הפעם לא - מתי כן תרד הריבית?

בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, אחרי שתי הפחתות רצופות מאז נובמבר 2025. למרות שבשוק העריכו הפחתת ריבית, עם פרסום נתוני הצמיחה ובהינתן א הוודאות בקשר לאיראן הערכנו כאן שהריבית הפעם לא תרד. 

בהודעת הבנק מודגש כי "אי הוודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים", לצד עלייה קלה בפרמיית הסיכון של ישראל כפי שמשתקפת במרווחי ה-CDS ובמרווח האג"ח הדולרי. האינפלציה אמנם מתמתנת ל-1.8% בשנה - מתחת לאמצע היעד - אך בבנק מדגישים כי היא "קרובה למרכז היעד" וכי חלק מהירידה טכני. במקביל, מחירי השכירות מואצים: סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים עולה בקצב שנתי של 3.8%, ותחת תחלופת שוכר העלייה מגיעה ל-6%. גם מחירי הדירות חוזרים לעלות בשני המדדים האחרונים.

האומדן הראשוני לרבעון הרביעי של 2025 מצביע על קצב צמיחה שנתי של 4%, מעל המגמה ארוכת הטווח. שוק העבודה נותר הדוק, והשכר במגזר העסקי עולה בקצב של כ-5.1% בספטמבר-נובמבר. האשראי העסקי והצרכני ממשיכים להתרחב בקצב גבוה, ושיעורי הפיגורים נשארים נמוכים. בבנק מציינים כי הסיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה נותרו בעינם - ההתפתחויות הגיאופוליטיות, ביקושים גבוהים מול מגבלות היצע והתפתחויות פיסקליות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תוקף את ההחלטה ומגדיר אותה "שגויה", בטענה שהאינפלציה נחלשת והשקל חזק. מנגד, אנליסטים רבים סבורים כי השילוב בין מתיחות ביטחונית, התאוששות מחירי הדיור ונתוני צמיחה חזקים מצדיק זהירות.

• המשנה לנגיד: ״הייתי נזהר מלהגיד שהדולר ימשיך להיחלש״
• שוק ההון מנצח את החזאים: מחקר של בנק ישראל מגלה מי צופה את האינפלציה ראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפחתת ריבית צפויה במרץ

השוק כעת מתמחר הסתברות גבוהה להפחתה בישיבה הבאה ב-30 במרץ, אך כפי שהוכח בשבוע האחרון - הרוחות הגיאופוליטיות מסוגלות להפוך את התמחור במהירות. השורה התחתונה: בנק ישראל מאותת כי בשלב זה היציבות קודמת להאצה, והריבית נשארת כלי זהיר מול סיכונים שעשויים להתגבר.

בבנק ישראל סיפקו במקביל את ההסברים להחלטה בהינתן מצב השוק -  אי הודאות הגיאופוליטית שבה לעלות על רקע עימות אפשרי מול איראן. האינפלציה הוסיפה להתמתן והפעילות במשק ממשיכה להתרחב. שוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק במעט מול הדולר, בדומה למגמה העולמית, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט.

מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר נותר ללא שינוי ובחודש ינואר ירד ב-0.3%. התפתחות האינפלציה השנתית תואמת את ההערכות הקודמות: לאחר מדד דצמבר האינפלציה השנתית עלתה, ולאחר מדד ינואר התמתנה לקרבת מרכז היעד ועמדה על 1.8%. בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עמד בינואר על 1.9%. קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ועמד על 2.9% במונחים שנתיים, וקצב אינפלציית הסחירים ירד בחדות ועומד על 0.2%- ב-12 החודשים האחרונים. 

• השקל חזק, הצרכן חלש - כך מתקבע יוקר המחיה בישראל
• חייבה לקוחות שנה אחרי בקשת הניתוק: הוט תקנס ב-2.5 מיליון שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיטה חדשה להלבנת מזומנים דרך כספומטים: רשות המסים חושפת...

החזאים צופים שהאינפלציה השנתית תשהה מעט מתחת לסביבת מרכז היעד במהלך השנה. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים מצויות בממוצע ברמה הנמוכה מעט ממרכז היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בסביבת מרכז היעד. להערכת הוועדה עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 1.1% מול הדולר, ושל 0.4% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-0.5%.

המשק מתחמם

מהאומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של שנת 2025 עולה כי קצב הצמיחה הרבעונית עמד על 4% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות), מעל המגמה ארוכת הטווח. הגידול בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה חדה בייצוא של 25.6%. הצריכה השוטפת צמחה ב-3.6% במונחים שנתיים, בסביבת קו המגמה. לצד זאת, נרשמה ירידה בצריכת מוצרים בני קיימא לאחר צמיחה חריגה ברבעון השלישי. הצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני ירדה במתינות, והתוצר העסקי צמח ב-7.1% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות). במקביל, עודכנו נתוני צמיחת התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2025 כלפי מעלה ל-12.7% (מ-11.1%). בסיכום השנה ולאור העדכון של נתוני העבר, צמח התוצר בקצב של 3.1%, גבוה במעט מההערכות הקודמות

האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על עליה קלה בחודש ינואר ביחס לממוצע ברבעון הקודם, ונעים סביב קו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס (בניכוי עונתיות) לחודש ינואר נותר יציב, אולם עדיין נמוך מרמתו ערב המלחמה. בענף הבינוי שבה לעלות מגבלת הביקוש, לאחר הקלה במגבלה זו בחודשים האחרונים. מדד אמון הצרכנים בחודש ינואר הוסיף לעלות ונמצא ברמה גבוהה יותר בהשוואה לתקופה של טרום המלחמה. 

גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הראשון של השנה מוסיפים לשהות ברמה גבוהה. בחודש ינואר, חלה עלייה מתונה בייבוא הסחורות, בהובלת הגידול בייבוא מוצרי צריכה ומוצרי השקעה, בעוד שייבוא חומרי הגלם נותר יציב. יצוא הסחורות, שמתאושש בהדרגה, נותר יציב בינואר ורמתו גבוהה בהשוואה לשנה האחרונה. בחודש ינואר הגירעון בסחר הסחורות נותר ברמה גבוהה.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עלה ועמד על 4.9 אחוזי תוצר בחודש ינואר. שנת 2026 החלה עם תקציב המשכי, זאת מאחר שתקציב המדינה טרם אושר בכנסת. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח.

שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת ההיצע עדיין משמעותית. יחס מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים נותר גבוה כאשר שיעור המשרות הפנויות יציב ועמד בחודשים דצמבר וינואר על 4.6%. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) נותר נמוך ויציב ועמד בחודש דצמבר על 3.2%. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש דצמבר ירד קלות ועמד על 0.4%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) ירדו בחודש דצמבר לרמות הדומות לאלו של טרום הפסקת האש, ועמדו על 78.8% ו-81.1% בהתאמה, לאחר שעלו בכחצי אחוז בחודש נובמבר. 

השכר במגזר העסקי עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור גבוה, של כ-5.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הדומה לעליה בחודשים אוגוסט-אוקטובר. נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בחודשים אוקטובר-דצמבר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עמד על 3.4%, ירידה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על האפשרות שגם קצב גידול השכר העסקי יתמתן.

לאחר שמונה חודשים של ירידות מחירים, מחירי הדירות שבו לעלות. בחודשים אוקטובר-נובמבר עלו מחירי הדירות ב-0.6% ובחודשים נובמבר-דצמבר עלו ב-0.8%. קצב העלייה השנתי של המחירים עלה ל-0.4%. מלאי הדירות הלא מכורות נותר ברמה גבוהה. בחודש ינואר הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.8 מיליארדי שקל בניכוי עונתיות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שב לעלות בתקופה הנסקרת ועלה מקצב עליה שנתי של 3.3% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה מ-2.6% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ-4.6% בדצמבר ל-6% בינואר.

במהלך התקופה הנסקרת, הוסיפו לעלות מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, עלתה מעט בימים האחרונים בעקבות ההתפתחויות הגיאופוליטיות. האשראי העסקי ממשיך להתרחב בקצב גבוה מאוד, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי בית ממשיך לצמוח בקצב גבוה מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. נתוני סקר המגמות לחודש ינואר מציגים נגישות גבוהה יחסית לאשראי עבור עסקים קטנים וגדולים.

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב. מגמת ההתמתנות באינפלציה העולמית נמשכה בתקופה הנסקרת, אם כי במספר מדינות מפותחות האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש ינואר עלה. נפח הסחר העולמי בסחורות רשם עלייה חדה של 2.2% בנובמבר, לאחר ירידה של 1.4% באוקטובר. עם זאת, קיימת אי ודאות לגבי ההשפעה של החלטת בית המשפט העליון בארה"ב בנוגע למדיניות המכסים על הסחר העולמי. מאז החלטת הריבית האחרונה, ועל רקע המתיחות בין איראן לארה"ב, מחיר הנפט עלה בכ-16% וחבית מסוג Brent נסחרת סביב 72 דולר. נתוני התוצר בארה"ב ברבעון הרביעי של השנה הפתיעו כלפי מטה. 

קצב הצמיחה עמד ברבעון הרביעי על 1.4% במונחים שנתיים, זאת לעומת 4.4% ברבעון השלישי של 2025. חלק מההפתעה כלפי מטה משויך להשבתת הממשל בארה"ב במהלך הרבעון הרביעי כאשר רכיב הצריכה הפרטית מצביע על עמידות ורכיב ההשקעות מצביע על תרומה משמעותית לתוצר. 

הצמיחה בארה"ב לכל שנת 2025 עמדה על 2.2%. דוחות התעסוקה בארה"ב לדצמבר וינואר הצביעו על התאוששות בהיקף המועסקים, ועל ירידה בשיעור האבטלה מרמה של 4.5% בנובמבר ל-4.3% בינואר. בגוש האירו, לפי הקריאה השנייה, התוצר ברבעון הרביעי צמח ב-1.3% במונחים רבעוניים בקצב שנתי ובסה"כ ב-1.5% ב-2025 בממוצע בהשוואה ל-2024. בסין, התוצר ברבעון הרביעי של 2025 עמד על 5%. הייצוא הסיני דחף את הצמיחה כלפי מעלה ואילו הביקושים המקומיים היו חלשים יחסית. בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) התמתן, והאינפלציה לחודש ינואר עמדה על קצב של 2.4%. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) התמתן קלות ועמד על 2.5%. בגוש האירו, האינפלציה ממשיכה להתמתן. 

במונחים שנתיים האינפלציה לחודש ינואר עמדה על 1.7%, כשמדד הליבה ירד באופן מתון יותר לרמה של 2.2%. בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי. תוואי הריבית של ה-FED עלה ואילו ב-ECB התוואי נותר ללא שינוי משמעותי.