ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
הדיונים על התקציב נמשכים. מהבוקר מתקיימים דיונים בממשלה על תקציב המדינה לשנת 2025, שהצעותיו כוללות שינויים משמעותיים במגוון תחומים. אחד הנושאים המרכזיים שעמדו לדיון הוא תקציב הביטחון, שהוסכם שיעמוד על 117 מיליארד שקל – בדומה לתקציב בשנה הקודמת. התקציב מבטא תוספת של 15-20 מיליארד שקל בהשוואה להסכמים קודמים. אלו חדשות רעות לציבור כי מדובר במספר גבוה מבעבר וצריך יהיה לממן אותו, אבל במערכת הביטחון מקבלים כעת את רוב מבוקשם - אחרי הכל, אנחנו במלחמה. במילים אחרות - יואב גלנט, שר הביטחון קיבל מה שרצה, למרות שלכאורה האיומים מהצפון ומהדרום הופחתו דרמטית בעקבות המלחמה.
הרחבת תקציב הביטחון: השיקולים והמשמעות
ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון נעשתה על רקע הצרכים המתגברים של מערכת הביטחון ולשפר את מוכנות צה"ל למול איומים אזוריים חדשים. ההסכם הזה הושג לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, כאשר האחרון הדגיש את החשיבות שבחיזוק מערך ההגנה והמתקפה של המדינה, לרבות השקעה בטכנולוגיות חדשות ושיפור התשתיות הצבאיות.
גורמים במערכת הביטחון ציינו כי התוספת התקציבית חיונית להמשך התכנון האסטרטגי של צה"ל ולתחזוק מבצעי חיוני, זאת בהתחשב בהתפתחויות האזוריות וההשלכות האסטרטגיות על ביטחון המדינה.
צמצום משרדי ממשלה? הצחקתם אותנו
הממשלה לא מסוגלת להקטין את עצמה. זה כמו מלתת לחתול לשמור על השמנת. הולכים לפתרון שהוא חצי הריון רק כדי להשתיק את הציבור - הטמעת משרדי ממשלה קטנים בתוך משרדים קיימים, במטרה לייעל את פעילות הממשלה. ההצעה נועדה לאחד מבנים בירוקרטיים ולחסוך בעלויות ניהול, אך ללא צמצום מספר השרים בפועל. כך, למשל, משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק צפוי להיות מוטמע בתוך משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. מתנגדי ההצעה הדגישו כי מדובר בשינוי קוסמטי שאינו תורם לחיסכון ממשי בתקציב המדינה.- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
המאבק על תקציב התרבות והספורט - שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, הביע התנגדות נחרצת לתקציב המדינה בעקבות הקיצוצים המתוכננים במשרדו. לדבריו, "האוצר החליט למחוק את גופי התרבות והספורט כתוצאה מדרישות לקיצוצים חסרי תקדים". זוהר הזהיר כי הקיצוצים יביאו להרס מוחלט של עולמות התרבות והספורט, במיוחד לאחר שנת 2024 – שנה קשה שהתאפיינה בלחימה ובפגיעה כלכלית רחבה. הוא קרא לגופי התרבות והספורט להצטרף למאבק להבטחת מימון הולם, והודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד התקציב, אף שהוא מודע להשלכות האפשריות.
שר התיירות חותם על הישג - ביטול המע"מ נשמר במהלך הלילה הצליח שר התיירות, חיים כץ, להסיר מחוק ההסדרים את ההצעה לביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות עבור תיירים מחו"ל. המהלך היה אמור להוסיף לקופת המדינה 750 מיליון שקל בשנת 2025 וליצור הכנסות מצטברות של עד 2 מיליארד שקל בטווח הארוך. כץ נימק את התנגדותו בכך שהמהלך היה מטיל עלות נוספת על המלונאים והתיירים ולא על אזרחי ישראל, מה שהיה עשוי לפגוע בענף התיירות.
תחבורה ציבורית: עלייה במחירים ותחבורה חינם לגמלאים שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על הסכמה לייקור מחירי התחבורה הציבורית בכשני שקלים בממוצע, מהלך שיאפשר לשמור על המשך פיתוח פרויקטים חשובים לתשתיות תחבורה. רגב הדגישה כי ההנחות הקיימות בתחבורה הציבורית יישמרו ואף יוגדלו, והציגה הטבה שתאפשר נסיעה חינם לגמלאים. המהלך עורר ויכוחים, אך בסופו של דבר הוחלט להמשיך בתכנון הקיצוץ תוך שמירה על ההנחות למשתמשים הזכאים.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
