ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
הדיונים על התקציב נמשכים. מהבוקר מתקיימים דיונים בממשלה על תקציב המדינה לשנת 2025, שהצעותיו כוללות שינויים משמעותיים במגוון תחומים. אחד הנושאים המרכזיים שעמדו לדיון הוא תקציב הביטחון, שהוסכם שיעמוד על 117 מיליארד שקל – בדומה לתקציב בשנה הקודמת. התקציב מבטא תוספת של 15-20 מיליארד שקל בהשוואה להסכמים קודמים. אלו חדשות רעות לציבור כי מדובר במספר גבוה מבעבר וצריך יהיה לממן אותו, אבל במערכת הביטחון מקבלים כעת את רוב מבוקשם - אחרי הכל, אנחנו במלחמה. במילים אחרות - יואב גלנט, שר הביטחון קיבל מה שרצה, למרות שלכאורה האיומים מהצפון ומהדרום הופחתו דרמטית בעקבות המלחמה.
הרחבת תקציב הביטחון: השיקולים והמשמעות
ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון נעשתה על רקע הצרכים המתגברים של מערכת הביטחון ולשפר את מוכנות צה"ל למול איומים אזוריים חדשים. ההסכם הזה הושג לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר למשרד הביטחון, כאשר האחרון הדגיש את החשיבות שבחיזוק מערך ההגנה והמתקפה של המדינה, לרבות השקעה בטכנולוגיות חדשות ושיפור התשתיות הצבאיות.
גורמים במערכת הביטחון ציינו כי התוספת התקציבית חיונית להמשך התכנון האסטרטגי של צה"ל ולתחזוק מבצעי חיוני, זאת בהתחשב בהתפתחויות האזוריות וההשלכות האסטרטגיות על ביטחון המדינה.
צמצום משרדי ממשלה? הצחקתם אותנו
הממשלה לא מסוגלת להקטין את עצמה. זה כמו מלתת לחתול לשמור על השמנת. הולכים לפתרון שהוא חצי הריון רק כדי להשתיק את הציבור - הטמעת משרדי ממשלה קטנים בתוך משרדים קיימים, במטרה לייעל את פעילות הממשלה. ההצעה נועדה לאחד מבנים בירוקרטיים ולחסוך בעלויות ניהול, אך ללא צמצום מספר השרים בפועל. כך, למשל, משרד ההתיישבות בראשות אורית סטרוק צפוי להיות מוטמע בתוך משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ'. מתנגדי ההצעה הדגישו כי מדובר בשינוי קוסמטי שאינו תורם לחיסכון ממשי בתקציב המדינה.- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאבק על תקציב התרבות והספורט - שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, הביע התנגדות נחרצת לתקציב המדינה בעקבות הקיצוצים המתוכננים במשרדו. לדבריו, "האוצר החליט למחוק את גופי התרבות והספורט כתוצאה מדרישות לקיצוצים חסרי תקדים". זוהר הזהיר כי הקיצוצים יביאו להרס מוחלט של עולמות התרבות והספורט, במיוחד לאחר שנת 2024 – שנה קשה שהתאפיינה בלחימה ובפגיעה כלכלית רחבה. הוא קרא לגופי התרבות והספורט להצטרף למאבק להבטחת מימון הולם, והודיע כי הוא מתכוון להצביע נגד התקציב, אף שהוא מודע להשלכות האפשריות.
שר התיירות חותם על הישג - ביטול המע"מ נשמר במהלך הלילה הצליח שר התיירות, חיים כץ, להסיר מחוק ההסדרים את ההצעה לביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות עבור תיירים מחו"ל. המהלך היה אמור להוסיף לקופת המדינה 750 מיליון שקל בשנת 2025 וליצור הכנסות מצטברות של עד 2 מיליארד שקל בטווח הארוך. כץ נימק את התנגדותו בכך שהמהלך היה מטיל עלות נוספת על המלונאים והתיירים ולא על אזרחי ישראל, מה שהיה עשוי לפגוע בענף התיירות.
תחבורה ציבורית: עלייה במחירים ותחבורה חינם לגמלאים שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה על הסכמה לייקור מחירי התחבורה הציבורית בכשני שקלים בממוצע, מהלך שיאפשר לשמור על המשך פיתוח פרויקטים חשובים לתשתיות תחבורה. רגב הדגישה כי ההנחות הקיימות בתחבורה הציבורית יישמרו ואף יוגדלו, והציגה הטבה שתאפשר נסיעה חינם לגמלאים. המהלך עורר ויכוחים, אך בסופו של דבר הוחלט להמשיך בתכנון הקיצוץ תוך שמירה על ההנחות למשתמשים הזכאים.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
