נייס מעלה ב-1.5-2 מ' ד' את תחזית ההכנסות לרבעון 2

זאת, לאחר שהשלימה מוקדם מהצפוי את רכישת חטיבת CRS ב-38.5 מ' ד'. התחזית השנתית: הכנסות של 295-300 מ' ד'. המנכ"ל, שני: "רכישת CRS של Dictaphone מאיצה באופן משמעותי את צמיחת החברה"
שרון שפורר |

חברת נייס מערכות הודיעה היום (רביעי) על השלמת תהליך רכישת חטיבת Communications Recording Systems (ובקיצור: CRS) של חברת Dictaphone, ספקית בתחום מערכות הקלטה וניהול איכות המיועדות לשירותי חירום (כוחות חילוץ והצלה), מוקדי תגובה ראשוניים, מוקדי שירות וחדרי מסחר פיננסיים. רכישה זו, עליה הודיעה החברה ב-11 באפריל, 2005, התבצעה באופן של רכישת נכסים במזומן בתמורה לכ-38.5 מיליון דולר.

נייס צופה, כי העסקה תחזק את מעמדה כמובילה בתעשייה, עם נתח השוק הגדול ביותר בתחום מוקדי שירות הלקוחות, מוקדי המסחר הפיננסי, מוקדי התגובה הראשוניים ומרכזי שליטה ובקרה. יתרה מכך, בתוספת תיק ה-IP הרחב בשוק ביחד עם המוניטין הנרחב והאיכות הגבוהה של CRS, תגדיל הרכישה את מכירות פתרונותיה המתקדמים של נייס למגזר הציבורי, התאגידי ומגזר האבטחה.

מנכ"ל נייס, חיים שני, אמר, כי רכישת חטיבת CRS של חברת Dictaphone מאיצה באופן משמעותי את צמיחת החברה ומבססת את המיצוב התחרותי שלנו בכל אחד מן המגזרים בהם נייס פעילה. שני הוסיף עוד, כי "הרכישה מספקת בסיס רחב מאד של הזדמנויות למכירת הפתרונות למיצוי ערכים החבויים באינטראקציות שלנו לבסיס הלקוחות, ומביאה ערך עצום ללקוחותינו המשותפים באמצעות גוף התמיכה הטכנית הגדול ביותר בתעשייה".

נייס חוזרת על התחזית לשנת 2005, לפיה רכישת חטיבת CRS מחברת Dictaphone צפויה להוסיף 20 מיליון דולר לשורת ההכנסות ו-10 סנט לשורה התחתונה, ולהעמיד את תחזית ההכנסות על 295-300 מיליון דולר. רווח למניה בדילול מלא פרו פורמה למעט הפחתה בגין ההוצאות הכרוכות ברכישה צפוי לעמוד על 1.50-1.60 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוךה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?

רן קידר |
נושאים בכתבה חינוך AI

לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת. 

בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק. 

האתיקה של הפרומפט

דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים. 

מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים. 

משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.