פאואל פד
צילום: gettyimages

החוב העולמי - מעל 250 טריליון דולר

החוב העולמי מזנק בגלל הריבית הנמוכה - האם צריך לדאוג? פאואל, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב, סבור שלא 
נושאים בכתבה חובות

החוב העולמי בשיא של מעל 250 טריליון דולר - כך עולה מדו"ח של המכון הבינלאומי למימון.

החוב גדל בקצב של כ-5% בשנה, והסיבה ברורה - הריבית נמוכה, האשראי בעולם זול.  הריביות הנמוכות מקלות על הציבור לקחת מימון לרכישת דירות ולצריכה שוטפת, ובמקביל התאגידים מגדילים את המימון במטרה לייצר תשואה גבוה יותר על ההון שלהם.

הגידול המשמעותי ביותר באשראי נרשם בארה"ב וסין. על פי הערכת המכון הבינלאומי למימון החוב הכולל בסוף השנה יעלה על 255 טריליון דולר.

איך אפשר לשלם חוב כזה?

החוב הזה אמנם מדיר שינה מנגידים ברחבי העולם, אבל לא צריך להחזיר אותו מחר בבוקר. האמת שהתרחיש הצפוי וניתן להבין זאת גם מהעבר, הוא גלגול של החוב. העסקים מגלגלים חובות מתקופה לתקופה. הבעיה תהיה כאשר היקף הביטחונות ירד (שווי הביטחונות יירד בהתאם) וכאשר הריבית תעלה ויהיה קשה יותר לשלם את החוב ולשרת את החוב.

כך או אחרת, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב, ג'רום פאואל, לא ממש מודאג  - פאואל אמר כי אינו רואה סימנים לבועות ובכלל לסכנות ולמיתון. 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אורי 18/11/2019 00:11
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל עובד לתקופה ידועה מראש, תמיד מרוויח משכורת שמנה, דואג שבמשמרת שלו המצב רק "יראה" טוב, ולא מעניין אותו בשיט מה יהיה אחריו. טוב לא יכול לצאת מזה. העיקר שאתם רצים להצביע ואשכרה עדיין מאמינים שמשהו ישתנה.
  • 9.
    חקי חיון 17/11/2019 17:32
    הגב לתגובה זו
    חקי חיון , קיים רק מכשיר אחד לפתור את כל הבעיות הכלכליות של האנושות. חקיקת חוק עולמי לשמיטת חובות , כלומר מוחקים את כל החובות בעולם ובמקביל מלאימים את כל הכספים הפרטיים בעולם ובמקביל מלאימים את כל העסקים בעולם כולל כל הקונצרנים והתאגידים וחברות בינלאומיות ענקיות . ומרגע זה ואילך כל בן אדם עובד בעולמנו ירוויח אך אלף דולרים בחודש. לא יהיו עשירים ולא יהיו עניים ואף אחד לא יהיה חייב לאף אחד. גם כל הנשים והאנשים בעולם שחייבים כסף איש לרעהו או איש לבן משפחתו גם כל החובות הללו נמחקים לחלוטין.
  • עמוס 18/11/2019 14:02
    הגב לתגובה זו
    בשביל מה לעבוד או לחסוך אם שום דבר לא יהיה שלי ותמיד "ידאגו לי". איזה כיף שהכסף צומח על העצים .... אבל מי יקטוף אותו מהעצים אם אף אחד לא רוצה לעבוד.
  • אחד 18/11/2019 11:34
    הגב לתגובה זו
    רכוש שלי חשוב לי לעת זקנה.
  • 8.
    כותבי תרחישים 17/11/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
    הבחירות מעכבות את התוכניות של הגינגי-חתנו היה כאן החודש גם ארצות המפרץ בענין- זה יכול לעזור לטרמפ אל תגידו לא ידענו
  • 7.
    כותבי תרחישים 17/11/2019 14:39
    הגב לתגובה זו
    הממ תיכנן והגיש לשר הבטחון-תוכניות לגשרי חציה על תעלת סואץ- חצי שנה לפני המלחמה הממ -שם דגש ::סביב תאריך הבחירות לנשיאות שימו לב לראש ערית ניו יורק- לשעבר
  • 6.
    שיקח אשראי זול ויקנה משקפיים (ל"ת)
    אורן 17/11/2019 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איגור 17/11/2019 11:00
    הגב לתגובה זו
    חשבתה שהוא יגיד? "לא הצלחנו להעלות ריבית והאופציה היחידה שלנו להמשיך להדפיס כסף"?
  • 4.
    לא הבנתם 17/11/2019 09:03
    הגב לתגובה זו
    רק מיחזור בריבית נמוכה. מגלגלים ומדפיסים ככה נמשיך עוד מאה שנה ומי יעצור את זה? כנראה שאף אחד כי לא רוצים ירידות במשמרת של כל נשיא
  • 3.
    כולם מחכים ליום הדין.... בינתיים הכל סבבא! (ל"ת)
    אני 17/11/2019 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למי חייבים את כל זה אם רוב המדינות העשירות חייבות? (ל"ת)
    שלמה 16/11/2019 23:11
    הגב לתגובה זו
  • למשקיעים ולעצמם (ל"ת)
    איגור 17/11/2019 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בועה -פוףהיא תתפוצץ והרבה יבכו . (ל"ת)
    אנונימי 16/11/2019 22:22
    הגב לתגובה זו
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."