צרפתי הושפע מביקורת המוסדיים וויתר על חלק משכרו
יו"ר ומנכ"ל קבוצת הנדל"ן צרפתי, צבי צרפתי, הודיע למשקיעים המוסדיים כי הוא מוותר על שליש משכרו לשנתיים הקרובות. כל זאת בכדי לעודד את שוק ההון בהליך גיוסים בדרך אג"ח אותו ביצעה החברה.
חברת צבי צרפתי השלימה בחודש שעבר גיוס הון של כ-70 מיליון שקל בהנפקת אג"חים וכתבי אופציה. במהלך ה"רודשואו" של ההנפקה נתקל צרפתי בביקורת של חלק מהמשקיעים המוסדיים בחברה כנגד גובה שכרו צרפתי בחר להתייחס אל הביקורת במלוא כובד הראש ולוותר על חלק ניכר משכרו.
עלות שכרו של צבי צרפתי בשנת 2004 עמדה על 3.2 מיליון שקל, כך שהיקף הויתור יעמוד על 1 מיליון שקל החברה השלימה באפריל גיוס הון בהיקף של כ-70 מיליון שקל. צבי צרפתי אמר "אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי, היו"ר והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הותיקה, צבי צרפתי השקעות ובניין. הוויתור שעשה יהיה לתקופה של שנתיים, ויבוצע רטרואקטיבית, החל מה-1.1.05. בתום תקופה של שנתיים, בתחילת שנת 2007, יוחזר שכרו של צרפתי לרמה המקורית. החלטתו של צרפתי כפופה לאישור דירקטוריון החברה שיתכנס בסוף החודש.
צבי צרפתי אמר היום: "כבעל השליטה בחברה יש לי עניין לא פחות מזה של המשקיעים המוסדיים בניירות הערך שלנו ברמת הסחירות של המניות של החברה ובעליית ערכן. היות ואני שואף, כי מניות החברה יהנו מסחירות גבוהה יותר ומחירן יעלה ויתקרב אל השווי הכלכלי של החברה, שלהערכתי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי, וכדי שמאמצי הניהול שלנו יישאו פירות וישתקפו בשוק ההון - מצאתי לנכון לוותר על חלק משכרי. אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי השקעות ובניין היא אחת מהחברות הוותיקות בתחום הבניה למגורים באזור המרכז. החברה מקימה ומתכננת כיום פרוייקטים בהיקף של כ-1,500 יחידות דיור במרכז הארץ, וכן בבעלותה עתודות קרקע על פני שטח כולל של למעלה מ-160 דונם.
הפרוייקטים העיקריים של החברה הם בערים ראשון לציון, נס ציונה, חולון, מודיעין ותל-אביב. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות בסך 105 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עומד על כ-62 מיליון שקל ומניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של 82 מיליון שקל. צבי צרפתי ושני בניו, משה ורפי, מחזיקים יחדיו בכ-80% ממניות החברה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
