בסנט במסר למנכ"לים בוול סטריט: "בקרוב תהיה בהירות"
שר האוצר האמריקאי ניסה להנמיך את התסכול המתמשך מצד מנהלי חברות אמריקאיות מחוסר הבהירות סביב תוכנית המכסים של טראמפ והבטיח בהירות גדולה יותר בשלושת החודשים הקרובים
על רקע התסכול המתמשך מצד מנהלי חברות אמריקאיות מחוסר הבהירות סביב תוכנית המכסים של טראמפ, שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, שולח היום מסרי הרגעה. "הולכת להיות לנו הרבה יותר בהירות לגבי העתיד, במהלך 90 הימים הקרובים", הוא צוטט בראיון ליאהו פיננס.
שר האוצר האמריקאי אמר את הדברים במנעה לשאלה על אודות מנכ"לים שמביעים דאגות לגבי מדיניות הסחר של ממשל טראמפ. בתגובה, בסנט הבטיח, כי "תהיה להם [למנכ"לים] בהירות הן לגבי המכס והן לגבי הסרת הרגולציה.
הדברים שלו מגיעים לאחר ששורה של מנהלים בכירים במשק האמריקאי הביאו חוסר שביעות רצון מהדרך שבה הממשל מנהל את תונכית המכסים שלו. כך למשל, מנכ"ל ג'יי פי מורגן ג'יימי דימון אמר בראיון טלוויזיה שנערך לאחרונה כי הוא צופה מיתון כתוצאה מהתוכנית. דברים דומים, הושמעו על ידי עמיתו, מנכ"ל גולדמן זאקס, דיוויד סולומון, שאמר לאנליסטים ולמשקיעים בשיחת הרווחים שלו לפני יומיים, כי הסיכוי למיתון גדל.
על חששות המיתון שהשמיעו דימון וסולומון אמר בסנט, "תראה, זה התפקיד שלהם לדאוג. אבל שוב, אני חושב שיש את כל הדיבורים האלה על מכסים.ואתה יודע, אני בא מוול סטריט, אני חושב שוול סטריט יכולה להמשיך להצליח, אבל אנחנו מרוכזים במיין סטריט".
- שר האוצר האמריקאי: "2026 תהיה שנה חיובית למשק – אין צפי למיתון"
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו אינה הפעם הראשונה שבסנט נשלח לתקושרת כדי להרגיע את הלכי הרוח נגד תוכנית המכסים. רק אתמול הוא קיים שורה של ראיונות לתקשורת האמריקאית בהם הוא התייחס למצב בשווקים הפיננסיים, על רקע מלחמת הסחר. בסנט דחה את הטענה שמדינות זרות, עם רמז לסין, מוכרות אגרות חוב ממשלתיות כדי לייצר משבר - "אני לא חושב מכירות כאלו. ראינו שלוש מכרזים גדולים בשבוע שעבר של הנפקות אג"ח לטווח ארוך – 10 ו-30 שנה, ומשקיעים זרים התמודדו והביקושים היו גדולים".
בנוסף, הוא תיאר את התנודות בשוק האג"ח כ"זעזוע זמני" בשווקים, והשווה אותם למשברים קודמים שחווה בקריירה שלו. "אני חושב שזה אחד מאותם זעזועים מדי פעם שמגיעים לשווקים. הרבה אנשים היו ממונפים מדי, אולי יצאו מעבר ליכולות שלהם, ואז בשילוב עם מכירות של כסף אמיתי, אתה מכירות של הגופים האלו ויש תנועות חדות" אמר והוסיף כי אין עדויות לכך שמדינות זרות מוכרות אג"ח אמריקניות.
- סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
בסנט התייחס גם לירידה של כ-3% בשער הדולר האמריקני, שהתרחשה במקביל לעלייה בתשואות האג"ח. הוא דחה את הפרשנות שמשקיעים נוטשים נכסים אמריקניים, ואמר: "למדתי לא להסתכל על מה שקורה בשבוע אחד." הוא הזכיר את כהונתו של טראמפ הראשונה כדוגמה לתנודות דומות: "אם תסתכלו על הקדנציה הראשונה של הנשיא טראמפ, אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל ב-2017 הדולר ירד ב-7, 8 או 9%, ואז אחרי חוק המס הוא המריא והמשיך לעלות לאורך שארית הקדנציה".
הוא הביע ביטחון במעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, וציין כי "אנחנו עדיין מחזיקים במטבע הרזרבה העולמי, ויש לנו מדיניות של דולר חזק." לדבריו, תנודות בשער הדולר הן טבעיות ואינן מעידות על חולשה מבנית. בסנט גם הרגיע לגבי יציבות השווקים בכלל, ואמר כי הוא לא חש דאגה לגבי אובדן מעמדם של אגרות החוב האמריקניות כנכסי מקלט בטוח.
- 3.אי אפשר לנהל ככה עסקים 16/04/2025 19:33הגב לתגובה זואי אפשר לנהל ככה עסקיםבעלים של חברה לא יקנה סחורה אם הוא לא יודע כמה מכס ישלם ביבוא או כמה מכס יטילו על המוצר שלו ביצואאבל טראמפ הוא ילד מפונק של קבלן עשיראין לו מושג
- 2.לא מקשיב לשקרנים 16/04/2025 19:31הגב לתגובה זואין טעם להקשיב לשקרניםבטח לא להאמין להםהיום י שמכס 100%למחרת יש מכס 10% אחר כך נראה עוד חודש
- 1.aks 16/04/2025 16:48הגב לתגובה זוגם הוא ממש כמו הבוס שלו 2 יצורים שקרנים שכל עינינם היא טובתם האישית הוא עוזר למיליארדרים להוסיף ממון עי עושק המעמד הבינוני זה מה שהבוס שלו רוצה נקווה שלא יתועררו בבוקר
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהאם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה
חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים
השימוש בבינה המלאכותית תורם לקיצור משימות ב-40%, אך מאפשר גרסאות נוספות, מה שמאריך את זמן הביצוע בפועל ב-15% ללא דדליינים. ועל זה פרקינסון היה אומר: "העבודה מתרחבת גם עם כלים חדשים".
ב-2025, מחקרים מצביעים על עלייה בצמיחת פריון עם פרמיה של 56% בשכר לעובדים מיומנים. אך בלי שינוי בתמריצים, הבינה המלאכותית רק ממלאת את הזמן הקיים
"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.
אז מה עושים?
ארגונים מצליחים מודדים תוצאות, לא זמן. הם קובעים דדליינים קצרים, מאפשרים אוטונומיה, מצמצמים היררכיות ומתגמלים סיום. חברות כמו Insightful הפחיתו כשלים ב-25%. בממשלות, רפורמות קיצוץ שכבות חוסכות 10%. בהשקעות, דדליינים מגדילים תשואות ב-12%.
- משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרקינסון עצמו הציע: "הפכו את הזמן למשאב נדיר, והעבודה תתכווץ".
חוקי פרקינסון - מהתרחבות עבודה ועד חוסר יעילות ועדות - הם כלים אנליטיים לניתוח בזבוז. בעידן של AI ועבודה גמישה, נדרש ניהול קפדני. ארגונים וממשלות שמשנים תמריצים משפרים יעילות, עם פוטנציאל להגדלת תמ"ג בשיעור של 3% בשנה, או כפי שפרקינסון סיכם זאת: "מי ששולט בזמן, שולט בתוצאה".
