צרפתי הושפע מביקורת המוסדיים וויתר על חלק משכרו
יו"ר ומנכ"ל קבוצת הנדל"ן צרפתי, צבי צרפתי, הודיע למשקיעים המוסדיים כי הוא מוותר על שליש משכרו לשנתיים הקרובות. כל זאת בכדי לעודד את שוק ההון בהליך גיוסים בדרך אג"ח אותו ביצעה החברה.
חברת צבי צרפתי השלימה בחודש שעבר גיוס הון של כ-70 מיליון שקל בהנפקת אג"חים וכתבי אופציה. במהלך ה"רודשואו" של ההנפקה נתקל צרפתי בביקורת של חלק מהמשקיעים המוסדיים בחברה כנגד גובה שכרו צרפתי בחר להתייחס אל הביקורת במלוא כובד הראש ולוותר על חלק ניכר משכרו.
עלות שכרו של צבי צרפתי בשנת 2004 עמדה על 3.2 מיליון שקל, כך שהיקף הויתור יעמוד על 1 מיליון שקל החברה השלימה באפריל גיוס הון בהיקף של כ-70 מיליון שקל. צבי צרפתי אמר "אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי, היו"ר והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הותיקה, צבי צרפתי השקעות ובניין. הוויתור שעשה יהיה לתקופה של שנתיים, ויבוצע רטרואקטיבית, החל מה-1.1.05. בתום תקופה של שנתיים, בתחילת שנת 2007, יוחזר שכרו של צרפתי לרמה המקורית. החלטתו של צרפתי כפופה לאישור דירקטוריון החברה שיתכנס בסוף החודש.
צבי צרפתי אמר היום: "כבעל השליטה בחברה יש לי עניין לא פחות מזה של המשקיעים המוסדיים בניירות הערך שלנו ברמת הסחירות של המניות של החברה ובעליית ערכן. היות ואני שואף, כי מניות החברה יהנו מסחירות גבוהה יותר ומחירן יעלה ויתקרב אל השווי הכלכלי של החברה, שלהערכתי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי, וכדי שמאמצי הניהול שלנו יישאו פירות וישתקפו בשוק ההון - מצאתי לנכון לוותר על חלק משכרי. אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי השקעות ובניין היא אחת מהחברות הוותיקות בתחום הבניה למגורים באזור המרכז. החברה מקימה ומתכננת כיום פרוייקטים בהיקף של כ-1,500 יחידות דיור במרכז הארץ, וכן בבעלותה עתודות קרקע על פני שטח כולל של למעלה מ-160 דונם.
הפרוייקטים העיקריים של החברה הם בערים ראשון לציון, נס ציונה, חולון, מודיעין ותל-אביב. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות בסך 105 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עומד על כ-62 מיליון שקל ומניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של 82 מיליון שקל. צבי צרפתי ושני בניו, משה ורפי, מחזיקים יחדיו בכ-80% ממניות החברה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
