יואב גלנט
צילום: מירי שמעונוביץ׳, לע״מ

ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון

 לא ברור עדיין מאיפה יגיע המימון לגידול בתקציב הביטחון, אם כי, צפוי שחלקו יגיע ממימון אמריקאי 
עמית בר |

הדיונים על התקציב נמשכים. מהבוקר מתקיימים דיונים בממשלה על תקציב המדינה לשנת 2025, שהצעותיו כוללות שינויים משמעותיים במגוון תחומים. אחד הנושאים המרכזיים שעמדו לדיון הוא תקציב הביטחון, שהוסכם שיעמוד על 117 מיליארד שקל – בדומה לתקציב בשנה הקודמת. התקציב מבטא תוספת של 15-20 מיליארד שקל בהשוואה להסכמים קודמים. אלו חדשות רעות לציבור כי מדובר במספר גבוה מבעבר וצריך יהיה לממן אותו, אבל במערכת הביטחון מקבלים כעת את רוב מבוקשם - אחרי הכל, אנחנו במלחמה. במילים אחרות - יואב גלנט, שר הביטחון קיבל מה שרצה, למרות שלכאורה האיומים מהצפון ומהדרום הופחתו דרמטית בעקבות המלחמה. 

 

הרחבת תקציב הביטחון: השיקולים והמשמעות

ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון נעשתה על רקע הצרכים המתגברים של מערכת הביטחון ולשפר את מוכנות צה"ל למול איומים אזוריים חדשים. ההסכם הזה הושג לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, כאשר האחרון הדגיש את החשיבות שבחיזוק מערך ההגנה והמתקפה של המדינה, לרבות השקעה בטכנולוגיות חדשות ושיפור התשתיות הצבאיות.

גורמים במערכת הביטחון ציינו כי התוספת התקציבית חיונית להמשך התכנון האסטרטגי של צה"ל ולתחזוק מבצעי חיוני, זאת בהתחשב בהתפתחויות האזוריות וההשלכות האסטרטגיות על ביטחון המדינה.

 

צמצום משרדי ממשלה? הצחקתם אותנו 

הממשלה לא מסוגלת להקטין את עצמה. זה כמו מלתת לחתול לשמור על השמנת. הולכים לפתרון שהוא חצי הריון רק כדי להשתיק את הציבור - הטמעת משרדי ממשלה קטנים בתוך משרדים קיימים, במטרה לייעל את פעילות הממשלה. ההצעה נועדה לאחד מבנים בירוקרטיים ולחסוך בעלויות ניהול, אך ללא צמצום מספר השרים בפועל. כך, למשל, משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק צפוי להיות מוטמע בתוך משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. מתנגדי ההצעה הדגישו כי מדובר בשינוי קוסמטי שאינו תורם לחיסכון ממשי בתקציב המדינה.

המאבק על תקציב התרבות והספורט - שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, הביע התנגדות נחרצת לתקציב המדינה בעקבות הקיצוצים המתוכננים במשרדו. לדבריו, "האוצר החליט למחוק את גופי התרבות והספורט כתוצאה מדרישות לקיצוצים חסרי תקדים". זוהר הזהיר כי הקיצוצים יביאו להרס מוחלט של עולמות התרבות והספורט, במיוחד לאחר שנת 2024 – שנה קשה שהתאפיינה בלחימה ובפגיעה כלכלית רחבה. הוא קרא לגופי התרבות והספורט להצטרף למאבק להבטחת מימון הולם, והודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד התקציב, אף שהוא מודע להשלכות האפשריות.

שר התיירות חותם על הישג - ביטול המע"מ נשמר במהלך הלילה הצליח שר התיירות, חיים כץ, להסיר מחוק ההסדרים את ההצעה לביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות עבור תיירים מחו"ל. המהלך היה אמור להוסיף לקופת המדינה 750 מיליון שקל בשנת 2025 וליצור הכנסות מצטברות של עד 2 מיליארד שקל בטווח הארוך. כץ נימק את התנגדותו בכך שהמהלך היה מטיל עלות נוספת על המלונאים והתיירים ולא על אזרחי ישראל, מה שהיה עשוי לפגוע בענף התיירות.

תחבורה ציבורית: עלייה במחירים ותחבורה חינם לגמלאים

שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על הסכמה לייקור מחירי התחבורה הציבורית בכשני שקלים בממוצע, מהלך שיאפשר לשמור על המשך פיתוח פרויקטים חשובים לתשתיות תחבורה. רגב הדגישה כי ההנחות הקיימות בתחבורה הציבורית יישמרו ואף יוגדלו, והציגה הטבה שתאפשר נסיעה חינם לגמלאים. המהלך עורר ויכוחים, אך בסופו של דבר הוחלט להמשיך בתכנון הקיצוץ תוך שמירה על ההנחות למשתמשים הזכאים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה

הכתבה עודכנה: מאחורי הריבית הטובה של וואן זירו עומד תנאי חשוב - לשלם עמלה של 49 שקל בחודש. 

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. נקדים את המאוחר - זה לא "חלום", חשוב לקרוא את האותיות הקטנות. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"