סקוט בסנט
צילום: רשתות חברתיות

סקוט בסנט על השווקים: "אין סיבה לדאגה; התנודתיות צפויה להירגע"

שר האוצר האמריקאי שהיה במשך עשורים מנהל קרנות גידור בוול סטריט מספק עצות למשקיעים, "הייתי אומר לבסנט המשקיע להסתכל על התמונה הרחבה - לא רק מכסים, אלא גם הפחתת מס ודה-רגולציה. תנסה להבין מה קורה. יש כאן אירועים שייצבו וישפרו את השווקים"

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה סקוט בסנט

סקוט בסנט, שר האוצר של ארצות הברית התייחס אתמול בראיונות בתקשורת האמריקאית למצב בשווקים הפיננסיים, על רקע מלחמת הסחר. בסנט דחה את הטענה שמדינות זרות, עם רמז לסין, מוכרות אגרות חוב ממשלתיות כדי לייצר משבר - "אני לא חושב מכירות כאלו. ראינו שלוש מכרזים גדולים בשבוע שעבר של הנפקות אג"ח לטווח ארוך – 10 ו-30 שנה, ומשקיעים זרים התמודדו והביקושים היו גדולים".


הוא תיאר את התנודות בשוק האג"ח כ"זעזוע זמני" בשווקים, והשווה אותם למשברים קודמים שחווה בקריירה שלו. "אני חושב שזה אחד מאותם זעזועים מדי פעם שמגיעים לשווקים. הרבה אנשים היו ממונפים מדי, אולי יצאו מעבר ליכולות שלהם, ואז בשילוב עם מכירות של כסף אמיתי, אתה מכירות של הגופים האלו ויש תנועות חדות" אמר והוסיף כי אין עדויות לכך שמדינות זרות מוכרות אג"ח אמריקניות.

הדולר והשווקים: "אין סיבה לדאגה"

בסנט התייחס גם לירידה של כ-3% בשער הדולר האמריקני, שהתרחשה במקביל לעלייה בתשואות האג"ח. הוא דחה את הפרשנות שמשקיעים נוטשים נכסים אמריקניים, ואמר: "למדתי לא להסתכל על מה שקורה בשבוע אחד." הוא הזכיר את כהונתו של טראמפ הראשונה כדוגמה לתנודות דומות: "אם תסתכלו על הקדנציה הראשונה של הנשיא טראמפ, אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל ב-2017 הדולר ירד ב-7, 8 או 9%, ואז אחרי חוק המס הוא המריא והמשיך לעלות לאורך שארית הקדנציה".

הוא הביע ביטחון במעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, וציין כי "אנחנו עדיין מחזיקים במטבע הרזרבה העולמי, ויש לנו מדיניות של דולר חזק." לדבריו, תנודות בשער הדולר הן טבעיות ואינן מעידות על חולשה מבנית. בסנט גם הרגיע לגבי יציבות השווקים בכלל, ואמר כי הוא לא חש דאגה לגבי אובדן מעמדם של אגרות החוב האמריקניות כנכסי מקלט בטוח.

תנודתיות בשוק המניות: "ה-VIX כנראה הגיע לשיא"

בסנט התייחס גם לתנודתיות בשוק המניות, שנמדדת בין היתר על ידי מדד ה-VIX, המכונה "מדד הפחד". הוא הביע אופטימיות זהירה לגבי הירגעות התנודתיות, ואמר: "אם אנחנו מודדים אי-ודאות לפי ה-VIX, אני לא רוצה לעשות תחזיות שוק, אבל אני חושב שה-VIX זינק וכנראה הגיע לשיא." הוא העריך כי השווקים מתחילים לעכל את מדיניות המכסים של הממשל, וכי התנודתיות עשויה להתמתן ככל שהמשא ומתן עם שותפות הסחר יתקדם.

הוא קרא למשקיעים להישאר רגועים ולהסתכל על התמונה הרחבה, ולא להתמקד רק במכסים. "המסר שלי, כמו שהיה ב-2 באפריל, הוא להישאר רגועים," אמר, והוסיף כי הממשל עובד על "תהליך חזק ומסודר" במשא ומתן הסחר, שצפוי להפחית את אי-הוודאות. בסנט ציין כי מדיניות הממשל כוללת שלושה מרכיבים – מכסים, הפחתות מס ודה-רגולציה – שפועלים יחד כ"שרפרף בעל שלוש רגליים". לדבריו, "כולם מתמקדים עכשיו ברגל אחת, המכסים, אבל הפחתות המס מתקדמות מהר ממה שציפיתי, והדה-רגולציה תתחיל להשפיע בסתיו. זה יהיה כוח משמעותי."

תגובה לאי-הוודאות בשווקים

בסנט התייחס גם לדיווחים בתקשורת שייחסו לו השפעה מכוונת על התשואות. אחרי הכל כשבסנט אומר משהו זה משפיע על השווקים. הוא טען כצפוי שזה לא נכון ואמר שהתנועה בשווקים היא לעיתים תוצאה של דינמיקות מסחר ולא של שינויים מהותיים. הוא גם ניסה להרגיע לגבי התגובות של בכירים בשוק, כמו מנכ"ל גולדמן סאקס דיוויד סולומון ומנכ"ל ג'יי.פי. מורגן ג'יימי דיימון, שהביעו חששות מאי-הוודאות סביב המכסים. בסנט התייחס לעברו כמשקיע והמליץ למשקיעים: "הייתי אומר לבסנט המשקיע מהעבר, לחשוב על כל המדיניות – לא רק מכסים, אלא גם מס ודה-רגולציה. תנסה להבין מה קורה. יש כאן אירועים כמו הפחתות מס שיצבו וישפרו את השווקים".

קיראו עוד ב"גלובל"

יחסי האוצר-פדרל ריזרב

בסנט חשף כי הוא נפגש מדי שבוע עם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'ירום פאוול, וכי הצוותים שלהם נמצאים בקשר מתמיד. לטענתו "לא נרשמה דאגה מיוחדת מצד יו"ר הפד לגבי מה שראינו בשוק האג"ח." הוא ציין כי הפד ממשיך לפעול כרגיל, כפי שמשתקף בהצהרות של בכירים כמו מושל הבנק הפדרלי של בוסטון, סוזן קולינס, ומושל אחר, כריסטופר וולר. בסנט הוסיף כי האוצר מחזיק ב"ארגז כלים גדול" להתמודדות עם תנודות בשווקים, כולל אפשרות להגדיל רכישות חוזרות של אג"ח, אך הדגיש כי "אנחנו רחוקים מאוד ממצב כזה כרגע."


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    JPM ירדה אתמול כשהמתחרות עלו תנודתיות ואי וודאות תביא לקריסה פתאומית. (ל"ת)
    גיימי דיימון מממש 15/04/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עם טראמפ להירגע (ל"ת)
    אנונימי 15/04/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמו חסרי עמוד השדרה של ביבי יוצאים ללקק לאדונם (ל"ת)
    אנונימי 15/04/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.