הבורסה ת"א חתמה יום של מימושים: כיל איבדה 3%
לאחר חמישה ימי עליות רצופים, חתמה היום הבורסה לני"ע בתל אביב בירידות שערים. 19 מתוך 25 מניות מדד המעו"ף חתמו בצבע האדום ונראה כי הפעילים פשוט ביקשו לממש רווחים.
מדד ת"א 25 חתם בירידה של 0.71% לרמה של 648.42 נקודות. מדד ת"א 100 ירד ב-0.38% ל-675.78 נקודות. התל טק 15 נותר עיקש בצידו הירוק של המתרס עם עליה קלה בלבד בשיעור של 0.09% לרמה של 430.14 נקודות.
נפתח בבנקים. מניות הבנקים נסחרו היום במגמה מעורבת. מניות בנק לאומי ירדו ב-1.42%, תוך מחזור של 160 מיליון שקל - הגדול באחד העם. אתמול מכרה המדינה כ-6.5% ממניות הבנק לבנק הגרמני "דויטשה בנק" תמורת כ-1.162 מיליארד שקל, מחיר המשקף מחיר של 12.7 שקל למניה.
הבנק הגרמני ויתר על האופציה לרכישת 3.5% נוספים. הבנק הפיץ מיד לאחר הרכישה כ-90% מהמניות למשקיעים זרים וה-10% הנותרים למשקיעים מקומיים. בתחילה פורסמו הערכות בשוק שמדברות על רווח של 3 מיליון שקל לדויטשה בנק מהעסקה, אך כעת מעריכים כי הוא דווקא הפסיד 2.6 מיליון שקל. לא ברור ולא סופי.
עוד בבנקים. מניות הפועלים הוסיפו 0.19%, תוך מחזור של 60 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם, מזרחי נסוגה ב-0.33%, תוך מחזור של 27 מיליון שקל, הבינ"ל עלתה בכ-1% ודיסקונט חתמה בתוספת של 1.55%.
מניית אודיוקודס עלתה ב-1.78%, תוך מחזור של כ-14 מיליון שקל. המניה, שסובלת באחרונה מחולשה זינקה אמש בוול סטריט בשעור של 4.33%. ברקע, הערכות אנליסטים כי הירידות האחרונות במניה יצרו הזדמנות קניה.
מניית ריטליקס קיבלה המלצת "קניה חזקה" מהבנק הבינלאומי, וחתמה ללא שינוי במחזור של 12.1 מיליון שקל.
מניית טבע ירדה ב-1.01%, תוך מחזור של 91.87 מיליון שקל. אמש איבדה המניה בוול סטריט כ-0.8% במחזור של 218 מיליון דולר, מתקנת את זינוקי שלשום, לאחר שתרופת הטיסברי של ביוג'ן ושל אלן הורדה מהמדפים.
מניית אלווריון ירדה ב-0.07%, לאחר שהוסיפה אמש בוול סטריט 1.09%. ברקע, דיווחה של החברה על עסקה חדשה בקנדה. החברה תפרוס את רשת ה-BreezeACCESS באונטריו קנדה. הפריסה בשיתוף עם ארגון קהילתי מקומי, נועדה להעניק שירותים לכ-121 קהילות בקנדה, באזור בלו-סקיי באונטריו. בחברה מעריכים את היקף העיסקה במיליון דולר.
מניות פמס עלו בלא פחות מאשר 11.1%, תוך מחזור עצום למנייה של כ-53.2 מיליון שקל. זאת, על רקע פרסום בעיתון הארץ, כי דו פונט (NYSE:DD), מחברות הכימיה והתעשייה הגדולות בעולם, פנתה לחברה בהצעה לרכוש אחזקה בחברה הבת השווייצית שלה, פמקו. על פי ההערכות, שוויה של פמקו מוערך לצורך ההשקעה ב-300 מיליון דולר. על פי הארץ, מלבד דו פונט הביעו שתי חברות כימיה אירופיות עניין ברכישת אחזקה בפמקו. נזכיר כי חברת פמס מייצרת מוצרים יחודיים לתעשיות הבטחוניות, ביניהם יריעות הגנה בליסטיות.
רבינטקס תשתתף עם יצרן אמריקני במכרז של צבא ארה"ב
לצורך השתתפות במכרז לאספקת מוצרים לצבא ארה"ב מקימה חברת בת בארה"ב במשותף עם יצרן אמריקני, לו ניסיון בעבודה עם צבא ארה"ב. המנייה של החברה עלתה ב-1.05% בהיקף של 2.8 מיליון שקל.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
