדקת את הגילוי בנדל"ן היזמי ובתשקיפי IPO לקראת דוחות 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והנושא השני הוא ה-VIX. מדד פחד טוב הוא מתחת ל-20. זה לא אומר שמעל 20 אין הנפקות בכלל, אבל כשזה משתולל לאזור 50 ומעלה, כמו שראינו סביב המתיחויות הגיאופוליטיות ומלחמת הסחר, הברז נסגר. ההנפקות באמת היו ממש בודדות שיצאו בחלון הזה שבאזור סוף מרץ-אפריל. אותו דבר אפשר לראות ב-government shutdown באוקטובר-נובמבר שהיה מורכב. ה-SEC היה סגור, וכמובן גם חלקים מהממשל, וזה גרם לכך שהיו שני חלונות שבהם לא היו הנפקות בכלל. אחר כך ראינו קפיצה משמעותית ביולי-אוגוסט למרות שזה קיץ, ספטמבר שהוא תמיד חודש שיא, ובדצמבר חודש עם 7.7 מיליארד דולר של proceeds. זה מכניס אותנו ל-2026 עם מומנטום מאוד מאוד חיובי. נוסיף לזה שמדד ה-VIX סגר את 2025 באזור ה-15, שזה מצוין. בקיצור, אנחנו כבר חודשיים בפנים, יש לנו את ה-VIX טיפה יותר גבוה ויש מתיחויות גיאופוליטיות, אבל כאלה שדחו את ההנפקה שלהם מ-2025 ל-2026 כבר כן יוצאים ועומדים בפתח."
כמה חברות ישראליות נמצאות כיום באמת בשלות להנפקה, וכמה עדיין רחוקות מתנאי השוק?
"צריך להסתכל על מה יצא מישראל. בשנה שעברה היו שש הנפקות שיצאו מישראל. זה בהחלט יותר גבוה ממה שהיה בעבר. גויסו שם קרוב ל-2 מיליארד דולר, ובמונחים ישראליים זה יפה מאוד. עם זאת, לצערי כל המניות האלה נסחרות היום מתחת לשווי שבו הונפקו, ולכן אולי בינתיים באזורים האלה הסנטימנט נמוך יותר. זה לא זמן בועה. השוק יותר מפוכח. כשמסתכלים על ארצות הברית רואים שחברות טכנולוגיה שם בתאוצה מטורפת. אני שם רגע את חברות ה-SaaS בצד כי יש להן את האתגר שלהן, אבל אין ספק שהשוק דורש היום יותר."
באילו תחומים ישראליים נראה את עיקר הפעילות – סייבר, תוכנה ארגונית, AI, תשתיות דאטה?
"אין ספק שסייבר ו-AI יעמדו במרכז. כשמדובר בתוכנה, AI יהיה מקודד לשנת 2026. גם אם נרצה וגם אם לא נרצה, זה יהיה שם. בשנת 2025 ראינו שכל חברות התוכנה שהיו בליבה של AI או שנגעו ב-AI בצורה פיווטלית ומשמעותית הצליחו. חברות שהן פיור תוכנה בלי משהו Fundamental סביב AI, זה יותר מאתגר. זה יותר על הולד.
- מרחפנים לניהול השקעות - חן גולן מצטרף לפרופאונד
- ג'י סיטי מרגיעה את המשקיעים בתוצאות מקדמיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברק רוזן הופך לקבלן הכי גדול בישראל
יש לפעמים הייפ נקודתי סביב פיתוח כזה או אחר, אבל אני מסתכל על התמונה הרחבה. סייבר סקיוריטי בהחלט נושא חם. יש גם Life Sciences ו-Health Tech. היו כמה הנפקות מהתחום הזה, אבל בדרך כלל מדובר בגיוסים קטנים יותר וזה שוק מאוד סלקטיבי, תלוי שלב. תחום האנרגיה וה-Industrial חזק מאוד בארצות הברית, במיוחד סביב חיסכון באנרגיה. אם יש לנו משהו להציע שם, זה משמעותי. וגם Space, Defense ו-Aerospace, עם השקעה ממש עצומה ושינויי מדיניות. אלה אזורים שבהם יכולים להיות כיסים שישראל תשתלב בהם."
מה קורה כיום בתחום התוכנה הארגונית, האם מודל ה-SaaS עדיין מקבל פרמיה בוול סטריט, האם סייבר ישראלי עדיין נתפס כחזק ומבדל בעיני משקיעים אמריקאים?
"הוא מקבל פרמיה כשהוא יושב חזק על AI. ראינו את זה ב-2025. אבל חברות שהן רק תוכנה בלי רכיב AI מהותי שמייצר שינוי אמיתי, מתקשות יותר. השוק מחפש משהו פיווטלי, משהו Fundamental. לא רק מודל מנויים."
הסייבר הישראלי בהחלט עושה משהו חזק. אנחנו גם בצד של החברות הגלובליות, אם זה פאלו אלטו וצ׳ק פוינט, לא צריך להרחיב יותר מדי. בשנה האחרונה היו הרבה מיזוגים, וכמובן יש את הרכישות של פאלו אלטו שאנחנו שומעים עליהן פה כל שני וחמישי. אני לא אומר את זה על דרך השלילה, זה בהחלט טוב. יש פה קפיצה אקספוננציאלית וגיוסים מאוד משמעותיים שהחבר׳ה בסייבר עושים. עכשיו השאלה היא מה קורה עם החברות הבוגרות יותר. בסופו של דבר החברות האלה נמדדות ב-ARR ובצמיחה, וזה הסיפור."
מה רף הבשלות היום להנפקה – מבחינת הכנסות, קצב צמיחה ורווחיות? מה הקו המינימאלי מבחינת ARR?
"אם בעבר דיברו בארצות הברית על 300 מיליון דולר ARR כרף בשל להנפקה, היום כבר מדברים על 500 עד 600 מיליון דולר ARR כדי להיחשב בשלים באמת. אם אין מספיק צמיחה אורגנית כדי להגיע לשם, נראה יותר מיזוגים, במיוחד בסייבר הישראלי."
אנחנו רואים יותר ויותר מה שנקרא dual tracking. חברות מכינות את עצמן להנפקה, ובמקביל מוכנות לרכישה. זה יכול להוביל לרכישה אסטרטגית או לסוגי עסקאות אחרים. שני המסלולים רצים יחד. אני אישית רוצה לראות הנפקות בארצות הברית - חברות גדולות ומשמעותיות עם המשך ניהול מישראל, טכנולוגיה מישראל ועובדים מישראל."
האם יש פער בין השווי שחברות ישראליות מצפות לו לבין מה שהשוק האמריקאי מוכן לשלם בפועל?
"הפער הזה היה מאוד קיים אחרי 2021. ראינו את זה באופן מאוד משמעותי גם בהקמה של חברות וגם בריצה לשווי. אבל בשנה האחרונה הוא פחות קיים, יש פה שינוי. יש בגרות של אותן חברות, יש בגרות של השוק ויש פה הבנה של באיזה מגרש הן מסתובבות. גם הגיוסים הגדולים והמשמעותיים מלמדים אותן, כי לא בקלות כזו גייסו את הכספים כמו שגייסו בעבר. עכשיו רגע, לנו יש את הוויז של העולם. זה אותו סיפור של ספייס אקס ואופן AI בארצות הברית, שמדובר שם בגיוסים ושוויים של עשרות עד מאות מיליארדי דולרים. אבל החברות הישראליות שמחפשות גיוס של עד 250 מיליון דולר כן צריכות להציג יותר ולהגיע בוגרות יותר. אני חושב שהפער הזה נסגר. מי שאצלו עדיין יש פער, המציאות כבר תיקנה אותו. רואים את זה בגיוסים האחרונים ובריצה לצמיחה באזורים שהשוק דורש. השוק הישראלי התבגר מאוד בחמש השנים האחרונות.
זה הרבה יותר מסתנכרן. כשמסתכלים קדימה על ארצות הברית, מצפים שב-2026 מבחינת גיוסי כסף ב-IPOs תהיה קפיצה משמעותית, בלי לקחת בחשבון את האאוטליירים כמו ספייס אקס ואופן AI. יש שם גם דאטה בריקס ועוד חברות כאלה. הן אאוטליירים, אבל הן כן מייצגות איך 2026 הולכת להיראות: דגש על AI וכל הנלווים של זה, וחברות שישאבו המון כסף. ומה שחשוב לראות בהנפקות האלה, או רגע אחרי כל ההנפקות הגדולות, זה מה קורה עם הכסף: האם הוא מחליף ידיים, האם מחיר המניה עולה, האם יש ליקווידיות, והאם אותם חתמים ועושי שוק שקנו בהנפקה מצליחים להחליף ידיים ברווח ולא בהפסד."
עד כמה המצב הביטחוני והגיאופוליטי משפיע על החלטות משקיעים להשתתף בהנפקות של חברות מישראל?
"ההשפעה היא בעיקר דרך מצב השוק בארצות הברית. כשיש מתיחויות, ה-VIX עולה, וכשהוא עולה הברז נסגר. זה לא רק ישראל, זה כל השוק. מצד שני, בתחומים כמו סייבר ודיפנס טק, המתיחות גם מגדילה עניין. יש יותר תקציבים ויותר צורך. ישראל בעולם זה נושא חם. יש מתיחות עולמית וקורים דברים, ואנחנו רלוונטיים."
האם נראה רישום כפול של ישראליות שכבר ציבוריות בתל אביב, או שהמהלך הוא ישירות לנאסדק?
"אני מאוד בעד רישום כפול והרחבת חשיפה. פתיחת השוק הישראלי, הרחבת מדדים, קרנות אמריקאיות שמשקיעות במדדים מחוץ לארצות הברית ויכולות להסתכל גם על תל אביב. כל זמן שאנחנו נותנים לעצמנו יותר חשיפה למשקיעים, זה מוביל לגיוס כסף וגם לחשיפה טכנולוגית ומדעית. עם זאת, בהרבה מקרים חברות טכנולוגיה ירצו את עומק השוק של הנאסדק."
אם צריך להעריך מספרית – כמה הנפקות ישראליות נראה ב-2026 ובאילו סדרי גודל שווי?
"אני חושב שהשנה תהיה יותר טובה משנה שעברה בוודאות. אני גם רוצה שהסנטימנט סביב החברות הישראליות יהיה יותר טוב. המשמעות היא שלאחר ההנפקות תהיה ליקווידיות טובה יותר והחלפת ידיים טובה יותר מייד אחרי ההנפקה. יש חבורה טובה של חברות שמתכננות. הן בוגרות יותר. אם זה יהיה ב-2026 או שחלק ייגרר ל-2027 בגלל תנאי השוק בארצות הברית, זה תלוי בחלון. אבל זה יהיה הרבה יותר גדול ממה שראינו בשנים האחרונות. החברות הרבה יותר מעניינות."
זה ייגע ב-Cyber security, AI, ואני מקווה גם באנרגיה וחיסכון באנרגיה. יש גם מהלכים בדיפנס טק, למשל חברה שנכנסה לתהליך ספאק בשווי של 1.5 מיליארד דולר. יש רכישות וגיוסים מעניינים מאוד. יש הרבה עניין סביב התחומים האלה, ובתקופה של מתיחות עולמית אנחנו בהחלט רלוונטיים."
יש
משהו שלא כיסינו ושחשוב לך להדגיש לגבי השוק הישראלי?
"כן, שני דברים. קודם כל אני מאוד מאוד חיובי לגבי השוק הישראלי. יש פה תמיד עננות, ואנחנו מאוד אוהבים להיכנס לפסימיות בתוך הקלחת המקומית. אבל אני רואה את ההתקדמות. הדבר השני הוא כל הנושא
של רישום כפול ופתיחת השוק. מעבר לימי מסחר בימי שישי, הרחבת המדדים, פתיחת השוק הישראלי לקרנות אמריקאיות שמשקיעות במדדים מחוץ לארצות הברית ויכולות להסתכל גם על תל אביב. כל זמן שאנחנו נותנים לעצמנו יותר חשיפה למשקיעים, בכל שוק שזה יהיה, זה מוביל לגיוס כסף, אבל
גם לחשיפה טכנולוגית ומדעית של היכולות שלנו והרצינות של השוק הישראלי. אני ממש בעד. אני אקח כל חברה לכל מקום בעולם כדי להוביל את זה. אני באמת אופטימי. קל מאוד להיגרר לפסימיות פה, אבל אני רואה את הכיוון."