צרפתי הושפע מביקורת המוסדיים וויתר על חלק משכרו
יו"ר ומנכ"ל קבוצת הנדל"ן צרפתי, צבי צרפתי, הודיע למשקיעים המוסדיים כי הוא מוותר על שליש משכרו לשנתיים הקרובות. כל זאת בכדי לעודד את שוק ההון בהליך גיוסים בדרך אג"ח אותו ביצעה החברה.
חברת צבי צרפתי השלימה בחודש שעבר גיוס הון של כ-70 מיליון שקל בהנפקת אג"חים וכתבי אופציה. במהלך ה"רודשואו" של ההנפקה נתקל צרפתי בביקורת של חלק מהמשקיעים המוסדיים בחברה כנגד גובה שכרו צרפתי בחר להתייחס אל הביקורת במלוא כובד הראש ולוותר על חלק ניכר משכרו.
עלות שכרו של צבי צרפתי בשנת 2004 עמדה על 3.2 מיליון שקל, כך שהיקף הויתור יעמוד על 1 מיליון שקל החברה השלימה באפריל גיוס הון בהיקף של כ-70 מיליון שקל. צבי צרפתי אמר "אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי, היו"ר והמנכ"ל של חברת הנדל"ן הותיקה, צבי צרפתי השקעות ובניין. הוויתור שעשה יהיה לתקופה של שנתיים, ויבוצע רטרואקטיבית, החל מה-1.1.05. בתום תקופה של שנתיים, בתחילת שנת 2007, יוחזר שכרו של צרפתי לרמה המקורית. החלטתו של צרפתי כפופה לאישור דירקטוריון החברה שיתכנס בסוף החודש.
צבי צרפתי אמר היום: "כבעל השליטה בחברה יש לי עניין לא פחות מזה של המשקיעים המוסדיים בניירות הערך שלנו ברמת הסחירות של המניות של החברה ובעליית ערכן. היות ואני שואף, כי מניות החברה יהנו מסחירות גבוהה יותר ומחירן יעלה ויתקרב אל השווי הכלכלי של החברה, שלהערכתי גבוה משמעותית משוויה הנוכחי, וכדי שמאמצי הניהול שלנו יישאו פירות וישתקפו בשוק ההון - מצאתי לנכון לוותר על חלק משכרי. אני מקווה שמסר זה יחלחל אל השוק ויבהיר את החשיבות הרבה שאני מייחס למחיר המניה ולעניין המשקיעים המוסדיים בה".
צבי צרפתי השקעות ובניין היא אחת מהחברות הוותיקות בתחום הבניה למגורים באזור המרכז. החברה מקימה ומתכננת כיום פרוייקטים בהיקף של כ-1,500 יחידות דיור במרכז הארץ, וכן בבעלותה עתודות קרקע על פני שטח כולל של למעלה מ-160 דונם.
הפרוייקטים העיקריים של החברה הם בערים ראשון לציון, נס ציונה, חולון, מודיעין ותל-אביב. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות בסך 105 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עומד על כ-62 מיליון שקל ומניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של 82 מיליון שקל. צבי צרפתי ושני בניו, משה ורפי, מחזיקים יחדיו בכ-80% ממניות החברה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
