אינטל
צילום: אייסטוק
לפני כולם

משרד האוצר: אינטל לא עדכנה אותנו על שינויים במחויבות שלה כלפי המדינה

אינטל בנפילה חופשית - בעסקים ובוול סטריט; החברה מפטרת, לא מגייסת ומאטה את קצב הקמת המפעלים בעולם; יש לזה השלכות ענקיות על המשק הישראלי  - האם האוצר יבטל את המענקים וההטבות לחברה?
אבישי עובדיה | (9)

אינטל קרסה בכ-25% בוול סטריט על רקע תוצאות חלשות, הנמכת תחזית קדימה, פיטורי מעל 15% מעובדי החברה ועצירת הדיבידנד למשקיעים. הצרות של אינטל בשנתיים האחרונות הפכו לגדולות יותר ונראה שהפתיעו אפילו את ההנהלה עצמה.

החברה שהחליטה לפני כשנתיים להגדיל באופן מאוד משמעותי את פעילות הייצור ולהפוך להיות בעיקר חברת ייצור שבבים מתקדמת באיטיות גדולה, כשגם בתחום הפיתוח החריקות כבר הופכות להיות איבוד כיוון.

 

אינטל רוצה להוביל בייצור וגם בפיתוח - בפועל היא מאבדת גובה בשני התחומים

הכיוון של החברה להפוך לחברת ייצור הוא על רקע הצורך של הממשל האמריקאי בייצור בבית (ובעיקר בשל תמיכות ענקיות). אינטל לא התכוונה לזנוח את פעילות פיתוח השבבים, אבל היא הפנימה ששם הממשל האמריקאי הוא "האבא" והוא יספק לה כל מה שצריך כדי להצליח. המטרה של הממשל היא להחזיר את הייצור של חומרי הגלם לתעשיית הטכנולוגיה, הביתה. 

פעילות הפיתוח אומנם לא הוזנחה, אבל היא הופקרה, או לא טופלה כראוי. אינטל לא עומדת ביעדים. הפעילות הזו, שרווחיות יותר מהייצור, לא מספקת את הסחורה ואינטל נמצאת הרחק מאחורי המתחרות. 

אינטל שהיתה המובילה בגדול ביחס לכל המתחרות עד לפני עשור וחצי, מפגרת בחדשנות כמעט בכל תחום ומאבדת נתחי שוק בכל פעילות. היא פספסה את תחום ה-AI ואין לה בפעילות הפיתוח יכולת שתדגדג אפילו את אנבידיה ו-AMD. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תחום הייצור הפסדי

גם בתחום הייצור, היא עדיין מפסידה ותפסיד עד 2027. ההודעה על הפסדים ממושכים התפרסמה לפני כחצי שנה והכתה את השוק בתדהמה, אך נראה, על רקע הנמכת הציפיות ביום חמישי שעבר,  ש-2027 זה יעד יומרני. החברה לא מקבלת הזמנות בהיקף שציפתה והיא משנה אסטרטגיה והופכת להיות גמישה בייצור. בונים מפעלים בהתאם להזמנות ועסקאות שייחתמו. כלומר לא בונים ואז מקבלים הזמנות, אלא מבינים את צרכי השוק, חותמים עם חברות גדולות ואז מתקדמים בבניית המפעלים.

אינטל בונה מפעלים במספר מקומות בעולם, ארה"ב זה העיקר, אבל יש עוד מספר מפעלים שמוקמים בעולם, גם בישראל. המענקים הכי משמעותיים הם בארה"ב. הקשר עם הממשל האמריקאי הוא הדוק. המקום האחרון שאינטל תדחה או תעצור את פעילותה הוא ארה"ב. 

אבל גם שם יש סיכוי טוב שהעבודות יידחו באופן חלקי, ואם בארה"ב הן יידחו, אז בטח שבמקומות נוספים. בישראל יש כבר דחייה עליה נודע לפני מספר חודשים. חברות תשתיות קיבלו מאינטל מכתב שבו היא מודיעה להן על "חשיבה מחדש" בבנייה של חלק מהמפעל. 

 

הצרות באינטל יפגעו במשק הישראלי

אינטל חשובה מאוד למשק הישראלי ודחייה של הקמת המפעל כמובן תשפיע לרעה. חמור יותר הוא עניין העסקת העובדים שעמד בראש סדר העדיפויות של הממשלה והאוצר כשהם חתמו עם החברה על הסכם ההשקעה. ישראל בעצם מספקת מענקים של מעל 3 מיליארד, הטבות אדירות במיסים, ואינטל מספקת עבודה.

אלא שאינטל תפטר בכל העולם. החברה לא מסרה כמה היא תפטר בכל שלוחה, אבל מתוך 110 אלף עובדים היא תפטר כ-15% (בהמשך לפיטורי 5% בשנה שעברה) ועל פי ההערכות זה יהיה בערך פרופורציונלי ברחבי העולם. גם אם הפיטורים בארץ יהיו בהיקף נמוך הרי שמדובר על ככל הנראה מעל 1,000 ועד 1,800 עובדים. בארץ, נזכיר עובדים בקבוצה כ-12,000 עובדים - כ-10% מכוח העבודה של אינטל.

אינטל גם מסרה בעבר כשהיא מתכוונת להעסיק 20,000 עובדים בישראל, אלא שנראה שהסיכוי הטוב ביותר הוא שתהיה ירידה בכמות העובדים ולא עלייה משמעותית, לפחות עד סוף 2025 - המועד שבו היא הכריזה שתסיים את גל הפיטורים הנוכחי (הרוב יהיה עד סוף 2024 וזה יימשך לתוך 2025).

 

מענקים של מיליארדים לאינטל - האם הם יתבטלו?

משרד האוצר והממשלה דיווחו לפני כשנה על עסקת 25 מיליארד דולר עם אינטל. קראו לה ההשקעה הגדולה ביותר של חברה בינלאומית, אחרי כחצי שנה התברר שזה 15 מיליארד דולר. עכשיו עולה השאלה כמה יישאר מזה, והאם זה יהיה באותו פרק זמן שעליו דובר במסגרת הההסכם. כנראה שלא. 

הסיכוי להפחתת ההשקעה גבוה. לא יהיה מצב שבכל העולם אינטל מצמצמת פעילות ובארץ הכל כרגיל. למעשה, הפעילויות בארץ ובכל העולם הן כאמור בדרגת חשיבות משנית לפעילות בארה"ב. באוצר מבינים את המשמעות של הדוחות וההודעות של החברה, הם גם מן הסתם יודעים שהחברה הקפיאה חלק מהקמת המפעל השני.

על רקע זה, סביר שהמענקים יידחו או יבוטלו, אבל בפועל אין חדש לגבי המענקים - "משרד האוצר לא עודכן על שינוי במחויבויות החברה כלפי המדינה ובהתאם אין שינוי מצד משרד האוצר", מציינים בדוברות האוצר. ומוסיפים - "בכל מקרה כלל ההטבות מצד המדינה תלויות בעמידת החברה בהתחייבויותיה בדומה לכל אישור השקעה מצד המדינה לפי חוק עידוד השקעות הון".

המשמעות הפרקטית היא שאם אינטל לא תעמוד ביעדי ההשקעה, המענק יתבטל או יינתן באופן חלקי. אין השקעה - אין מענק. האומנם? האם משרד האוצר יכול שלא לתת מענק לחברה שהקימה כאן מפעלים בהיקף של 50 מיליארד ולא להקל עליה במצוקתה? החברה עמדה לצד העובדים שלה בזמן המלחמה וגם לצד ישראל. זה אולי נעשה מסיבות אמיתיות, אבל הנהלתה תנפנף בזה אם מישהו ידרוש את הפחתת המענק. אולי בסוף, הכל באמת כסף, גם תמיכה בישראל מול החמאס. 

כך או אחרת, נשאר "חור". המשק לא יקבל את ההשקעות שהוא ציפה להן מאינטל (לפחות לא בקצב הרצוי), לא יקבל את המשרות החדשות שאינטל תייצר (בקצב שהיה אמור להיות), וזה חור גדול מאוד במיוחד כשהמדינה נשענה מאוד על ההשקעה של אינטל - גם מבחינה כספית וגם תדמיתית. בתקופה שבה  ההשקעות הזרות במגמת ירידה חדה, זה חשוב שיש עוגן כמו אינטל, כעת זה קצת נעלם. טוב שיש פה גם את אנבידיה, אצלה הצמיחה פנומנלית וגם קצב גיוס העובדים. ובכלל - למרות אינטל והחשיבות הגדולה שלה, צריך לזכור שכמעט לכל ענקית טק מ-20 המובילות בעולם, יש כאן סניף משמעותי. 

אינטל בהחלט קריטית מאוד לשוק המקומי, היא המשקיעה הגדולה ביותר והיא גם המעסיק הגדול ביותר, אבל על הדרך, וכנראה בלי כוונה - נוצר סוג של פיזור סיכונים. הגופים הבינלאומיים קנו כאן חברות שהלכו וגדלו להיות עשרות רבות של מרכזי מו"פ. זה לא מפעלים, זה לא כמות כוח אדם גדולה, אבל זה תורם הרבה למשק. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יותם 05/08/2024 00:05
    הגב לתגובה זו
    גם אדושם לא עדכן את הרבנים לפני השואה
  • 6.
    אלון88 04/08/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    להציע לאינטל מענק מוגדל שיבוא לידי ביטוי בהטבות מס.
  • 5.
    ייז 04/08/2024 16:44
    הגב לתגובה זו
    הקרמה של העיר קרית גת הכושלת משפיעה על אינטל
  • 4.
    BABA 04/08/2024 16:08
    הגב לתגובה זו
    להפסיק במיידי את מתן הטבות לאינטל באופן קבוע.אני לא צריך לממן את ההטבות לאינטל במיסים שלי גם ככה מי שמועסק באינטל הם תל אביבים צפונפונים בלבד.יש לי משפחה גדולה שגרה בקריית גת אף לא אחת לא מועסקת באינטל.למה? כי הם לא תל אביבים צפונפונים תכולי עיינים ובלודי שער.
  • אינטלוביץ 04/08/2024 23:03
    הגב לתגובה זו
    כנראה שלא צריכים זבלים
  • 3.
    תבדקו כמה כסף העביר הסמרטוטיץ בקומבינות בשנה האחרונה (ל"ת)
    אפק 04/08/2024 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לעצור את המענקים עד הודעה חדשה, אינטל במסלול התרסקות (ל"ת)
    דן 04/08/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
  • אלון88 04/08/2024 16:51
    הגב לתגובה זו
    המענקים הם לבניית מפעל והם כנגד השקעה. הם לא באמת צריכים אותנו.
  • 1.
    אבי 04/08/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    אבל במקום להגדיל את מספר העובדים בישראל מצמצמים אז זה לא סימן לשינוי?
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.