הפדרל רזרב אומר שהוא נחוש להילחם באינפלציה, אך חלק מהכלכלנים חושבים שמרכיביה לא יעשו לו חיים קלים ותידרש העלאה בקצב מהיר יותר. בסנט לואיס שבארצות הברית, ג'יימס בולארד יו"ר שלוחת הפד תמך בהעלאה ראשונה של 0.5 נקודות ולא 0.25 כפי שהוחלט, וחשב שיעד הריבית לסוף השנה צריך להיות 3%. אצלנו, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש אמר בראיון ש"ההיסטוריה מראה שלא הצליחו להוריד אינפלציה נמוכה בהרבה מהנוכחית עם ריבית של 2.8% בלבד" – זה היעד של הפד לסוף 2024 בעוד כיום האינפלציה שנמדדה בפברואר היא 7.9%.

הפד נקרע בדילמה של הורדת האינפלציה מחד והסיכון של כניסה למיתון מאידך, ובינתיים לא בטוח שהאזרחים האמריקאים מצויידים באותו אורך רוח. את הפגיעה הם מרגישים בארנק, וככל שיגידו "סיימנו לחכות" וידרשו מהמעסיק העלאת שכר שתהלום את יוקר המחיה הנוכחי, יתכן מעגל אינפלציוני מתמשך – כך מזהירים גם בקרן הגידור ברוואן הווארד, מהגדולות בעולם המתמחות בתחום המאקרו, שנמצאת בבעלות היהודי הבריטי אלן הווארד.

"השילוב בין אינפלציה גבוה, שוק תעסוקה מהודעה וציפיות אינפלציוניות שמשקפות חוסר וודאות מספק את אותו 'מתכון' שהביא לספרילה האינפלציונית של שנות השבעים – זו שהיה יקר מאד לדכאה בתקופת הנגיד פול וולקר החל בסוף העשור", כך נכתב בסקירה למשקיעים מטעם קרן הגידור.

יוזכר כי האינפלציה בזמנו נגרמה במידה ניכרת בשל מחירי האנרגיה שהאמירו – היצואניות מהמזרח התיכון, מדינות ערב העשירות במרבצי הנפט, החרימו את הלקוחות מהמערב שתמך בישראל במלחמת יום הכיפורים. התקופה ההיא בארצות הברית אופיינה בסטגפלציה, שילוב של סטגנציה בצמיחה ואינפלציה – שהגיעה בשיא ל-20%. המהלכים שנקט וולקר עלו לכלכלה האמריקאית במיתון עמוק.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמו בולארד שהזכרנו, גם בברוואן הווארד מאמינים שהפד "הרבה מאחור" במתווה העלאת הריבית שלו. לדעת כלכלני קרן הגידור, יעד הריבית צריך להיות איפשהו בין 4-6% - ולא 2.8%. השנה נכונות לפד עוד 6 העלאות ריבית, אך היו"ר פאואל גמיש לבצע שינויים בתכנית ולהעלות את הריבית יותר פעמים, או בפעימות גדולות יותר.

אמנם ארצות הברית אינה מייבאת בהיקף משמעותי נפט או גז מרוסיה, והיא דווקא יצואנית גדולה של סחורות אלה, אך עדיין חשופה לעליות המחירים, גם בגזרות כמו שמן החמניות, הניקל, החיטה, גרעיני התירס ועוד.

לבד מהתחרות על כח אדם מוכשר בהייטק שהביאה להעלאות שכר, ב-  APPLE (AAPL), כמו קודם לכן ב-  MCDONALDS (MCD) העלו גם את שכרם של עובדים מדרגים נמוכים יותר, אלה שפוגשים את הלקוחות בסניפים. אם ברשת המזון המהיר הוצאות השכר לקחו חלק בעלייה של 14% בהוצאות התפעוליות ברבעון הרביעי של 2021, אז אצל ענקית הטק הוחלט על העלאות בשיעור של 2-10% שיקבלו מי שעבדו בחברה עוד טרם הקורונה ומאיישים את תפקידי המכירות, צוות התמיכה הטכנית ובכירים בשרשרת המכירות המשתכרים לפי שעה. זאת, במטרה להשוות את שכרם לזה של העובדים בגיוסים החדשים – שכבר לוקח בחשבון את האינפלציה.

• בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
• הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

בבנק ההשקעות  GOLDMAN SACHS  (GS) כתבו עוד לפני פרסום נתוני האינפלציה בארצות הברית לינואר, כשהיא הייתה ברמות נמוכות יותר, ש"העלאות השכר כנראה צריכות להאט מעט" שכן "יהיה קשה" גם ליישם העלאות של 5-6% וגם לא לתרום לאינפלציה.

השאלה היא עד כמה מהעלאות השכר לעובדים קיימים או חוזי ההעסקה החדשים כוללים הצמדות למדד המחירים לצרכן, או שמה מקבעים מראש שכר גבוה יותר בציפייה לאינפלציה גבוהה יותר. אם מדובר על האופציה השנייה, ניתן לדמיין שמעסיק לא יוריד את שכר העובדים היה ויצליח הפד להוריד את האינפלציה. במצב כזה העובדים ירוויחו מיותר הכנסה פנויה, שכן המצרכים החיוניים יעלו פחות, והדבר יתרום לביקושים – מה שרק ישאיר את האינפלציה בסביבה.

ואולם מוקדם יותר השבוע, פרשן הניו יורק טיימס פול קרוגמן מציע מבט אחר, מרגיע יותר – ולפיו בשונה מבשנות השבעים, חוזי השכר אינם כוללים מראש העלאות גבוהות ברמות של אז. ומדוע כך? כיוון שהציפיות האינפלציוניות נמוכות יותר – וזה מביא אותנו לתשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שמשקפות את אותן הציפיות. בסוף השבוע האחרון נרשם היפוך בעקומת התשואות בין האגרות לפדיון בעוד שנתיים לבין אלה בעוד עשר שנים. התשואה על הראשונות הייתה גבוה מזו על האחרונות.

התרגום הוא שבמעלה הדרך השוק מצפה שהכלכלה האמריקאית תתקע בקיר – אולי האינפלציה תהיה נמוכה יותר, אך גם יהיה מיתון, ואו אז יצטרך הפד לשנות כיוון כלפי הריבית ולחזור להוריד אותה. ואם זו תרד, סימן שהאינפלציה אינה גבוה ברמה שתהווה איום, שכן אם הייתה, היה צורך להמשיך להעלות את הריבית – כפי שנעשה כרגע.

בינתיים בישראל מנהלת הסתדרות העובדים משא ומתן מול האוצר לעסקת חבילה שתכלול את העלאת שכר המינימום בכמה פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל. הפעימה הראשונה, שנדחתה בינתיים למאי אמורה להיות בשיעור של 2%, בזמן שהאינפלציה האחרונה שנמדדה בפברואר היא 3.1%, מעבר לטווח היעד של בנק ישראל (1-3%), שעתיד להעלות את הריבית בשבוע הבא. זה ארבע שנים שלא הועלה שכר המינימום.