מאסק טסלה
צילום: טוויטר

אילון מאסק וה-DOGE יחסכו 150 מיליארד דולר בשנה - האם זה משמעותי לארה"ב

אילון מאסק הסביר אתמול כמה ה-DOGE צפוי לחסוך בשנה. לארה"ב גירעון שנתי של קרוב ל-2 טריליון דולר בשנה והיא משלמת ריבית בסדר גודל של 950 מיליארד דולר בשנה - זו הסיבה שטראמפ לא יכול להסתמך רק על DOGE ומעלה את המכסים

רוי שיינמן | (7)

אילון מאסק, ראש מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE), הכריז בישיבת הקבינט על תוכנית שאפתנית לחסוך 150 מיליארד דולר בתקציב הממשלתי בשנת הכספים 2026. ההכרזה, שנמסרה בנוכחות הנשיא דונלד טראמפ וחברי הקבינט, התמקדה בצמצום בזבוז ומרמה, תוך הבטחה לשיפור השירותים לאזרחים האמריקאים.

מאסק גם רמז על התקדמות ביוזמת "כרטיס הזהב" של טראמפ, שתציע מסלול לאזרחות, וצפויה להפוך למציאות בקרוב.

ואיך יחסכו 150 מיליארד דולר? "חלק מהדברים פשוט מגוחכים, כמו תשלומי ביטוח אבטלה לאנשים שעוד לא נולדו", אמר מאסק בהומור, תוך שהוא מדגיש כי הזדמנויות החיסכון נמצאות בכל פינה. לדבריו, "זה כמו סביבה עשירה במטרות – פשוט הולכים לכל כיוון ומוצאים בזבוז".

החיסכון המיוחל, לפי מאסק, לא רק יצמצם את ההוצאות, אלא גם ישפר את השירותים לאזרחים. "אנחנו מבטיחים שהכסף של משלמי המיסים ינוצל בצורה הגיונית והוגנת", הוא הוסיף. מאסק שיבח את חברי הקבינט ואת צוות ה-DOGE על עבודתם הקשה, וציין כי הם "חכמים, חרוצים ומשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת" כדי לאתר הזדמנויות לחיסכון ש"אף אחד לא היה חושב עליהן".


האם זה משמעותי לתקציב? 

התקציב הפדרלי של ארצות הברית הוא אחד הגדולים בעולם, והוא מורכב מהכנסות (בעיקר ממסים) והוצאות על תוכניות ממשלתיות, ריבית על החוב, ותחומים נוספים. בשנת הכספים 2024, שהסתיימה ב-30 בספטמבר 2024, התקציב כלל: הכנסות: כ-4.9 טריליון דולר, בעיקר ממס הכנסה פרטי, מס חברות, ומסי שכר.הוצאות: כ-6.8 טריליון דולר, המיועדות לתוכניות חובה (כמו ביטוח לאומי, מדיקר ומדיקייד), תוכניות שיקוליות (כמו תשתיות, חינוך וביטחון), וריבית על החוב הציבורי.

לתקציב 2025, ההערכות מצביעות על הוצאות של כ-6.9-7 טריליון דולר והכנסות של כ-5 טריליון דולר. עבור 2026, התחזיות תלויות במדיניות הממשל החדש של טראמפ, אך ההערכות המוקדמות מדברות על הוצאות דומות של כ-7 טריליון דולר. במילים פשוטות, תקציב הממשלה הפדרלית הוא ענק, ו-150 מיליארד דולר מהווים כ-2.1%-2.3% מההוצאות השנתיות הצפויות ב-2026. זהו סכום משמעותי, אך לא מהפכני בהקשר התקציבי הכולל.

הגירעון השנתי: תמונת המצב

הגירעון התקציבי הוא ההפרש בין ההוצאות להכנסות, וכאשר ההוצאות גבוהות יותר, הממשלה נאלצת ללוות כספים, מה שמגדיל את החוב הלאומי. ב-2024 הגירעון השנתי הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, עלייה של 8% לעומת 1.7 טריליון דולר ב-2023. זהו הגירעון השלישי בגודלו בהיסטוריה האמריקאית, אחרי שיאים בתקופת הקורונה ב-2020 (3.1 טריליון דולר) וב-2021 (2.8 טריליון דולר).

השנה צפוי הגירעון לעמוד על כ-1.9 טריליון דולר, המהווה כ-6.2% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP). הסיבות לגירעון כוללות עלייה בהוצאות על ריבית החוב (כ-950 מיליארד דולר), תוכניות חובה כמו ביטוח לאומי (1.5 טריליון דולר) ומדיקר (1.1 טריליון דולר), וצמיחה מתונה בהכנסות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשנה הבאה הגירעון צפוי להישאר ברמות דומות, כ-1.8-2 טריליון דולר, תלוי בהחלטות על קיצוצים או השקעות חדשות. בהשוואה לגירעון, חיסכון של 150 מיליארד דולר יכול לצמצם את הגירעון השנתי ב-2026 בכ-7.5%-8.5%, בהנחה שהגירעון יישאר סביב 1.8-2 טריליון דולר. זהו צמצום משמעותי, אך לא כזה שיסגור את הפער התקציבי או ישנה באופן דרמטי את מסלול החוב הלאומי.


גם מול הוצאות הריבית של ארה"ב שמסתכמות ב-950 מיליון דולר, מדובר בחיסכון יחסית קטן. הוא כמובן חשוב, אבל ארה"ב משלמת ריבית של 950 מיליארד דולר על החובות שלה, היא צריכה זעזוע כדי לשפר את מצבה הכלכלי, ה-DOGE זה נחמד אבל צריך להיות משהו גדול פי כמה. זו הסיבה שטראמפ הולך על המכסים. שם נמצא כסף גול. 


כרטיס הזהב: מסלול לאזרחות מתקרב


במהלך הדיון, מאסק התייחס גם ליוזמת "כרטיס הזהב" של טראמפ, תוכנית שנויה במחלוקת שמציעה מסלול לאזרחות אמריקאית בתמורה להשקעות כספיות משמעותיות. לדבריו, התוכנית מתקדמת במהירות, והיא צפויה להפוך למבצעית "תוך שבוע בערך". מאסק תיאר את היוזמה כ"מרגשת" וציין כי היא מהווה "עניין גדול" עבור ארצות הברית, שכן היא תמשוך אנשים עם "כישרון או עושר" שיתרמו לכלכלה. הנשיא טראמפ, שהשתתף בדיון, הוסיף כי כרטיס הזהב יהיה "מסלול לאזרחות" שיביא תועלת למדינה, תוך שמירה על תהליך סינון קפדני. היוזמה עוררה כבר עניין רב, אך גם ביקורת מצד מי שחוששים כי היא תעדיף בעלי הון על פני מהגרים אחרים.




תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוצי 12/04/2025 10:45
    הגב לתגובה זו
    לא יהיה מנוס מקיצוצי תקציב וזה אולי יחכה לנשיא הבא באמצע המיתון הגדול
  • 5.
    לרון 12/04/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    אך אינני מאמיןהכל יחסי ציבורכשהעסק יוודע להיותו בול מה יגידו
  • 4.
    תעדיף בעלי הוןכשרון עלפי מהגרים אחרים בורים אלימים (ל"ת)
    השמאל מודאג חחח 12/04/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 12/04/2025 08:32
    הגב לתגובה זו
    הם עדיין עובדים על הגדלה של החיסכון
  • 2.
    עד עתה 1.2 גירעון לשנה 2.4 98% מהתוצר (ל"ת)
    עושה חשבון 12/04/2025 08:31
    הגב לתגובה זו
  • 8 עד 9 אחוז מהתוצר (ל"ת)
    עושה חשבון 12/04/2025 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 12/04/2025 07:49
    הגב לתגובה זו
    בנקים של המדינה ביזבוז כסף גדול ברגע שהישחררו אותם לידיים פרטיות ההכנסות ממיסים לארהב היגדלו משמעותית
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
וול סטריט

הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%

קמטק הוסיפה 3%, אורקל התממשה ב-5% ואופן דור נפלה ב-14%

מערכת ביזפורטל |

הסנטימנט החיובי נמשך, בעיקר במניות הטכנולוגיה. והנאסד"ק סגר בשיא חדש.  אורקל Oracle Corp -5.09%   התממשה אחרי הזינוק שלשום, וגם אופנדור Opendoor Technologies -13.78%  שזינקה אמש ב-75% ירדה.

המסחר בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת לאחר שאתמול שלושת המדדים המרכזיים קבעו שיאים חדשים, על רקע נתוני אינפלציה ועבודה מעורבים שחיזקו את הציפיות להפחתת ריבית כבר בשבוע הבא, עם הסתברות של 98% לפי החוזים. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה, מה שסייע לראלי, וגם מדדים ברחבי העולם מצטרפים לשיאים. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט מנהל שיחות עם מועמדים להחלפת יו"ר הפד פאוול, וברקע טראמפ מנסה להדיח את המושלת ליסה קוק לפני החלטת הריבית הקרובה.  ה-S&P 500 סגר ללא שינוי משמעותי, הדאו ג'ונס ירד ב-0.5% והנאסד"ק עלה ב-0.5%.


האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים? השווקים מתמחרים בוודאות כמעט מוחלטת הורדת ריבית בשבוע הבא, על רקע סימני חולשה מתמשכים בשוק העבודה האמריקאי; האם ייתכן שהורדת הריבית, שעד לא מזמן נתפסה כתמריץ לשווקים, תהפוך הפעם לסימן אזהרה?


הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ טען בריאיון כי "ברמת ודאות גבוהה" הרוצח של צ'ארלי קירק נתפס, והוסיף כי אדם שהיה קרוב לחשוד הסגיר אותו לרשויות. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה כל הודעה רשמית מצד ה-FBI או גורמי האכיפה על מעצר חשוד, ובדיווחים בתקשורת האמריקאית נמסר כי החוקרים ממשיכים במעקב וכי עד כה רק נחקרו מספר אנשים ושוחררו. נזכיר כי קירק, בן 31, נורה על ידי צלף שירה מגג סמוך ונמלט. ה-FBI מנהל מצוד נרחב אחר חשוד שתועד נמלט מזירת הרצח. מותו של קירק עורר גל תמיכה רחב בקרב הקהילה השמרנית, כולל גיוס המונים של למעלה מ-500 אלף דולר ותרומות נוספות לפרס. ביל אקמן, מנהל קרן הגידור Pershing Square, הודיע כי יתרום מיליון דולר לפרס שה-FBI מציע עבור מידע שיוביל ללכידת רוצחו של צ'רלי קירק, הפעיל השמרני הבכיר שנורה למוות במהלך הרצאה ביוטה. תרומתו מעלה את סכום הפרס הכולל ליותר מ-1.15 מיליון דולר, ובמקביל הוא מקים קרן של מיליון דולר שתספק הכנסה שנתית של כ-50 אלף דולר לאלמנתו של קירק ושני ילדיהם, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי. אקמן אף קרא לקידום "חוק צ'רלי" שיחמיר את הענישה על אלימות. ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק

מאקרו

ציפיות האינפלציה וסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיעו לרעה. הציפיות לאינפלציה ל-5 שנים זינקו ל-3.9% לעומת 3.4% באוגוסט וצפי ל-3.5%, בעוד שהציפיות לשנה הקרובה נותרו גבוהות על 4.8% אך בהתאם לצפי. במקביל, מדדי האמון הצרכני נחלשו בחדות, סנטימנט הצרכנים ירד ל-55.4 נקודות לעומת תחזית ל-58.2, והציפיות לעתיד צנחו ל-51.8 והערכת התנאים הנוכחיים ירדה ל-61.2. הנתונים משקפים שילוב של שחיקה באמון הצרכנים ועלייה בחששות האינפלציוניים, מה שעלול להגביר את הזהירות של הפד גבי תוואי הריבית בהמשך, אך לא צפוי להשפיע על הורדת הריבית בשבוע הבא.