הבורסה ת"א חתמה יום של מימושים: כיל איבדה 3%
לאחר חמישה ימי עליות רצופים, חתמה היום הבורסה לני"ע בתל אביב בירידות שערים. 19 מתוך 25 מניות מדד המעו"ף חתמו בצבע האדום ונראה כי הפעילים פשוט ביקשו לממש רווחים.
מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71% לרמה של 648.42 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.38% ל-675.78 נקודות. התל טק 15 נותר עיקש בצידו הירוק של המתרס עם עליה קלה בלבד בשיעור של 0.09% לרמה של 430.14 נקודות.
נפתח בבנקים. מניות הבנקים נסחרו היום במגמה מעורבת. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, תוך מחזור של 160 מיליון שקל - הגדול באחד העם. אתמול מכרה המדינה כ-6.5% ממניות הבנק לבנק הגרמני "דויטשה בנק" תמורת כ-1.162 מיליארד שקל, מחיר המשקף מחיר של 12.7 שקל למניה.
הבנק הגרמני ויתר על האופציה לרכישת 3.5% נוספים. הבנק הפיץ מיד לאחר הרכישה כ-90% מהמניות למשקיעים זרים וה-10% הנותרים למשקיעים מקומיים. בתחילה פורסמו הערכות בשוק שמדברות על רווח של 3 מיליון שקל לדויטשה בנק מהעסקה, אך כעת מעריכים כי הוא דווקא הפסיד 2.6 מיליון שקל. לא ברור ולא סופי.
עוד בבנקים. מניות הפועלים הוסיפו 0.19%, תוך מחזור של 60 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מזרחי נסוגה ב-0.33%, תוך מחזור של 27 מיליון שקל, הבינ"ל עלתה בכ-1% ודיסקונט חתמה בתוספת של 1.55%.
מניית אודיוקודס עלתה ב-1.78%, תוך מחזור של כ-14 מיליון שקל. המניה, שסובלת באחרונה מחולשה זינקה אמש בוול סטריט בשעור של 4.33%. ברקע, הערכות אנליסטים כי הירידות האחרונות במניה יצרו הזדמנות קניה.
מניית ריטליקס קיבלה המלצת "קניה חזקה" מהבנק הבינלאומי, וחתמה ללא שינוי במחזור של 12.1 מיליון שקל.
מניית טבע ירדה ב-1.01%, תוך מחזור של 91.87 מיליון שקל. אמש איבדה המניה בוול סטריט כ-0.8% במחזור של 218 מיליון דולר, מתקנת את זינוקי שלשום, לאחר שתרופת הטיסברי של ביוג'ן ושל אלן הורדה מהמדפים.
מניית אלווריון ירדה ב-0.07%, לאחר שהוסיפה אמש בוול סטריט 1.09%. ברקע, דיווחה של החברה על עסקה חדשה בקנדה. החברה תפרוס את רשת ה-BreezeACCESS באונטריו קנדה. הפריסה בשיתוף עם ארגון קהילתי מקומי, נועדה להעניק שירותים לכ-121 קהילות בקנדה, באזור בלו-סקיי באונטריו. בחברה מעריכים את היקף העיסקה במיליון דולר.
מניות פמס עלו בלא פחות מאשר 11.1%, תוך מחזור עצום למנייה של כ-53.2 מיליון שקל. זאת, על רקע פרסום בעיתון הארץ, כי דו פונט (NYSE:DD), מחברות הכימיה והתעשייה הגדולות בעולם, פנתה לחברה בהצעה לרכוש אחזקה בחברה הבת השווייצית שלה, פמקו. על פי ההערכות, שוויה של פמקו מוערך לצורך ההשקעה ב-300 מיליון דולר. על פי הארץ, מלבד דו פונט הביעו שתי חברות כימיה אירופיות עניין ברכישת אחזקה בפמקו. נזכיר כי חברת פמס מייצרת מוצרים יחודיים לתעשיות הבטחוניות, ביניהם יריעות הגנה בליסטיות.
רבינטקס תשתתף עם יצרן אמריקני במכרז של צבא ארה"ב
לצורך השתתפות במכרז לאספקת מוצרים לצבא ארה"ב מקימה חברת בת בארה"ב במשותף עם יצרן אמריקני, לו ניסיון בעבודה עם צבא ארה"ב. המנייה של החברה עלתה ב-1.05% בהיקף של 2.8 מיליון שקל.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הונאה פונזי (דאליאי)הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
הונאת פונזי כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
