אילון מאסק וה-DOGE יחסכו 150 מיליארד דולר בשנה - האם זה משמעותי לארה"ב
אילון מאסק הסביר אתמול כמה ה-DOGE צפוי לחסוך בשנה. לארה"ב גירעון שנתי של קרוב ל-2 טריליון דולר בשנה והיא משלמת ריבית בסדר גודל של 950 מיליארד דולר בשנה - זו הסיבה שטראמפ לא יכול להסתמך רק על DOGE ומעלה את המכסים
אילון מאסק, ראש מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE), הכריז בישיבת הקבינט על תוכנית שאפתנית לחסוך 150 מיליארד דולר בתקציב הממשלתי בשנת הכספים 2026. ההכרזה, שנמסרה בנוכחות הנשיא דונלד טראמפ וחברי הקבינט, התמקדה בצמצום בזבוז ומרמה, תוך הבטחה לשיפור השירותים לאזרחים האמריקאים.
מאסק גם רמז על התקדמות ביוזמת "כרטיס הזהב" של טראמפ, שתציע מסלול לאזרחות, וצפויה להפוך למציאות בקרוב.
ואיך יחסכו 150 מיליארד דולר? "חלק מהדברים פשוט מגוחכים, כמו תשלומי ביטוח אבטלה לאנשים שעוד לא נולדו", אמר מאסק בהומור, תוך שהוא מדגיש כי הזדמנויות החיסכון נמצאות בכל פינה. לדבריו, "זה כמו סביבה עשירה במטרות – פשוט הולכים לכל כיוון ומוצאים בזבוז".
החיסכון המיוחל, לפי מאסק, לא רק יצמצם את ההוצאות, אלא גם ישפר את השירותים לאזרחים. "אנחנו מבטיחים שהכסף של משלמי המיסים ינוצל בצורה הגיונית והוגנת", הוא הוסיף. מאסק שיבח את חברי הקבינט ואת צוות ה-DOGE על עבודתם הקשה, וציין כי הם "חכמים, חרוצים ומשתמשים בטכנולוגיה מתקדמת" כדי לאתר הזדמנויות לחיסכון ש"אף אחד לא היה חושב עליהן".
האם זה משמעותי לתקציב?
התקציב הפדרלי של ארצות הברית הוא אחד הגדולים בעולם, והוא מורכב מהכנסות (בעיקר ממסים) והוצאות על תוכניות ממשלתיות, ריבית על החוב, ותחומים נוספים. בשנת הכספים 2024, שהסתיימה ב-30 בספטמבר 2024, התקציב כלל: הכנסות: כ-4.9 טריליון דולר, בעיקר ממס הכנסה פרטי, מס חברות, ומסי שכר.הוצאות: כ-6.8 טריליון דולר, המיועדות לתוכניות חובה (כמו ביטוח לאומי, מדיקר ומדיקייד), תוכניות שיקוליות (כמו תשתיות, חינוך וביטחון), וריבית על החוב הציבורי.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתקציב 2025, ההערכות מצביעות על הוצאות של כ-6.9-7 טריליון דולר והכנסות של כ-5 טריליון דולר. עבור 2026, התחזיות תלויות במדיניות הממשל החדש של טראמפ, אך ההערכות המוקדמות מדברות על הוצאות דומות של כ-7 טריליון דולר. במילים פשוטות, תקציב הממשלה הפדרלית הוא ענק, ו-150 מיליארד דולר מהווים כ-2.1%-2.3% מההוצאות השנתיות הצפויות ב-2026. זהו סכום משמעותי, אך לא מהפכני בהקשר התקציבי הכולל.
הגירעון השנתי: תמונת המצב
הגירעון התקציבי הוא ההפרש בין ההוצאות להכנסות, וכאשר ההוצאות גבוהות יותר, הממשלה נאלצת ללוות כספים, מה שמגדיל את החוב הלאומי. ב-2024 הגירעון השנתי הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, עלייה של 8% לעומת 1.7 טריליון דולר ב-2023. זהו הגירעון השלישי בגודלו בהיסטוריה האמריקאית, אחרי שיאים בתקופת הקורונה ב-2020 (3.1 טריליון דולר) וב-2021 (2.8 טריליון דולר).
השנה צפוי הגירעון לעמוד על כ-1.9 טריליון דולר, המהווה כ-6.2% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP). הסיבות לגירעון כוללות עלייה בהוצאות על ריבית החוב (כ-950 מיליארד דולר), תוכניות חובה כמו ביטוח לאומי (1.5 טריליון דולר) ומדיקר (1.1 טריליון דולר), וצמיחה מתונה בהכנסות.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בשנה הבאה הגירעון צפוי להישאר ברמות דומות, כ-1.8-2 טריליון דולר, תלוי בהחלטות על קיצוצים או השקעות חדשות. בהשוואה לגירעון, חיסכון של 150 מיליארד דולר יכול לצמצם את הגירעון השנתי ב-2026 בכ-7.5%-8.5%, בהנחה שהגירעון יישאר סביב 1.8-2 טריליון דולר. זהו צמצום משמעותי, אך לא כזה שיסגור את הפער התקציבי או ישנה באופן דרמטי את מסלול החוב הלאומי.
גם מול הוצאות הריבית של ארה"ב שמסתכמות ב-950 מיליון דולר, מדובר בחיסכון יחסית קטן. הוא כמובן חשוב, אבל ארה"ב משלמת ריבית של 950 מיליארד דולר על החובות שלה, היא צריכה זעזוע כדי לשפר את מצבה הכלכלי, ה-DOGE זה נחמד אבל צריך להיות משהו גדול פי כמה. זו הסיבה שטראמפ הולך על המכסים. שם נמצא כסף גול.
כרטיס הזהב: מסלול לאזרחות מתקרב
במהלך הדיון, מאסק התייחס גם ליוזמת "כרטיס הזהב" של טראמפ, תוכנית שנויה במחלוקת שמציעה מסלול לאזרחות אמריקאית בתמורה להשקעות כספיות משמעותיות. לדבריו, התוכנית מתקדמת במהירות, והיא צפויה להפוך למבצעית "תוך שבוע בערך". מאסק תיאר את היוזמה כ"מרגשת" וציין כי היא מהווה "עניין גדול" עבור ארצות הברית, שכן היא תמשוך אנשים עם "כישרון או עושר" שיתרמו לכלכלה. הנשיא טראמפ, שהשתתף בדיון, הוסיף כי כרטיס הזהב יהיה "מסלול לאזרחות" שיביא תועלת למדינה, תוך שמירה על תהליך סינון קפדני. היוזמה עוררה כבר עניין רב, אך גם ביקורת מצד מי שחוששים כי היא תעדיף בעלי הון על פני מהגרים אחרים.
- 6.יוצי 12/04/2025 10:45הגב לתגובה זולא יהיה מנוס מקיצוצי תקציב וזה אולי יחכה לנשיא הבא באמצע המיתון הגדול
- 5.לרון 12/04/2025 09:58הגב לתגובה זואך אינני מאמיןהכל יחסי ציבורכשהעסק יוודע להיותו בול מה יגידו
- 4.תעדיף בעלי הוןכשרון עלפי מהגרים אחרים בורים אלימים (ל"ת)השמאל מודאג חחח 12/04/2025 09:15הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 12/04/2025 08:32הגב לתגובה זוהם עדיין עובדים על הגדלה של החיסכון
- 2.עד עתה 1.2 גירעון לשנה 2.4 98% מהתוצר (ל"ת)עושה חשבון 12/04/2025 08:31הגב לתגובה זו
- 8 עד 9 אחוז מהתוצר (ל"ת)עושה חשבון 12/04/2025 12:24הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 12/04/2025 07:49הגב לתגובה זובנקים של המדינה ביזבוז כסף גדול ברגע שהישחררו אותם לידיים פרטיות ההכנסות ממיסים לארהב היגדלו משמעותית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
