TAHHD
צילום: רשתות חברתיות

בכמה מסתכמת התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל, ומה היה הגירעון אם היינו צריכים לשלם על זה?

מחקר אמריקני - ארה"ב מממנת את ישראל ב-2 מיליארד דולר בחודש
עמית בר | (14)
נושאים בכתבה TAHHD גירעון

מחקר אמריקני חושף - התמיכה הצבאית של ארה"ב בישראל בשנה האחרונה מגיעה ל-23 מיליארד דולר. דוח חדש ממכון ווטסון לחקר עניינים ציבוריים באוניברסיטת בראון מגלה כי ארה"ב השקיעה עד כה כ-23 מיליארד דולר בתמיכה צבאית לישראל מאז תחילת המלחמה ועד סוף ספטמבר. למעשה, נראה שקצב התמיכה אפילו עולה כאשר בשבוע האחרון החלו לפעול בארץ סוללות של מערכת TAHHD של ארה"ב עם חיילים אמריקאיים. מערכות אלו מוסיפות עוד כוח הגנה נגד טילים בליסטיים (מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?). אפשר להעריך שהתמיכה הגיעה כבר ל-25 מיליארד דולר ויותר, מדובר על 2 מיליארד דולר בחודש.

  סוללת TAHHD של צבא ארה"ב - כוח הגנה מול התקפות טילים

התמיכה הכוללת של ארה"ב בישראל  היא גם ישירה וגם דרך פריסת כוחות בישראל ובתזוזת ספינות ומשחתות באזור. בישראל מעריכים את עלות המלחמה עד כה בכ-200-250 מיליארד שקל, לרבות עלויות עקיפות של פיצויים לתושבי הצפון ועוד, והמחקר הזה מלמד על התמיכה הכלכלית האדירה הישירה והעקיפה של האמריקאים. אם היה צורך לשלם על תמיכה זו (תיאורטית כמובן) הגירעון היה גדל ב-80 מיליארד שקלים נוספים. זה היה מגדיל את הגירעון בכ-4% מהיקף התוצר, ומגדיל את החוב תוצר לרמות של כ-74%.

 

סיוע צבאי ישיר ופריסת כוחות אמריקניים באזור

ממשלת ארה"ב הקצתה 23 מיליארד דולר בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024, כאשר מתוכם כ-18 מיליארד דולר הופנו ישירות למימון חימושי ישראל. הסכום הנוסף, כ-5 מיליארד דולר, הוקדש לפריסת כוחות ואמצעי לחימה נוספים באזור, כולל נושאות מטוסים וסוללות הגנה אווירית, שמיועדים גם להתמודדות עם איום מצד כוחות חות'ים בתימן.

 נושאת מטוסים אמריקאית באזור המזרח התיכון 

 

עלות המלחמה והחשיבות הכלכלית של הסיוע האמריקני

המחקר מדגיש את העלות הכוללת של המלחמה לישראל, המוערכת ב-250 מיליארד שקל, כאשר מתוך זה כ-118 מיליארד שקל הוצאו על הוצאות צבאיות. הנתונים מראים כי 70% מההוצאות הצבאיות של ישראל מומנו בסיוע אמריקני, שכולל לא רק חימושים וטילים מתקדמים אלא גם לוגיסטיקה ותמיכה נרחבת. ללא תמיכה זו, היה על ממשלת ישראל להגדיל את הגירעון בכ-4.3% מהתמ"ג, מה שעלול היה לפגוע ביציבות הכלכלית.

 

חוזי נשק נוספים ומערכות לחימה מתקדמות

הסיוע האמריקני כלל חבילות נשק גדולות במיוחד. באוגוסט 2024 הכריז ממשל ביידן על חבילת נשק בהיקף של 20.5 מיליארד דולר, הכוללת 50 מטוסי קרב מדגם F15, מעל 32 אלף חימושים, רכבים טקטיים וטילים מתקדמים. חלק מהחבילה יימסר עד שנת 2029.

קיראו עוד ב"בארץ"

הסכום העצום המוקצה למערכות הגנה כמו כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת החץ מדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה הביטחוני במימון ופיתוח המערכות. אספקת חימושים חיוניים כמו פגזי ארטילריה, פצצות וטילים נגד טנקים עוזרת לישראל להמשיך במערכה בקצב גבוה.

מכון ווטסון מציין שישראל קיבלה את הסיוע הגבוה ביותר מבין כל המדינות שקיבלו סיוע מארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, עם סכום כולל של 251.2 מיליארד דולר. מעבר לכך, ישראל היא המדינה היחידה שלה ניתנת האפשרות להוציא עד 25% מהסיוע האמריקני על תוצרת מקומית. הזכות הזאת לא רק מחזקת את כוחה של ישראל, אלא גם מאפשרת לה לפתח יכולות צבאיות עצמאיות, ולהפוך לאחת המדינות המובילות בתחום הביטחון.

תמיכה שוטפת של ארה"ב בהוצאות הביטחון של ישראל

הסיוע האמריקאי בהוצאות הביטחון של ישראל מתמקד בעיקר במימון צבאי ישיר במסגרת "מזכר ההבנות" (MOU) שנחתם ב-2016. מזכר זה כולל תקציב של 38 מיליארד דולר עבור ישראל לאורך עשור, מה שמביא את התמיכה השנתית הממוצעת לכ-3.8 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 3.3 מיליארד דולר מופנים מדי שנה למימון צבאי ישיר דרך תוכנית FMF (Foreign Military Financing), המיועדת למימון רכישת מערכות נשק מתוצרת אמריקאית. כמו כן, חלק נוסף, 500 מיליון דולר לשנה, מוקצה לפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, כולל "כיפת ברזל," "קלע דוד" ו"חץ"​.

במזכר הנוכחי, אחד התנאים הוא שישראל תוכל להשתמש רק עד 26% מהסיוע לרכישת ציוד צבאי מתוצרת מקומית, בניגוד להסכמים קודמים שאפשרו שיעור גבוה יותר. מטרת הסיוע היא להבטיח יתרון איכותי צבאי של ישראל על שכנותיה במזרח התיכון, וכך להגביר את ביטחונה הלאומי. בנוסף למענקים ישירים, הסיוע כולל גם גיבוי כלכלי שמאפשר לישראל לפרוס את תשלומי הרכישות על פני מספר שנים (כמו ברכישת מטוסי קרב F-35), דבר שמקל על התקציב הביטחוני של המדינה.

מאז אמצע המאה ה-20, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע מצטבר של מעל 140 מיליארד דולר, כאשר ישראל נחשבת כיום למדינה שקיבלה את הסיוע הגבוה ביותר מצידה של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שי 27/10/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
    ארהב היא מעצמת על ואם ברצונה להישאר כזו. אלו ההוצאות שלה להפגנת שליטה בימים ובחבלי ארץ שונים,כולל נגד החותים האירנים ועוד.למה "להעמיס" זאת על ישראל ?
  • 7.
    חזי 27/10/2024 11:45
    הגב לתגובה זו
    אם היו שומרים על האינטרסים שלהם כאן ונלחמים בעצמם באירן. היה כדאי להוסיף עוד פרק ב"מחקר" על מנת להשוות את ההוצאות
  • 6.
    ברונכזאורוס 27/10/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    רק הסיוע הרגיל התקבל כלומר ה 3 מילארד דולר בשנה לגבי ה 14.5 מילארד - זה אמור להתקבל בשנים הקרובות 4.5 מתוכם היו אמורים להכיע השנה אבל האמרקאים מעכבים אותם כך שהסיוע הנוסף כרגע הוא 0 וזה אגב אחת הסיבות שמסגרת התקציב צפוייה להיפרץ שוב ב 2024.
  • 5.
    דן 27/10/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    אפגניסטן ועירק.
  • דון 27/10/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    לעומת שטחים בגודל כמה עשרות קמ"ר עם יחפנים או כפכפים במקרה הטוב. האמריקאים היו אחרי חודש כבר ברפיח עם החטופים ובביירות עם הסכם 1701 משופר וכל זה במחיר מציאה לעומת מה שזרקו אצלנו.
  • 4.
    WW2 27/10/2024 09:28
    הגב לתגובה זו
    1. התמיכה האמריקנית במדינות הציר (גרמניה ויפן) וגם במדינות אירופאיות שנכבשו ע"י גרמניה הנאצית (צרפת בעיקר) אחרי מלחה"ע ה2 היתה גדולה יותר. ודאי במונחים כספיים של הערך הדולרי היום. התמיכה נמשכה עוד שנים רבות אח"כ. רק תכנית מרשל משוערכת בלמעלה מ170 מיליארד דולר (ערך לפי 2023, ויקיפדיה). 2. ארה"ב חוסכת משאבים עצומים בכך שישראל "מייצגת" אותה מול ציר הרשע במזה"ת, מרתיעה את אויבי ארה"ב - איראן, רוסיה, סין - וחוסמת או לפחות מקטינה את השפעתם על מדינות באיזור, ואת רמת הסיכון שהן מטילות על בעלות ברית אחרות של ארה"ב ועל האינטרסים האמריקניים. 3. ישראל היא שותפה של ארה"ב בפיתוח אמל"ח - שני הצדדים נהנהים מזה, בטחונית וכלכלית. לדוגמה, התעסוקה האמריקנית מרויחה מכך שמיירטי כיפת ברזל מיוצרים בארה"ב. זה לא היה קורה לולא ישראל. לסיכום, הכתבה מטעה ומגמתית. ארה"ב איננה פראיירית והיא פועלת ע"פ אינטרסים. מומלץ לעשות בדיקה רצינית ומעמיקה לפני שכותבים.
  • לרון 27/10/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    צודק,אינטרסים לא התיפיפות נפש, כשקנדי אמר "אני ברלינאי" היה במשפט אינטרס מדינתי
  • 3.
    מטיס10 27/10/2024 09:08
    הגב לתגובה זו
    מינימום. הם יודעים על הססמיקנ בפליפינים ועל הסינית שמץפללת לקנות את קייטור..
  • 2.
    ליויתן 27/10/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    יותר גז למצרים... רציו היום טטוס למעלה
  • חליק 27/10/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
    מסוכנת
  • 1.
    מוצי 27/10/2024 07:05
    הגב לתגובה זו
    אם ארה"ב לא היתה תומכת בישראל- ישראל היתה צריכה לנקוט בפעולות אגרסיביות ואלימות יותר וכתוצאה מכך מחיר הנפט בעולם היה מזנק לרמות כאלה שהכלכלה בארה"ב היתה נפגעת במאות מליארדים
  • גידי 27/10/2024 09:35
    הגב לתגובה זו
    עלתה להם טריליון!
  • שאול 27/10/2024 08:50
    הגב לתגובה זו
    מי אנחנו בכלל ? חייבים לברך ולהודות להם כול יום וכול שעה .
  • לרון 27/10/2024 13:36
    עובדה שמערכות ההגנה שלנו לא כ"כ גרועות וגם ישיבתנו בעמק הסיליקון יש לה סיבה וכנ"ל ישיבתנו ב"עמק הבכא"
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.