אנרגיה סולארית
צילום: Getty images Israel

סולאראדג' מאכזבת בדוחות: המניה נופלת בתגובה ב-15%

התוצאות אמנם טובות, אבל נמוכות מתחזיות האנליסטים; החברה גדלה ב-59% בהכנסות לעומת רבעון מקביל, אך 3.1% בלבד מהרבעון הקודם. החברה מפספסת את תחזית הרווח ומספקת תחזית פושרת להמשך
עמית נעם טל | (4)
נושאים בכתבה סולאראדג'

אחת החברות הישראליות המעניינות בוול סטריט בשנים האחרונות היא חברת סולארדג' (סימול:SEDG) העוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מוצרים משלימים עבור מערכות סולאריות.  המוצרים שלה מאפשרים לחברות המפיקות אנרגיה מתחדשת לנצל טוב יותר את המשטח הסולארי. נהחברה הונפקה ב-2015 לפי מחיר של 18 דולר למניה והגיע לשיא של 143 דולר בתחילת פברואר האחרון עם שווי שוק של יותר מ-7 מיליארד דולר.

הבעיות בחודשים האחרונים סביב סוגיית הנפט, שמורידות משמעותית את הכדאיות בהשקעה באנרגיות חלופיות, חתכו יותר מ-50% משווי החברה תוך זמן קצר. עם זאת, המניה חזרה לטפס בתקופה האחרונה במקביל להתאוששות בשווקים. 

החברה דיווחה על הכנסות של 431.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2020, עלייה של 58.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד אך מדובר בעלייה של 3.1% בלבד ביחס לרבעון האחרון של 2019. בשוק ציפו להכנסות של 422 מיליון דולר. כלומר שורת ההכנסות היא טובה ביחס לתחזיות - הבעיה היא בשורה התחתונה.

הכנסות החברה ברבעונים האחרונים: הצמיחה נעצרה?

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-67.7 מיליון דולר, עלייה של 141% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ועלייה של 34.1% ביחס לרבעון הקודם. בשורה התחתונה, החברה מסכמת את הרבעון הראשון עם רווח נקי של 42.2 מיליון דולר עלייה של 53.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח למניה (GAPP) עמד על 0.8 דולר, נמוך מהצפי המוקדם שעמד על רווח של 1.07 דולר. הנתון המתואם הצביע על רווח של 0.95 דולר למניה, נמוך מהתחזיות בשוק שעמדו על רווח של 1.27 דולר למניה. 

החברה יצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ-108 מיליון דולר, כאשר קופת המזומנים של החברה עלתה לרמה של 544 מיליון דולר. 

בתוך כך, הנהלת החברה צופה כי ההכנסות ברבעון הקרוב ינועו בטווח של 305-335 מיליון דולר, כאשר הקונזצנוס בשוק עמד על הכנסות של 328 מיליון דולר. כלומר ממצוע טווח התחזיות של החברה מעט נמוך מהקונסנזוס. שיעור הרווח הגולמי (על בסיס GAAP) צפוי לנוע בטווח של 30%-32%, נמוך מהצפי בשוק.

גרף מניית סולאראדג' בשנים האחרונות

לקריאה נוספת: 

סולאראדג זינקה 140% מתחילת השנה והיא עדיין אטרקטיבית (טור של ניר חצב)

טור של גרינברג על המניה מוקדם יותר השנה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    kobes 08/05/2020 03:38
    הגב לתגובה זו
    הרבה חוזים בדרך יפן ארופה העכובים מהקורונה נידגבר
  • 1.
    עזבו שטויות 07/05/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    קשר בין הדוחות של כל המגזר לבין המחיר שלהם הוא כגודל הלחץ שממשלות ישלמו יותר, בלי שום הגיון כלכלי. ברוב העולם אין מקום לחוות סולריות, המון חסרונות ושאפתנות יתר. אבל כשיש לחץ והייפ הקשר מתנתק. אני רק מקווה שכמו שדורשים ירידה במחיר הגז כך תדרשו ירידה במחיר החוזים הסולארים, וכן חלק מהמדינות דרשו זאת בזמן הקורונה לפחות לשנה קדימה.
  • משקיע 07/05/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    אין שום קשר בין הבורסה לכלכלה האמיתית שקורסת בעוד הבורסה מרקיע שחקים
  • ומה עם BB..? 07/05/2020 20:46
    נראה איך "הקוסם" יתמודד עם המשבר הכלכלי הענק, אחרי שהמשק הפסיד (=לפי הערכות) כ-90 מיליארד ש"ח בגלל "הסגר" או "העוצר"...שתועלתו בספק רב
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.