צרפתי הושפע מביקורת המוסדיים וויתר על חלק משכרו
יו"ר ומנכ"ל קבוצת הנדל"ן צרפתי, צבי צרפתי, הודיע למשקיעים המוסדיים כי הוא מוותר על שליש משכרו לשנתיים הקרובות. כל זאת בכדי לעודד את שוק ההון בהליך גיוסים בדרך אג"ח אותו ביצעה החברה.
חברת צבי צרפתי השלימה בחודש שעבר גיוס הון של כ-70 מיליון שקל בהנפקת אג"חים וכתבי אופציה. במהלך ה"רודשואו" של ההנפקה נתקל צרפתי בביקורת של חלק מהמשקיעים המוסדיים בחברה כנגד גובה שכרו צרפתי בחר להתייחס אל הביקורת במלוא כובד הראש ולוותר על חלק ניכר משכרו.
עלות שכרו של צבי צרפתי בשנת 2004 עמדה על 3.2 מיליון שקל, כך שהיקף הויתור יעמוד על 1 מיליון שקל החברה השלימה באפריל גיוס הון בהיקף של כ-70 מיליון שקל. צבי צרפתי אמר "אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי, היו"ר והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הותיקה, צבי צרפתי השקעות ובניין. הוויתור שעשה יהיה לתקופה של שנתיים, ויבוצע רטרואקטיבית, החל מה-1.1.05. בתום תקופה של שנתיים, בתחילת שנת 2007, יוחזר שכרו של צרפתי לרמה המקורית. החלטתו של צרפתי כפופה לאישור דירקטוריון החברה שיתכנס בסוף החודש.
צבי צרפתי אמר היום: "כבעל השליטה בחברה יש לי עניין לא פחות מזה של המשקיעים המוסדיים בניירות הערך שלנו ברמת הסחירות של המניות של החברה ובעליית ערכן. היות ואני שואף, כי מניות החברה יהנו מסחירות גבוהה יותר ומחירן יעלה ויתקרב אל השווי הכלכלי של החברה, שלהערכתי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי, וכדי שמאמצי הניהול שלנו יישאו פירות וישתקפו בשוק ההון - מצאתי לנכון לוותר על חלק משכרי. אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי השקעות ובניין היא אחת מהחברות הוותיקות בתחום הבניה למגורים באזור המרכז. החברה מקימה ומתכננת כיום פרוייקטים בהיקף של כ-1,500 יחידות דיור במרכז הארץ, וכן בבעלותה עתודות קרקע על פני שטח כולל של למעלה מ-160 דונם.
הפרוייקטים העיקריים של החברה הם בערים ראשון לציון, נס ציונה, חולון, מודיעין ותל-אביב. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות בסך 105 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עומד על כ-62 מיליון שקל ומניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של 82 מיליון שקל. צבי צרפתי ושני בניו, משה ורפי, מחזיקים יחדיו בכ-80% ממניות החברה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
