הבורסה ת"א חתמה יום של מימושים: כיל איבדה 3%

מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71%, מדד ת"א 100 ירד ב-0.38%. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, מניות פמס עלו ב-11.1%, תוך מחזור עצום של 53 מיליון שקל עקב התעניינות מדופונט
חזי שטרנליכט |

לאחר חמישה ימי עליות רצופים, חתמה היום הבורסה לני"ע בתל אביב בירידות שערים. 19 מתוך 25 מניות מדד המעו"ף חתמו בצבע האדום ונראה כי הפעילים פשוט ביקשו לממש רווחים.

מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71% לרמה של 648.42 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.38% ל-675.78 נקודות. התל טק 15 נותר עיקש בצידו הירוק של המתרס עם עליה קלה בלבד בשיעור של 0.09% לרמה של 430.14 נקודות.

נפתח בבנקים. מניות הבנקים נסחרו היום במגמה מעורבת. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, תוך מחזור של 160 מיליון שקל - הגדול באחד העם. אתמול מכרה המדינה כ-6.5% ממניות הבנק לבנק הגרמני "דויטשה בנק" תמורת כ-1.162 מיליארד שקל, מחיר המשקף מחיר של 12.7 שקל למניה.

הבנק הגרמני ויתר על האופציה לרכישת 3.5% נוספים. הבנק הפיץ מיד לאחר הרכישה כ-90% מהמניות למשקיעים זרים וה-10% הנותרים למשקיעים מקומיים. בתחילה פורסמו הערכות בשוק שמדברות על רווח של 3 מיליון שקל לדויטשה בנק מהעסקה, אך כעת מעריכים כי הוא דווקא הפסיד 2.6 מיליון שקל. לא ברור ולא סופי.

עוד בבנקים. מניות הפועלים הוסיפו 0.19%, תוך מחזור של 60 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מזרחי נסוגה ב-0.33%, תוך מחזור של 27 מיליון שקל, הבינ"ל עלתה בכ-1% ודיסקונט חתמה בתוספת של 1.55%.

מניית אודיוקודס עלתה ב-1.78%, תוך מחזור של כ-14 מיליון שקל. המניה, שסובלת באחרונה מחולשה זינקה אמש בוול סטריט בשעור של 4.33%. ברקע, הערכות אנליסטים כי הירידות האחרונות במניה יצרו הזדמנות קניה.

מניית ריטליקס קיבלה המלצת "קניה חזקה" מהבנק הבינלאומי, וחתמה ללא שינוי במחזור של 12.1 מיליון שקל.

מניית טבע ירדה ב-1.01%, תוך מחזור של 91.87 מיליון שקל. אמש איבדה המניה בוול סטריט כ-0.8% במחזור של 218 מיליון דולר, מתקנת את זינוקי שלשום, לאחר שתרופת הטיסברי של ביוג'ן ושל אלן הורדה מהמדפים.

מניית אלווריון ירדה ב-0.07%, לאחר שהוסיפה אמש בוול סטריט 1.09%. ברקע, דיווחה של החברה על עסקה חדשה בקנדה. החברה תפרוס את רשת ה-BreezeACCESS באונטריו קנדה. הפריסה בשיתוף עם ארגון קהילתי מקומי, נועדה להעניק שירותים לכ-121 קהילות בקנדה, באזור בלו-סקיי באונטריו. בחברה מעריכים את היקף העיסקה במיליון דולר.

מניות פמס עלו בלא פחות מאשר 11.1%, תוך מחזור עצום למנייה של כ-53.2 מיליון שקל. זאת, על רקע פרסום בעיתון הארץ, כי דו פונט (NYSE:DD), מחברות הכימיה והתעשייה הגדולות בעולם, פנתה לחברה בהצעה לרכוש אחזקה בחברה הבת השווייצית שלה, פמקו. על פי ההערכות, שוויה של פמקו מוערך לצורך ההשקעה ב-300 מיליון דולר. על פי הארץ, מלבד דו פונט הביעו שתי חברות כימיה אירופיות עניין ברכישת אחזקה בפמקו. נזכיר כי חברת פמס מייצרת מוצרים יחודיים לתעשיות הבטחוניות, ביניהם יריעות הגנה בליסטיות.

רבינטקס תשתתף עם יצרן אמריקני במכרז של צבא ארה"ב

לצורך השתתפות במכרז לאספקת מוצרים לצבא ארה"ב מקימה חברת בת בארה"ב במשותף עם יצרן אמריקני, לו ניסיון בעבודה עם צבא ארה"ב. המנייה של החברה עלתה ב-1.05% בהיקף של 2.8 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.