הריבית נותרה ללא שינוי - 4.5%; אין רמז לשינוי בעמדה
בנק ישראל שוב השאיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5%, בהתאם לצפי הכלכלנים. זאת למרות ההפתעה כלפי מטה במדד המחירים לצרכן, ובשל העובדה שמאז ההחלטה הקודמת אי-הוודאות הגיאופוליטית נותרה גבוהה דבר הבא לידיי ביטוי גם ברמה הגבוהה של פרמיית הסיכון הנמדדת בפערי תשואות אג"ח הממשלתיות של ישראל.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קרדיט: לע"מ.
בהחלטתו מציין הבנק את חוסר הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק, אשר לצד אי הוודאות הפיסקלית, משתקפות גם בפערי התשואות הגבוהים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ארה"ב ובמרווחי ה-CDS שקרובים לרמות שיא. בנוסף, סביבת האינפלציה נמצאת במגמת עליה בחודשים האחרונים. מדד המחירים לצרכן של חודש יוני עלה ב-0.1% וביולי עלה ב-0.6% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.2%, מעט מעל הגבול העליון של היעד
בזמן שהותרת הריבית הייתה צפויה, ההחלטה של הבנק שלא לפרסם את תחזית להורדת ריבית הפתיעה חלק מהתחזיות המוקדמות. לדברי רביב כרמי, מנכ״ל אפסילון בית השקעות מקבוצת הפניקס, "החלטת בנק ישראל הייתה צפויה לחלוטין. שוק ההון הפנים כבר לפני מספר שבועות כי אין שום צפי קרוב להורדות ריבית, כאשר תחזיות הריבית לשנה קדימה נעות בין אי שינוי לירידה מינורית של עד 0.5%. אפשר לחזור ולקרוא את הודעת בנק ישראל מתחילת יולי, שם חזר ופירט באופן תמציתי את הסיבות העיקריות להשארת הריבית ברמתה הנוכחית.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז, הטיעונים הללו רק הלכו והתחזקו. כל עוד נהיה בסביבה של חוסר וודאות גיאופוליטית, פרמיית סיכון שנושקת לרמות השיא ותחושה של הבנק המרכזי שהוא בעצם המבוגר האחראי היחיד פה וזה גם המסר שהוא משדר לחברות הדירוג ומשקיעים בעולם, נוכל רק להביט בקנאה במדינות רבות בהן כבר החל תהליך משמעותי של הורדת ריבית".
- 7.מוני שלמוני 29/08/2024 00:36הגב לתגובה זולמה למרוח?
- 6.תתקנו , אמר שלא יוריד ריבית לפני אמצע 2025! (ל"ת)אא 28/08/2024 21:15הגב לתגובה זו
- 5.העורב 28/08/2024 18:45הגב לתגובה זוכמו שכתבנו ב-1.1 הורדת הריבית הייתה טעות חמורה שהנגיד מצטער עליה וודאי. אי העלאת הריבית חזרה ל-4.75 נובעת משיקולי גאווה ולא כלכלה. ללא הורדת הריבית היינו כבר באמצע יעד יציבות המחירים ואפשר היה לדבר על הורדת ריבית החל מסוף השנה. הורדת הריבית גרמה לכך שלא נראה הורדות ריבית לפני אמצע 2025 כשכל העולם כבר נמצא בעיצומן של הורדות ריבית.
- 4.אנונימי 28/08/2024 17:19הגב לתגובה זוהולכת להיות תקופה קשה. בדיעבד, אולי הייתה עדיפה ריבית גבוהה יותר ותגובה מהירה יותר של השוק
- 3.דן 28/08/2024 17:16הגב לתגובה זוהשאלה היא מתי?
- 2.כמו שאמרנו נגיד פחדן שעובד עבור רווחי הבנקים שגוזלים או (ל"ת)משה ראשל"צ 28/08/2024 17:06הגב לתגובה זו
- 1.אבנר 28/08/2024 16:43הגב לתגובה זוכל עוד נמשכת הביזה הנוראית של הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- למה נייס צונחת בקלות מה המפעל הופצץ (ל"ת)בוב 28/08/2024 18:09הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
