ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
הדיונים על התקציב נמשכים. מהבוקר מתקיימים דיונים בממשלה על תקציב המדינה לשנת 2025, שהצעותיו כוללות שינויים משמעותיים במגוון תחומים. אחד הנושאים המרכזיים שעמדו לדיון הוא תקציב הביטחון, שהוסכם שיעמוד על 117 מיליארד שקל – בדומה לתקציב בשנה הקודמת. התקציב מבטא תוספת של 15-20 מיליארד שקל בהשוואה להסכמים קודמים. אלו חדשות רעות לציבור כי מדובר במספר גבוה מבעבר וצריך יהיה לממן אותו, אבל במערכת הביטחון מקבלים כעת את רוב מבוקשם - אחרי הכל, אנחנו במלחמה. במילים אחרות - יואב גלנט, שר הביטחון קיבל מה שרצה, למרות שלכאורה האיומים מהצפון ומהדרום הופחתו דרמטית בעקבות המלחמה.
הרחבת תקציב הביטחון: השיקולים והמשמעות
ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון נעשתה על רקע הצרכים המתגברים של מערכת הביטחון ולשפר את מוכנות צה"ל למול איומים אזוריים חדשים. ההסכם הזה הושג לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, כאשר האחרון הדגיש את החשיבות שבחיזוק מערך ההגנה והמתקפה של המדינה, לרבות השקעה בטכנולוגיות חדשות ושיפור התשתיות הצבאיות.
גורמים במערכת הביטחון ציינו כי התוספת התקציבית חיונית להמשך התכנון האסטרטגי של צה"ל ולתחזוק מבצעי חיוני, זאת בהתחשב בהתפתחויות האזוריות וההשלכות האסטרטגיות על ביטחון המדינה.
צמצום משרדי ממשלה? הצחקתם אותנו
הממשלה לא מסוגלת להקטין את עצמה. זה כמו מלתת לחתול לשמור על השמנת. הולכים לפתרון שהוא חצי הריון רק כדי להשתיק את הציבור - הטמעת משרדי ממשלה קטנים בתוך משרדים קיימים, במטרה לייעל את פעילות הממשלה. ההצעה נועדה לאחד מבנים בירוקרטיים ולחסוך בעלויות ניהול, אך ללא צמצום מספר השרים בפועל. כך, למשל, משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק צפוי להיות מוטמע בתוך משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. מתנגדי ההצעה הדגישו כי מדובר בשינוי קוסמטי שאינו תורם לחיסכון ממשי בתקציב המדינה.- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאבק על תקציב התרבות והספורט - שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, הביע התנגדות נחרצת לתקציב המדינה בעקבות הקיצוצים המתוכננים במשרדו. לדבריו, "האוצר החליט למחוק את גופי התרבות והספורט כתוצאה מדרישות לקיצוצים חסרי תקדים". זוהר הזהיר כי הקיצוצים יביאו להרס מוחלט של עולמות התרבות והספורט, במיוחד לאחר שנת 2024 – שנה קשה שהתאפיינה בלחימה ובפגיעה כלכלית רחבה. הוא קרא לגופי התרבות והספורט להצטרף למאבק להבטחת מימון הולם, והודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד התקציב, אף שהוא מודע להשלכות האפשריות.
שר התיירות חותם על הישג - ביטול המע"מ נשמר במהלך הלילה הצליח שר התיירות, חיים כץ, להסיר מחוק ההסדרים את ההצעה לביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות עבור תיירים מחו"ל. המהלך היה אמור להוסיף לקופת המדינה 750 מיליון שקל בשנת 2025 וליצור הכנסות מצטברות של עד 2 מיליארד שקל בטווח הארוך. כץ נימק את התנגדותו בכך שהמהלך היה מטיל עלות נוספת על המלונאים והתיירים ולא על אזרחי ישראל, מה שהיה עשוי לפגוע בענף התיירות.
תחבורה ציבורית: עלייה במחירים ותחבורה חינם לגמלאים שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על הסכמה לייקור מחירי התחבורה הציבורית בכשני שקלים בממוצע, מהלך שיאפשר לשמור על המשך פיתוח פרויקטים חשובים לתשתיות תחבורה. רגב הדגישה כי ההנחות הקיימות בתחבורה הציבורית יישמרו ואף יוגדלו, והציגה הטבה שתאפשר נסיעה חינם לגמלאים. המהלך עורר ויכוחים, אך בסופו של דבר הוחלט להמשיך בתכנון הקיצוץ תוך שמירה על ההנחות למשתמשים הזכאים.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
