צרפתי הושפע מביקורת המוסדיים וויתר על חלק משכרו

יו"ר ומנכ"ל חברת הנדל"ן צבי צרפתי נתקל בביקורת מהמוסדיים על גובה שכרו בעת גיוס ההון. הוא בחר להודיע כי הוא מוותר על מיליון שקל בשנה לתקופה של שנתיים
חזי שטרנליכט |

יו"ר ומנכ"ל קבוצת הנדל"ן צרפתי, צבי צרפתי, הודיע למשקיעים המוסדיים כי הוא מוותר על שליש משכרו לשנתיים הקרובות. כל זאת בכדי לעודד את שוק ההון בהליך גיוסים בדרך אג"ח אותו ביצעה החברה.

חברת צבי צרפתי השלימה בחודש שעבר גיוס הון של כ-70 מיליון שקל בהנפקת אג"חים וכתבי אופציה. במהלך ה"רודשואו" של ההנפקה נתקל צרפתי בביקורת של חלק מהמשקיעים המוסדיים בחברה כנגד גובה שכרו צרפתי בחר להתייחס אל הביקורת במלוא כובד הראש ולוותר על חלק ניכר משכרו.

עלות שכרו של צבי צרפתי בשנת 2004 עמדה על 3.2 מיליון שקל, כך שהיקף הויתור יעמוד על 1 מיליון שקל החברה השלימה באפריל גיוס הון בהיקף של כ-70 מיליון שקל. צבי צרפתי אמר "אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".

צבי צרפתי, היו"ר והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הותיקה, צבי צרפתי השקעות ובניין. הוויתור שעשה יהיה לתקופה של שנתיים, ויבוצע רטרואקטיבית, החל מה-1.1.05. בתום תקופה של שנתיים, בתחילת שנת 2007, יוחזר שכרו של צרפתי לרמה המקורית. החלטתו של צרפתי כפופה לאישור דירקטוריון החברה שיתכנס בסוף החודש.

צבי צרפתי אמר היום: "כבעל השליטה בחברה יש לי עניין לא פחות מזה של המשקיעים המוסדיים בניירות הערך שלנו ברמת הסחירות של המניות של החברה ובעליית ערכן. היות ואני שואף, כי מניות החברה יהנו מסחירות גבוהה יותר ומחירן יעלה ויתקרב אל השווי הכלכלי של החברה, שלהערכתי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי, וכדי שמאמצי הניהול שלנו יישאו פירות וישתקפו בשוק ההון - מצאתי לנכון לוותר על חלק משכרי. אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".

צבי צרפתי השקעות ובניין היא אחת מהחברות הוותיקות בתחום הבניה למגורים באזור המרכז. החברה מקימה ומתכננת כיום פרוייקטים בהיקף של כ-1,500 יחידות דיור במרכז הארץ, וכן בבעלותה עתודות קרקע על פני שטח כולל של למעלה מ-160 דונם.

הפרוייקטים העיקריים של החברה הם בערים ראשון לציון, נס ציונה, חולון, מודיעין ותל-אביב. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות בסך 105 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עומד על כ-62 מיליון שקל ומניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של 82 מיליון שקל. צבי צרפתי ושני בניו, משה ורפי, מחזיקים יחדיו בכ-80% ממניות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.