מה יהיה מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט? והאם הוא ישפיע על הריבית?

עדכון: פורסם מדד גבוה במיוחד - להרחבה
עמית בר | (12)

עדכון: פורסם מדד גבוה במיוחד - להרחבה

מחר יתפרסם מדד המחירים לחודש אוגוסט. האנליסטים והכלכלנים  צופים לעלייה של 0.5%-0.6%. קצב עליית המחירים יעלה עד תחילת 2025 ואז יירד. הקצב השנתי שעומד על כ-3.2% יעלה על פי הערכת בנק ישראל ל-3.8% ורק אז יתחיל לרדת בהדרגה, כשעוד שנה יהיה מתחת ל-3%.

 פרופ אמיר ירון - עלייה באינפלציה ובהמשך ירידה     (ליאת מנדל)

 

מה יהיה המדד באוגוסט?

העליות הצפויות באוגוסט נובעות מהמשך עלייה במדד מחירי השכירות שמהווה קרוב לרבע ממדד המחירים לצרכן, כשבמקביל יש לחצי שכר גדולים על רקע מחסור בעובדים. לחצי השכר האלו במקביל להעלאות השכר מביאות לביקושים למוצרים ושירותים ומחממים את האינפלציה. שוק העבודה למרות המלחמה, למרות ההאטה הכלכלית והירידה הדרמטית בשיעורי הצמיחה, הוא שוק מאוד חזק. נראה שכל עוד שוק העבודה ישדר עוצמה כזו, לחצי המחירים ימשכו.

גם במחירי המזון, הפירות והירקות צפויה עלייה באוגוסט, כך שכאמור בסה"כ ציפיות הכלכלנים עומדות על 0.5% עד 0.6%. בחודש ספטמבר צפויה עד 0.1% עלייה.  

 

חשש מעלייה חריגה בשכר דירה

בחודש יולי עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, ברף העליון של ציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.4%-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2024 לעומת יולי 2023) מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.2%. 

שכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, רשם עליה ביולי של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.4%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש יולי ב-0.4% והגיע ל-131.7 נקודות לעומת 131.2 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). 

 

מחירי הדירות - האם הזינוק יימשך?

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל – מאי 2024,  נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.7%. מדובר בעלייה מצרפית של כ-5% מתחילת השנה והקצב השנתי הוא כ-7%-8%. הפרסום מחר יראה אם המגמה נמשכת. לפחות בהסתמך על היקף המשכנתאות והנתונים מעסקאות אחרונות ברשות המסים, נראה שהשוק ממשיך לעלות. כמות העסקאות גדלה והביקושים נמשכים.

 

מה יקרה לריבית?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג ביום חמישי האחרון, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, את הערכתו לגבי הריבית. זה נשמע קצת שונה מההערכות הקודמות. אם בעבר דובר על ריבית של 4.25% לקראת סוף המחצית הראשונה של 2025, כעת אמר הנגיד שהציפיה היא ל-4.25% ברבעון השני של 2025. כלומר, יכול להיות שהריבית תהיה גם 4% בסוף המחצית הראשונה, אבל הממוצע יהיה 4.25% בכל הרבעון השני. זו תחזית פחות שמרנית מבעבר.

ייתכן שהנגיד מבין שהפחתת הריבית הצפויה ב-16 בחודש בארה"ב תיצור מצב של פערי ריביות גבוהים בין השוק הישראלי לשוק האמריקאי, דבר שיצור ביקושים לשקל ויוביל לחולשה של הדולר. נזכיר שהנגיד אומנם נלחם בשנה האחרונה שלא לגרום לדולר לזנק, אבל בשנים האחרונות המטרה היא לעצור את השחיקה של הדולר ביחס לשקל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הורדות נוספות בריבית בארה"ב ובעולם בכלל, ילחצו את הריבית המקומית למטה, אבל הנגיד דבק בגישתו כי כל עוד אי הוודאות גדולה וכל עוד המשמעת הפיסקלית (התקציבית) רופפת, לא תהיה הורדת ריבית. הוא צודק, כי אם יוריד ריבית והממשלה תשתולל בהוצאות, המצב יהיה חמור פי כמה. האינפלציה עשויה לברוח למעלה, והמאבק הכי גדול והכי חשוב של בנק ישראל הוא באינפלציה. 

הורדת דירוג

כל זה כשברקע אגרות החוב של ישראל בריבית גבוהה שמשקפות הערכה של הפחתת דירוג קרובה. הפחתה שכזו אומנם לא תפתיע, אבל היא תוביל לעלויות מימון גדולות יותר בגיוסים הבאים של הממשלה כשכבר כעת הוצאות ותשלומי הריבית עולים מדרגה. 

הפחתת ריבית לא יכולה להיעשות בניגוד למצב השוק, זה עשוי להיות חסר תועלת, בסוף השווקים מנצחים וקובעים את הריבית האפקטיבית בעצמם. 

נראה ששאלת המפתח לגבי כיוון הריבית היא היקף הגירעון. בצלאל סמוטריץ' זרק סיסמא - גירעון של 4%, אבל להגיע לגירעון כזה יהיה לא פשוט, צריך לקצץ במספרים גדולים בהוצאות השוטפות. בינתיים יש דיבורים, אבל אין מהלכים אופורטיבים לקיצוצים גדולים בהוצאות הממשלה. ככל שזה יהיה, הסיכוי להפחתת ריבית מוקדמת יעלה. 

כלכלנים שדיברנו איתם סבורים שהנגיד משתמש בכלי הריבית גם כדי ללחוץ את הממשלה להציג תקציב אחראי. הוא כמובן תלוי בהחלטתו בהתקדמות המלחמה. אם יהיה תקציב מגובש וריאלי ואם המלחמה בהתאם לתרחיש הבסיס תפחת בהדרגה החל מתחילת 2025, הרי שההחלטה של הנגיד להקדים את הפחתת הריבית תוכל להיות מוקדמת מהצפוי כעת. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הצפי 1.2% (ל"ת)
    0 15/09/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ZZ 15/09/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    היא לא תגרור עליית מימון העליה כבר כאן... וחוץ מזה דווקא ה CDSים של שיראל ירדו בשבוע האחרון....
  • 9.
    dd 15/09/2024 08:43
    הגב לתגובה זו
    שלילי יהיה
  • 8.
    תהיה הפתעה לרעה! (ל"ת)
    צרי 15/09/2024 06:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיעי חוץ ירצו לקנות פקדונות בשקלים כי מקבלים על 14/09/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    משקיעי חוץ ירצו לקנות פקדונות בשקלים כי מקבלים על שקל ריבית גבוהה יותר
  • דני 15/09/2024 07:55
    הגב לתגובה זו
    כדאי שכלכלנים מומחים יקפידו, ולא יתבלבלו בין שקל לדולר.
  • 6.
    החיים 14/09/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    כשאין ממשלה מתפקדת ושהכל מבוסס על שליפות מנותקות מהמציאות הכוון ברור והוא לא אופטימי חוסר אחריות כלכלית אינפלציה גבוהה ריבית גבוהה והתרסקות כלכלית מובלת עלידי "מר כלכלה"
  • 5.
    אלכס 14/09/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכתוב בכתבה נראה דמיוני ומגוחך
  • 4.
    לדעתי יהונדס למינוס 0.5%,כלכלה מדהימה וזולה. (ל"ת)
    אדגר 14/09/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מציאותי 14/09/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    פוליטי. יש עוד מי שמאמין שהממשלה הזו תצמצם משרדים לא נחוצים וכספים קואליציונים שלא תורמים דבר לעתיד המדינה.
  • 2.
    אנטוניו 14/09/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
    הריבית רק תעלה בהמשך בגלל מיתון והמצב הבטחוני
  • 1.
    בת אל 14/09/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה, כדי להוריד האינפלציה.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל