הבורסה ת"א חתמה יום של מימושים: כיל איבדה 3%

מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71%, מדד ת"א 100 ירד ב-0.38%. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, מניות פמס עלו ב-11.1%, תוך מחזור עצום של 53 מיליון שקל עקב התעניינות מדופונט
חזי שטרנליכט |

לאחר חמישה ימי עליות רצופים, חתמה היום הבורסה לני"ע בתל אביב בירידות שערים. 19 מתוך 25 מניות מדד המעו"ף חתמו בצבע האדום ונראה כי הפעילים פשוט ביקשו לממש רווחים.

מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71% לרמה של 648.42 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.38% ל-675.78 נקודות. התל טק 15 נותר עיקש בצידו הירוק של המתרס עם עליה קלה בלבד בשיעור של 0.09% לרמה של 430.14 נקודות.

נפתח בבנקים. מניות הבנקים נסחרו היום במגמה מעורבת. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, תוך מחזור של 160 מיליון שקל - הגדול באחד העם. אתמול מכרה המדינה כ-6.5% ממניות הבנק לבנק הגרמני "דויטשה בנק" תמורת כ-1.162 מיליארד שקל, מחיר המשקף מחיר של 12.7 שקל למניה.

הבנק הגרמני ויתר על האופציה לרכישת 3.5% נוספים. הבנק הפיץ מיד לאחר הרכישה כ-90% מהמניות למשקיעים זרים וה-10% הנותרים למשקיעים מקומיים. בתחילה פורסמו הערכות בשוק שמדברות על רווח של 3 מיליון שקל לדויטשה בנק מהעסקה, אך כעת מעריכים כי הוא דווקא הפסיד 2.6 מיליון שקל. לא ברור ולא סופי.

עוד בבנקים. מניות הפועלים הוסיפו 0.19%, תוך מחזור של 60 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מזרחי נסוגה ב-0.33%, תוך מחזור של 27 מיליון שקל, הבינ"ל עלתה בכ-1% ודיסקונט חתמה בתוספת של 1.55%.

מניית אודיוקודס עלתה ב-1.78%, תוך מחזור של כ-14 מיליון שקל. המניה, שסובלת באחרונה מחולשה זינקה אמש בוול סטריט בשעור של 4.33%. ברקע, הערכות אנליסטים כי הירידות האחרונות במניה יצרו הזדמנות קניה.

מניית ריטליקס קיבלה המלצת "קניה חזקה" מהבנק הבינלאומי, וחתמה ללא שינוי במחזור של 12.1 מיליון שקל.

מניית טבע ירדה ב-1.01%, תוך מחזור של 91.87 מיליון שקל. אמש איבדה המניה בוול סטריט כ-0.8% במחזור של 218 מיליון דולר, מתקנת את זינוקי שלשום, לאחר שתרופת הטיסברי של ביוג'ן ושל אלן הורדה מהמדפים.

מניית אלווריון ירדה ב-0.07%, לאחר שהוסיפה אמש בוול סטריט 1.09%. ברקע, דיווחה של החברה על עסקה חדשה בקנדה. החברה תפרוס את רשת ה-BreezeACCESS באונטריו קנדה. הפריסה בשיתוף עם ארגון קהילתי מקומי, נועדה להעניק שירותים לכ-121 קהילות בקנדה, באזור בלו-סקיי באונטריו. בחברה מעריכים את היקף העיסקה במיליון דולר.

מניות פמס עלו בלא פחות מאשר 11.1%, תוך מחזור עצום למנייה של כ-53.2 מיליון שקל. זאת, על רקע פרסום בעיתון הארץ, כי דו פונט (NYSE:DD), מחברות הכימיה והתעשייה הגדולות בעולם, פנתה לחברה בהצעה לרכוש אחזקה בחברה הבת השווייצית שלה, פמקו. על פי ההערכות, שוויה של פמקו מוערך לצורך ההשקעה ב-300 מיליון דולר. על פי הארץ, מלבד דו פונט הביעו שתי חברות כימיה אירופיות עניין ברכישת אחזקה בפמקו. נזכיר כי חברת פמס מייצרת מוצרים יחודיים לתעשיות הבטחוניות, ביניהם יריעות הגנה בליסטיות.

רבינטקס תשתתף עם יצרן אמריקני במכרז של צבא ארה"ב

לצורך השתתפות במכרז לאספקת מוצרים לצבא ארה"ב מקימה חברת בת בארה"ב במשותף עם יצרן אמריקני, לו ניסיון בעבודה עם צבא ארה"ב. המנייה של החברה עלתה ב-1.05% בהיקף של 2.8 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 1.07%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.